בריכת מוסקבה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
 | |
| בריכת מוסקבה בשנות ה-60' | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בריכת שחייה |
| הקמה ובנייה | |
| אדריכל | דמיטרי צ'צ'ולין |
בריכת מוסקבה (ברוסית: Бассейн «Москва», באנגלית: Moskva Pool) הייתה בריכת שחייה מפורסמת בעיר מוסקבה, רוסיה ואחת הבריכות הגדולות בעולם תחת כיפת השמיים.
היסטוריה
הבריכה הוקמה בשנת 1957 על יסודותיו הנטושים של ארמון הסובייטים שהיה מתוכנן להבנות על חורבותיה ההרוסות של קתדרלת אותו האיש ה"מושיע", לפי עיצוביו של האדריכל הסובייטי הרוסי דמיטרי צ'צ'ולין . בניית ארמון הסובייטים החלה בשנת 1937 וננטשה בשנת 1941 כאשר קורות פלדה מיסודותיו של הבניין שימשו עבור חומרי מלחמה במהלך מלחמת העולם השנייה. יסודותיו הריקים של ארמון הסובייטים ששכבו בתור בור בנייה ענקי שימשו לאחר מכן עבור הקמת הבריכה בשנת 1958 שתשמש עבור בריכת שחייה באוויר הפתוח. הבריכה הייתה פעילה וקיימת משנת 1958 עד שנת 1994. בנוסף לכך המים בבריכה חוממו על מנת להאריך את עונת המנויים אליה למזג אוויר קריר יותר בחורף הקשה. לאחר נפילת ברית המועצות הוחלט לשחזר ולשקם את הקתדרלה שניצבה במקום. בשנת 1995 נפתחה הקתדרלה המשוחזרת אשר נבנתה במקום הבריכה.
מאפיינים אדריכליים
בריכת מוסקבה הייתה מבנה הידראולי מעגלי מלאכותי. קוטר פני המים היה 130 מטר, השטח היה 13 אלף מ"ר, נפח המים היה 25 אלף מ"ק. קיבולת בריכת השחייה הייתה עד 20 אלף מבקרים ביום ועד שלושה מיליון בשנה. כ-24 מיליון איש ביקרו בבריכת השחייה במהלך עשר שנות פעילותה הראשונות.
בריכת השחייה פעלה כל השנה, וקבלה מבקרים גם בטמפרטורות נמוכות עד -20 מעלות צלזיוס. טמפרטורת המים ווסתה על ידי מערכת חימום מלאכותית ולא ירדה מתחת ל-18° ו-22° בקיץ ובחורף בהתאמה. בעונות הקרות, המים חוממו ל-32-34 מעלות צלזיוס.
מטעמי בטיחות, אסור היה להשתמש בבריכה בטמפרטורות מתחת ל-20°, שכן האדים הצפופים והסמיכים על פני המים הקשו על צפייה בשחיינים ובעבודת המצילים. יש תיאוריה ששטח האידוי העצום של פני המים היה הגורם לקורוזיה של הבניינים השכנים.
המים הגיעו לבריכה מאספקת המים בעיר וחוממו בחדר דודים. המים הוזרמו דרך מסננים והוכנס בהם כלור לפני שמולאו בבריכה. במתקן הייתה מעבדה שבדקה את איכות המים.
פעילות הבריכה
אזור המים של בריכת השחייה חולק למקטעים לשחייה ולפעילות גופנית חופשית, ומטרתו העיקרית הייתה "שחייה, נופש, ופנאי, המוני ". במתחם התקיימו גם קבוצות שחייה טיפוליות ונופש לילדים ולמבוגרים, שחייה מסונכרנת וקבוצות כדור מים. גם היה במקום אזור ספורט עם כניסה נפרדת מצוידת לאימונים. בריכת השחייה הספורטיבית חולקה לשמונה נתיבים ובמרכזה ניצבה פלטפורמת קפיצה בגובה 10 מטר עם אפשרות לקפיצה מגבהים שונים. במתחם היה גם חדר סאונה.
העיצוב של בריכת השחייה החיצונית כלל גינון וייפוי הסביבה. מאגר המים הוקף בחוף ברוחב 11 מטרים ובו סוללת חצץ ימי. היו שם חמש בריכות ילדים רדודות, ספסלים ועצים. לצד החוף היו ביתנים עם מוכרנים, מלתחה ומזנון, שיכולים להכיל אלפיים איש בו זמנית. הם מכרו והשאילו ציוד שחייה. בתקופת החורף חוברו היציאות מהבריכה לביתנים במסדרונות מיוחדים. עומקה של הבריכה היה במקור ארבעה מטרים, אך עקב ריבוי הטביעות כוסתה הקרקעית בבטון, והעלתה אותה לגובה של 1.85 מ'.
בריכת השחייה נכללה במערכת ההגנה האזרחית של מוסקבה ונקודת טיהור הייתה אמורה לפעול בה בשעת חירום.
סגירת הבריכה
שטח האידוי העצום שנוצר ממשטח המים העצום של הבריכה היה הגורם לקורוזיה של מבנים שכנים. במיוחד התלוננו עובדי מוזיאון פושקין כי מיקומה של הבריכה החיצונית משפיע לרעה על בטיחות המוצגים.
בניית הבריכה באתר של המורשת התרבותית ההרוסה גרמה לתגובה שלילית של הציבור במוסקבה. במיוחד היה נפוץ הביטוי הלעגני "תחילה הייתה כנסייה [הקתדרלה], אחר כך זבל [ארמון הסובייטים הבלתי בנוי], ועכשיו בושה [הבריכה]"
באפריל 1988, קמה במוסקבה תנועה עממית לשיקום קתדרלת אותו האיש ה"מושיע" . בספטמבר 1989 התקבלה החלטה לשקם אותו באתרו הקודם, ושנה לאחר מכן הונחה אבן יסוד ליד בריכת השחייה. ב-1991, בריכת השחייה של מוסקבה הפסיקה לפעול וננטשה לשלוש שנים, אם כי למעשה התקבלו שחיינים בקיץ 1993; ב-7 בינואר 1995 הונח במקום, היסוד לקתדרלה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
