ג'יליאן קיגן
|
gilliankeegan |
ג'יליאן קיגן (באנגלית: Gillian Keegan; נולדה ב-13 במרץ 1968) היא שרת החינוך של בריטניה וחברת פרלמנט של המפלגה השמרנית מטעם מחוז צ'יצ'סטר. בעבר כיהנה כשרה לענייני בריאות הנפש ותת-שרה לענייני לאפריקה במשרד החוץ.
ביוגרפיה
קיגן (לבית גיבסון) נולד בליי במחוז לנקשייר,[1] לאב מנהל משרד ולאם שעבדה בעבודת מזכירות.[2] היא למדה בבית ספר יסודי ביורקשייר, ולאחר שמשפחתה עברה למרזיסייד למדה בתיכון סנט אוגוסטין מקנטרברי בהויטון וסיימה כתלמידה מצטיינת.[2] יש לה תואר ראשון בלימודי עסקים מאוניברסיטת ג'ון מורס בליברפול ותואר שני באסטרטגיה ומנהיגות (מלגת סלואן) מבית בית הספר לעסקים של לונדון שאותו סיימה בשנת 2011.[3]
בגיל 16 עבדה קיגן כמתלמדת במפעל מכוניות בקירקבי, ובהמשך עבדה עבור חברת Delco Electronics (חלק מקבוצת ג'נרל מוטורס), הייתה קניינית בכירה בבנק נאטווסט, מנהלת מסחרית בחברת מאסטרקארד, סגנית נשיא בקבוצת Amadeus IT שבסיסה במדריד, וסמנכ"לית שיווק בחברת הנסיעות Travelport.[4]
קריירה פוליטית
קיגן אמרה כי תמיכתה במפלגה השמרנית נובעת מחוויותיה כעובדת בקירקבי בשנות ה-80 וההתמודדות עם האיגודים המקצועיים ומועצת העיר ליברפול. עם זאת, רק ב-2014 נכנסה לזירה הפוליטית בעצמה,[5] לאחר מפגש מקרי עם חברת הפרלמנט ג'סטין גרינינג בפגישת מחזור של בית הספר לעסקים של לונדון.[6] חמיה של קיגן, דניס קיגן, כיהן גם הוא כחבר פרלמנט מטעם השמרנים.
בבחירות הכלליות של 2015 התמודדה קיגן במחוז הבחירה של סנט הלנס דרום וויסטון אך לא הצליחה להיבחר, ומונתה למנהלת Women2Win – ארגון שהקימו תרזה מיי והברונית אן ג'נקין ב-2005 כדי לסייע בבחירת יותר נשים שמרניות לפרלמנט,[7] תפקיד אותו מילאה כשנתיים.
קיגן נבחרה כחברת מועצה של שכונת רוגייט במועצת מחוז צ'יצ'סטר בשנת 2014.[8] בפברואר 2018 היא התפטרה מתפקידה כחברת מועצה ובבחירות המקומיות שנערכו חודשיים לאחר מכן איבדה המפלגה השמרנית את המושב שלה לטובת מועמדת של המפלגה הליברל-דמוקרטית.[9] במאי 2017 נבחרה קיגן לייצג את המפלגה השמרנית במחוז צ'יצ'סטר[7] ובבחירות הכלליות ב-2017[10] הפכה לאישה הראשונה המייצגת את המחוז בפרלמנט.[8]
בספטמבר 2018 מונתה קיגן לעוזרת במשרד האוצר,[11] בינואר 2019 עברה לשמש כעוזרת לשר ההגנה,[12] ובמאי 2019 עברה למשרד הפנים[13]. בבחירות לראשות המפלגה השמרנית ב-2019 תמכה קיגן במועמדותו של רורי סטיוארט,[14] ולאחר כניסתו של בוריס ג'ונסון לראשות הממשלה מונתה לעוזרת לשר הבריאות. בפברואר 2020 היא מונתה לתפקיד שרה זוטרה במשרד החינוך.[15]
בסבב המינויים של ספטמבר 2021 מונתה קיגן לשרה לענייני בריאות הנפש.[16][17] במהלך המשבר הממשלתי ביולי 2022 פרסמה קיגן הצהרת תמיכה בג'ונסון שבה שיבחה את מנהיגותו של ראש הממשלה והודיעה שבכוונתה להישאר שרה בממשלתו.[18]
בבחירות לראשות המפלגה השמרנית שנערכו לאחר התפטרותו של ג'ונסון תמכה קיגן ברישי סונאק, וכאשר ליז טראס ניצחה בהתמודדות והפכה לראשת ממשלה נאלצה קיגן לעבור שוב לתפקיד זוטר ומונתה לתת-שרה לענייני אפריקה. לאחר שגם טראס התפטרה מראשות הממשלה שבה קיגן לתמוך בסונאק, ולאחר כניסתו לתפקיד ראש הממשלה היא מונה לשרת החינוך,[19] והושבעה כחברה במועצת המלך.
