בית הקברות המוסלמי של חיפה בנשר
 | |
| שער בית הקברות, יולי 2021 | |
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| דת | אסלאם |
| תאריך הקמה | 1934 |
| תאריך סגירה | כנראה סוף שנות ה-30 של המאה ה-20. |
| שטח | 43 דונם |
בית הקברות המוסלמי של חיפה בנשר הוא בית קברות שהוקם בשנת 1934, הממוקם בשכונת נשר הוותיקה, בכיכר ההסתדרות בעיר נשר.
היסטוריה
בשנת 1933 הביע הווקף של חיפה את רצונו בהקמת בית הקברות המוסלמי בסמוך לבלד א-שייח'. התושבים היהודים במקום התנגדו בתוקף להקמת בית הקברות, וביקשו להחליף את מיקומו המוצע.[1] התושבים פנו לנציב המחוז, שמונה על ידי ממשלת המנדט. בחלוף שבוע, טרם התקבלה תגובתו הרשמית לעניין, ושבעה תושבים מן הקהילה היהודית, בנו צריפי מחאה על אדמת בית הקברות העתידי. משטרת המנדט פנתה אל המפגינים וחייבה אותם להרוס את המבנים עד דצמבר 1933. תושבי שכונת נשר הציעו לווקף אתר חלופי עבור בית הקברות, וטענו כי הקמת בית הקברות בלב שכונה יהודית ילהיט את הלך הרוחות בין שתי הקהילות. תחילה, נטה הווקף לקבל את הצעת תושבי נשר, שכן בית הקברות יבנה כשמונה קילומטרים מחוץ לבלד א-שייח', אך לבסוף סירב להצעה ומאבקם של התושבים היהודים באזור נחל כישלון.[2] בעקבות התנגדות של הווקף נאלצו אותם אנשי נשר שגרו בשטח שיועד לבית הקברות להעביר את הצריפים משם למקום אחר, הצריפים גולגלו על חביות כדי להוציאם מהאתר.
בשנת 1934 הסתיים שלב בנייתו, ובית הקברות נפתח באופן רשמי. חזונם של התושבים היהודים בעניין להט הרוחות בין הקהילות התגשם; הקהילה הערבית שעלתה לבית הקברות, ניצלה את שטח בית הקברות לירות לכיוון צריפי תושבי שכונת נשר. התושבים נאלצו לבנות על צדם של הצריפים שמכוון לשטח בית הקברות שכבות עץ וחצץ נוספות, ועת יריות הסתתרו מאחורי קיר זה כשהם שוכבים על הרצפה. בנוסף על בניית בית הקברות בנה הווקף שורה של חנויות ממזרח לשטח בית הקברות, בלב מרכז החיים של השכונה (היום כיכר ההסתדרות). חנויות אלה עברו לידי תושבי נשר כנראה לאחר מלחמת העצמאות, והיו בשימוש עד להריסתם כשבנו את הגשר העובר מעל בית הקברות לצורך סלילת כביש 752 (דרך בר יהודה).
ב-20 בנובמבר 1935, במהלך הקרב נגד כנופייתו, נהרג עז א-דין אל-קסאם בידי הכוחות הבריטים.[3][4] הלווייתו של אל-קסאם החלה במסגד אל-ג'רינה, המשיכה לכוון כיכר פייסל שבדרך העצמאות ומשם המשיכה לבית הקברות.[5] ההלוויה לוותה בהתקפות וזריקת אבנים על שוטרים שליוו את מסע ההלוויה. כמה מהם נפצעו, ואוטובוס עם נוסעים יהודים נפגע מזריקת אבנים.[6] בית הקברות הפסיק את פעילותו כנראה בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20. בשטח בית הקברות נמצאה מצבה המתוארכת לשנת 1938.
בעת המודרנית
בתחילת שנות ה-2000 בעת תכנון תוואי כביש 752 בקטע המרכזי שלו למרגלות העיר נשר, התברר כי הכביש מתוכנן להיסלל בקצה הדרומי של שטח בית הקברות על קרקע השייכת לווקף. בקרב ערביי ישראל פרצה מחאה, שלא שככה גם כשהוצע להעביר מספר קברים ממקומם כדי שלא ייפגעו. המחאה התגברה משהסתבר כי אחד הקברים בבית הקברות, הוא קברו של עז א-דין אל-קסאם - חרף טענה של ראש העיר דוד עמר, שאל-קסאם קבור בכלל בעכו. לבסוף נאלצה מע"צ להסכים להקמת גשר שיעבור מעל בית הקברות. קברו של אל-קסאם נמצא מצפון ובמרחק מה מהגשר.
ב-20 במאי 2014 הושחת קברו של אל-קאסם על ידי פעילי ימין קיצוני. הקבר רוסס בסמלי מגן דוד ובצמד המילים "תג מחיר".[7] במאי 2015 טענה חברת המזון "קירור אחזקות בע"מ" את זכויותיה על המקום, שלכאורה נחתמו בהסכם משנות ה-70.[8] החברה רצתה להעביר את הקברים שנמצאים בשולי בית הקברות למקום אחר, למען קידום תעשיית החברה באזור. הקהילה המוסלמית הביעה נחרצות את התנגדותה להעתקה של חלק מהקברים, אף שהפגינה ורסוס בית משפט השלום בקריות. המפגינים נשאו שלטי מחאה הן בעברית והן בערבית, ואף כמה תמונות של הנקברים באזור. לבסוף, פסק בית המשפט לטובת הקהילה המוסלמית, ואף קבר לא הוזז.[9]
בשנותיו הראשונות של בית הקברות, אף קהילה לא דאגה לניקיונו ולטיפוחיו. כיום, מדי שנה, מגיעה קבוצה של מוסלמים המאורגנת על ידי עמותה הדואגת לבתי קברות מוסלמים בכל הארץ ומרכזה בנצרת, לנקות את שטח בית הקברות.
גלריית תמונות
|
.jpg)
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הייבנה בית קברות מוסלמי בתוך יישוב עברי, דבר, 21 בנובמבר 1934
- ^ The Palestine Post, 21 נובמבר 1934
- ^ איך נתפסה כנופית הטרוריסטים, דבר, 21 בנובמבר 1935
- ^ קרב דמים בין המשטרה וחבורת הטרוריסטים, דבר, 21 בנובמבר 1935
- ^ לווית הרוצחים-הטרוריסטים, דבר, 22 בנובמבר 1935
- ^ Arab Terrorists Buried, פלסטיין פוסט, 22 בנובמבר 1935
- ^ Grave of Muslim extremist defaced near Haifa, טיימס אוף ישראל
- ^ אלי אשכנזי, הוויכוח על העתקת הקברים המוסלמיים שעלול להצית מהומה בחיפה, באתר וואלה!
- ^ נעה שפיגל, תושבים בצפון נאבקים בכוונה לפנות חלקה בבית הקברות המוסלמי, באתר הארץ
