ג'אנג ג'ה-שין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. גָ'אנְג גְ'ה-שִׂין (בסינית: 張志新; 5 בדצמבר 1930 - 4 באפריל 1975) הייתה דיסידנטית במהלך המהפכה התרבותית בסין, אשר התפרסמה בשל הביקורת שלה על פולחן האישיות של מאו דזה-דונג והשמאל הקיצוני.[1] היא הייתה כלואה במשך שש שנים (1969 עד 1975), עונתה, ואז הוצאה להורג בגין החזקת דעות סותרות לקו הרשמי בעודה חברה רשומה במפלגה הקומוניסטית. חברת מפלגה נוספת אשר הביעה הסכמה עם ז'אנג נידונה ל-18 שנות מאסר.[2]
ג'ה-שין לא ראתה עצמה כאנטי-קומוניסטית, אלא כ"מרקסיסטית אמיתית" שמבחינתה מאו עיוות את המטרה הקומוניסטית. אפילו בכלא, היא התעקשה שהיא חברה נאמנה במפלגה. הרבה מהשקפותיה היו דומות לאלה של המנהיגים הקומוניסטים שבאו לאחר שלטונו של מאו. מסיבה זו, זכרה טוהר על ידי המזכיר הכללי הו יאובאנג והיא הוכרה בתור מרטירית של המהפכה וכ"קומוניסטית למופת".
ביוגרפיה
ג'אנג ג'ה-שין נולדה בטיינג'ין בשנת 1930. היא למדה באוניברסיטת רנמין מ-1951 עד 1952, ולאחר מכן עבדה באוניברסיטה. מאוחר יותר, ז'אנג הצטרפה למחלקת התעמולה של המפלגה הקומוניסטית במחוז ליאונינג. דוגמה לעמדות שהביעה ז'אנג והביאו למעצרה:[3]
יש לי ספקות לגבי ג'יאנג צ'ינג (גברת מאו). מה פסול בלמתוח עליה ביקורת? למה שהבעיות של ג'יאנג צ'ינג לא ייחשפו? עלינו לחשוף אפילו את הוועדה המרכזית של המהפכה התרבותית... למה שניאלץ להסכים לרעיון שעלינו לציית גם בלי להבין? אם ניתן לזה להמשיך, המצב רק יתדרדר. כל זאת בניסיון לחזק את המוניטין של יו"ר מאו ושל לין ביאו. באופן אישי, אין לי אמון בלין ביאו.
מאסר ועינויים
ב-1969, היא נכלאה בתא זעיר בגין הערותיה לגבי מאו. היא העבירה את הזמן שם בקריאת ספרים אותם קנתה במעט כסף שהצליחה לחסוך במסגרת כליאתה, והייתה כותבת הערות על נייר טואלט. הסוהרים אז החרימו את העט שלה. היא הכריזה שהמפלגה "תענש בידי ההיסטוריה; אם לא במוקדם, אז במאוחר". במשך שנה וחצי היא הוחזקה לעיתים קרובות כבולה באזיקי רגליים וברתמה.
המפלגה אילצה אותה לחתום על מסמכי גירושין. מכיוון שכלאו אותה במתקן כליאה של גברים, היא גם עונתה. לאסירים הגברים נאמר שהם יכולים להפחית מעונשם אם הם יהיו מוכנים לענות את ז'אנג.[3]
במפגש פוליטי שארגנה בכלא כדי להוקיע את לין ביאו, היא צעקה שהאחריות צריכה להיות מוטלת על מאו על כל מה שלין עשה. מזכיר מפלגה ממחוז ליאונינג הכריז שצריך להוציא אותה להורג במהירות האפשרית. מכיוון שרוב ההליכים המשפטיים הושעו במהלך מהפכת התרבות, רוב התיקים הוכרעו ללא שופטים או משפטים, אלא על ידי ועדות שונות של המהפכה ושל המפלגה הקומוניסטית.
מוות ושיקום
בשנת 1975 הובאה ג'אנג למגרש ההוצאה להורג בדונגלינגדה, שן-יאנג, שם נקשרה לעמוד, ואז שופדה והוצאה להורג בעריפת ראשה. מילותיו האחרונות היו: "מפלגה, מפלגתי! לאן את רוצה לקחת אותי?" ארבע שנים אחרי הריגתה, באביב של 1979, היא הוכרזה רשמית כמרטירית של המהפכה; תאריך 4 באפריל 1979 הוכרז כיום הזיכרון שלה.[2] למרות שהתחילה חקירה בעניינה, היא הופסקה על ידי מנהיג המפלגה הו יאובאנג.
הנצחה
בפארק העם במרכז גואנגג'ואו, הועמד לזכרה של ג'אנג ג'ה-שין פסל בשם "מנגשי" (האמיצה). הפסל מציג דמות של לוחמת יורה חץ מגב סוס, והכיתוב לרגלי הפסל הוא "מוקדש לכל מי שנאבק למען האמת".[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ R. Randle Edwards, Human Rights in Contemporary China, 193 pp. 1986, 1988: Columbia Univ. Press. (מסת"ב 0231061811)
- ^ 2.0 2.1 Ladany, László. The Communist Party of China and Marxism, 1921-1985: A Self Portrait. 1988: Stanford University, Hoover Institution Press. (מסת"ב 0817986219)
- ^ 3.0 3.1 Zheng, Yi. Scarlet Memorial: Tales Of Cannibalism In Modern China. 1997: Westview Press. (מסת"ב 0813326168)
- ^ 人民公园：广州第一公园 [People's Park: the first park in Guangzhou] (בסינית). Guangzhou Daily. 2008-02-17. אורכב מ-המקור ב-2016-08-28. נבדק ב-2016-11-10.