חיים אישיים
קיגן מתגוררת בפטוורת' שבמחוז ווסט סאסקס עם בעלה השני, מייקל, ויש לה שני בנים חורגים.
מייקל היה מנכ"ל חברת פוג'יטסו בבריטניה ואירלנד ממאי 2014 עד יוני 2015, ולאחר מכן מנהל המוצרים באירופה, המזרח התיכון, הודו ואפריקה, לפני שעזב את החברה ב-2018.[20] אביו של מייקל, דניס קיגן, היה חבר הפרלמנט השמרני של נוטינגהאם דרום.[21]
בבעלותה של קיגן בית בצרפת, שני נכסים בספרד וכן דירה בלונדון.[22]
הערות שוליים
- ^ "About Gillian". Gillian Keegan. ארכיון מ-16 בפברואר 2022. נבדק ב-14 בפברואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 "Profile: Gillian Keegan". FE Week. ארכיון מ-16 בפברואר 2022. נבדק ב-15 בפברואר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Gillian Keegan". Women2Win. אורכב מ-המקור ב-31 ביולי 2017. נבדק ב-9 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Gillian Gibson Named to Travelport Post". Travel Agent Central (Press release). Questex. 18 בינואר 2011. ארכיון מ-17 בספטמבר 2017. נבדק ב-17 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Riley-Smith, Ben (6 במאי 2017). "'Theresa factor' credited with surge in women candidates as party looks set to make history by securing more women MPs than ever before". The Telegraph. ארכיון מ-9 באפריל 2018. נבדק ב-14 באוקטובר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Gillian Keegan". London Business School. ארכיון מ-15 באוקטובר 2017. נבדק ב-14 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 7.0 7.1 Wallace, Mark (2 במאי 2017). "Keegan selected in Chichester". ConservativeHome. ארכיון מ-8 ביוני 2017. נבדק ב-9 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 8.0 8.1 "Conservative's bid to be Chichester's first female MP". Chichester Observer. 3 במאי 2017. ארכיון מ-13 ביוני 2017. נבדק ב-9 ביוני 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "District councillor elected for Rogate". Chichester Observer. 13 באפריל 2018. ארכיון מ-14 באפריל 2018. נבדק ב-13 באפריל 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Parliamentary career for Gillian Keegan". UK Parliament. ארכיון מ-5 ביוני 2021. נבדק ב-16 בפברואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Powling, Joshua (13 בספטמבר 2018). "Chichester MP promoted to treasury role". Chichester Observer. ארכיון מ-26 באוקטובר 2018. נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Ministry of Defence role for Chichester MP". Chichester Observer. 11 בינואר 2019. ארכיון מ-16 באפריל 2019. נבדק ב-16 בפברואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Parliamentary Private Secretaries" (PDF). GOV.UK. ביוני 2019. ארכיון (PDF) מ-24 ביולי 2019. נבדק ב-5 באוגוסט 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Powling, Joshua (12 ביוני 2019). "Chichester's MP announces who she is backing for Tory leader". Chichester Observer. ארכיון מ-12 ביוני 2019. נבדק ב-17 ביוני 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Camden, Billy (17 בפברואר 2020). "Gillian Keegan appointed apprenticeships and skills minister". FE Week. ארכיון מ-25 ביולי 2020. נבדק ב-25 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Minister of State (Minister for Care)". GOV.UK. ארכיון מ-22 בספטמבר 2021. נבדק ב-2021-09-16.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Ministerial appointments: September 2021". GOV.UK. 16 בספטמבר 2021. ארכיון מ-17 בספטמבר 2021. נבדק ב-16 בפברואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Joshua Powling (7 ביולי 2022). "Chichester MP responds to Boris Johnson's resignation and will remain in government". Chichester Observer. ארכיון מ-7 ביולי 2022. נבדק ב-7 ביולי 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Gillian Keegan MP". GOV.UK (באנגלית). נבדק ב-2022-09-09.
- ^ Kunert, Paul (20 בספטמבר 2018). "Fujitsu says sayonara to UK exec heavyweights". The Register. ארכיון מ-31 ביולי 2021. נבדק ב-29 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Economy and Jobs - Hansard". UK Parliament. 29 ביוני 2017. ארכיון מ-2 באוגוסט 2017. נבדק ב-1 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Gillian Keegan". TheyWorkForYou. mySociety. ארכיון מ-16 באוקטובר 2017. נבדק ב-15 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה)
