גלגול שלג
גלגולי שלג או תיקון שלג הם סוג של סיגוף שמטרתו כפרת עוונות, תיקון עולם, הזדככות והיטהרות.
היסטוריה
סיגוף על ידי שלג, מוזכר אצל רבי אלעזר מוורמייזא בספרו "הרוקח" כתשובה למי שבא על אשת איש. אופן ביצוע סיגוף זה הוא בישיבה בקרח או בשלג פעם או פעמיים מדי יום, כשבכל פעם צריך לשהות שעה בתוך הקרח והשלג. הסיגוף מצוין כסיגוף הקשה כמו מוות (מובאים שם גם סיגופים זהים לכך, כמו ישיבה לפני זבובים, נמלים או דבורים)[1].
גלגולי השלג מופיעים בעיקר אצל המקובלים וגדולי תנועת החסידות.
רבי חיים טירר מביא בספרו סידורו של שבת שמועה לפיה רבי סעדיה גאון נהג בעשיית גלגול שלג, לשם סיגוף עצמי על שלא עבד את ה' בעבר כפי הכרתו את ה' בהמשך[2]. לא ידוע על מקורות קדומים יותר לסיפור זה, ולאחר הדפסת הספר סידורו של שבת התגלגל הסיפור לספרים רבים, ובחלק מהם הוא מופיע עם מספר שינויים[3].
אופן הגלגול
הרב מרדכי אליהו מביא גרסה מעודנת יותר לגלגולי השלג, לקיחת שלג ומריחתו על המצח תוך כוונה וייחוד ייחודים. גם בעקבות פעולה זו "ילכו כל עוונותיו", ובתנאי שיהרהר בתשובה[4].
במקום שאין שלג כתב רבי יוסף חיים מבגדאד שלכל הפחות ייקח חתיכת שלג בשיעור שיוכל לגלגל בה ידיו מתחילת האצבעות עד הכתף פנים ואחור תשעה פעמים. וחתיכה זו אפשר להשיג בימות החורף גם במקום שאין שלג, "שאם יניחו בקערה מעט מים על הגג בלילה יהיו המים ההם באור הבוקר חתיכת שלג"[5].
עוד כתב רבי יוסף חיים מבגדאד שיכול להפשיר את השלג ולטבול בו, כל עוד המים קרים ביותר, כיון שסוד תיקון השלג הוא תלוי בזה שטובל את גופו בשלג כשהוא קר מאד ועל ידי זה מתקרר גופו[6].
יש שכתבו שאפילו אם אדם הולך ברחוב בזמן שיורד גשם ורגליו נרטבות, והוא מכוון בדעתו שיהיה לו זה כגלגול שלג, הרי זה נחשב לו כאילו קיים בפועל גלגול שלג ומועיל לו לדברים שהתיקון שלהם מצריך גלגול שלג דווקא. אבל אם אינו מכוון אף שכל ייסורים מועילים לכפרת עוונות אבל אין זה במדרגת גלגול שלג[7].
כפרת עוונות
האר"י כתב כתיקון למשכב זכור להתענות 233 תעניות ולהתגלגל בשלג.
רבי יוסף חיים מבגדאד מדייק מדברי האר"י שיש לעשות את תיקון השלג דווקא בימי התענית[6].
ייחודים וכוונות
רבי שלום שרעבי כותב, שאחר הטבילה בשלג יכוון תיבת "בצלמון" מהפסוק "בפרש ש-די מלכים בה תשלג בצלמון"[8] בכתיב מלא, העולה בגימטריה 216[9].
הרב מרדכי אליהו כותב, שבשעה שמניח את השלג על מצחו יכוון כי של"ג עולה בגימטריה 333, כנגד ג׳ אלפין שעולים בגימטריה של״ג[10]. ובעת שמניח את השלג על המצח יאמר "וסר עוונך וחטאתך תכופר", ובזה ילכו כל עוונותיו, ובתנאי שיהרהר בתשובה[4].
התנגדות
רמח"ל כותב שהמון העם טועה לחשוב שהחסידות תלויה באמירת מזמורים רבים ווידויים ארוכים מאד, צומות קשים, וטבילות קרח ושלג, אותם הוא מגדיר כ”דברים אשר אין השכל נח בהם ואין הדעת שוקטה”[11].
גם הגר"א כתב שעל האדם להתייסר לא בתעניות וסיגופים אלא רק ברסן פיו ובתאוותיו, וזוהי התשובה וזהו כל פרי העולם הבא, וזה יותר מכל התעניות והסיגופים שבעולם[12].
על האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין מסופר שכאשר אחד מחסידיו השתבח בפניו על כך שהוא נוהג בגלגול שלג ושאר סיגופים, הצביע האדמו"ר על סוס בחצר ואמר שאף הוא נוהג בגלגול שלג ושאר סיגופים ובכל זאת אינו אלא סוס[13].
בתרבויות אחרות
שימוש בשלג, קרח או מים קרים כאמצעי סיגוף למטרת בקשת מחילה וכפרה, מאבק ביצר או טהרה, מוכר במידת מה גם בכמה תרבויות אחרות.
דוגמה היסטורית מפורסמת הוא המקרה של ההליכה לקנוסה שבו לפי המסופר בשנת 1077 הקיסר הגרמני היינריך הרביעי, ניצב בשלג שלושה ימים, כורע ברך לפני שערי טירת האפיפיור בעיירה קנוסה, כשהוא יחף ולבוש בגדי צמר של איכר וביקש מהאפיפיור רחמים ומחילה.
הבישוף בונוונטורה מספר בספר האגדות שלו על חיי פרנציסקוס מאסיזי על מקרה שבו פרנציסקוס התגלגל ערום בשלג כחלק ממאבקו בפיתויי היצר[14].
בתרבות היפנית של היום מוכרת פרקטיקה סגפנית (כחלק מדת השינטו ומדת הבודהיזם בגרסה יפנית) שמכונה mizugori או takigyo שבה אנשים שופכים על עצמם מים קרים או עומדים במשך זמן ממושך בתוך מפל מים קרים כדי לטהר את עצמם מבחינה רוחנית[15][16].
הערות שוליים
- ^ רבי אלעזר מוורמייזא, ספר הרוקח, הלכות תשובה, סימן י"א.
- ^ רבי חיים טירר, סידורו של שבת - חלק ב <מהדורה חדשה>, דרושים, דרוש ג, פרק ג, מאמר ה, ירושלים תשנ"ה, עמ' קל"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ הסיפור מופיע גם אצל רבי יוסף שאול נתנזון, דברי שאול, מהדורה תנייינא, פר' וישלח, ד"ה וירא ויצר לו, לבוב תרל"ח, דף מ"ח, עמ' ב', שציין את מקור הסיפור מספר האמונות והדעות של רבי סעדיה גאון. במהדורות הספר המצויות כיום, לא מופיע הסיפור, וכן אינו נזכר ב"דרך השב" שבמאמר חמישי (מהדורת הרב קאפח, אות ה', עמ' קפ"ב ואילך). על גלגוליו של הסיפור, ועל הספרים המביאים אותו, ראו שמואל אשכנזי, אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, ירושלים תש"ס, עמ' 400–407.
- ^ 4.0 4.1 הרב מרדכי אליהו, מאמר מרדכי, פרק צ"ז.
- ^ רבי יוסף חיים מבגדאד, רב פעלים, יורה דעה, חלק א' סימן מ"ד.
- ^ 6.0 6.1 רבי יוסף חיים מבגדאד, רב פעלים, יורה דעה, חלק א', סימן מ"ד.
- ^ רבי שלום נח ברזובסקי בספרו נתיבות שלום, פרשת שמות, בשם רבי נחום מצ'רנוביל.
- ^ ספר תהלים, פרק ס"ח, פסוק ט"ו.
- ^ רבי שלום שרעבי, נהר שלום, דף מ"ו, עמוד ב'. ראו שם כוונות נוספות לגלגולי שלג.
- ^ אל"ף בגימטריא 111, כפול 3=333.
- ^ מסילת ישרים, פרק א.
- ^ אגרת הגר"א.
- ^ ספר הבדיחה והחידוד: צדיקים ורביים, חסידים ומתנגדים / אלתר דרויאנוב - פרויקט בן־יהודה, 650, באתר benyehuda.org
- ^ Bonaventure, The Life of S. Francis, 1610, פרק 5
- ^ Misogi,Mizugori,Misogi-harae, Basic Terms of Shinto
- ^ The Ritual Significance of Purification Practices in Japan, Carmen SAPUNARU TAMAS, Kwansei Gakuin University Humanities Review Vol.19, 2014
