גספר דה קרוז
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מגלה ארצות ריקה. גספר דה קרוז (באנגלית: Gaspar da Cruz, לעיתים שמו ידוע גם בגרסה היספנית גאספאר דה לה קרוז[1]); בערך 1520 - 5 בפברואר 1570) היה נזיר דומיניקני פורטוגזי יליד אבורה, שנסע לאסיה וכתב את אחד הדוחו״ת האירופאים הראשונים המפורטים על סין.
ביוגרפיה
גספר דה קרוז נכנס למנזר הדומיניקני אזיטאו בשנת 1548, יחד עם 10 נזירים אחרים.[2] גספר דה קרוז יצא להודו הפורטוגזית בהוראתם של הדומינקנים, במטרה להקים מיסיון דומיניקני במזרח. במשך שש שנים נשאר בהודו, כנראה בגואה, וקוצ'י. במהלך תקופה זו ביקר גם בציילון הפורטוגזית .
בשנת 1554 נסע קרוז למלאקה, שם הקים בית והתגורר בו עד ספטמבר 1555. אז נשלח לקמבודיה. בהתחשב בכישלון המשימה הקמבודית,[3] בסוף 1556 עבר קרוז לאי קטן בתוך מפרץ גואנגזו צפונית לאי שנגצ׳ואן. באותה תקופה, היה זה נמל לסחר עם הסינים. בשנת 1557 חזר קרוז למלאקה.
בשנת 1560 עבר קרוז להורמוז שם נתן תמיכה לחיילי המצודה הפורטוגזית. ככל הנראה הוא חזר להודו כשלוש שנים לאחר מכן, אם כי אין תיעוד מוגדר לתקופה זו. סביר להניח שקרוז חזר לפורטוגל בשנת 1565, וחזר לליסבון בשנת 1569, שם תועד כמסייע לקורבנות המגפה. בהמשך חזר למנזר שלו ב Setúbal ושם נפטר מהמגפה ב־5 בפברואר 1570.
מסה על סין
ספרו של קרוז ״מסה על דברים סיניים״ פורסם על ידי אנדרה דה בורגוס, מאבורה, ב 1569. לעיתים קרובות הוא מתואר כספר האירופי הראשון שנושאו העיקרי היה סין;[4] [5] בכל מקרה, זהו אחד הספרים הראשונים הבלתי מעורערים על סין שיצאו לאור באירופה מאז ספרו של מרקו פולו. בספר מופיעים גם דיווחים על קמבודיה והורמוז.
השפעה
הספר של קרוז לא הפך לנפוץ באירופה אם משום שהוא פורסם בפורטוגזית (שלא הייתה שפה מדוברת בצורה נרחבת), או משום שהוא הופיע בשנה של המגפה . אף על פי כן, ספרו של קרוז, לפחות בעקיפין, מילא תפקיד מפתח בבניית הדימוי והידע האירופיים על סין במאה השש עשרה, לצד התיאור הקודם והקצר יותר של גיילה פריירה (1565).[6] המסה של קרוז שמשה מקור חשוב לכותבים אחרים ונוסעים על סין במאה ה-16. כמו כן אחד המקורות העיקריים לספר ההיסטוריה המפורסם ושזכה לתרגומים רבים על הממלכה הגדולה והעצומה של סין שחוברה על ידי חואן גונזלס דה מנדוזה בשנת 1585.[4]
בעוד שיצירותיו של אסקלנטה ומנדוזה תורגמו לשפות אירופיות רבות תוך מספר שנים לאחר הופעת המקור הספרדי (הגרסאות האנגלית פורסמו בשנת 1579 ו -1588, בהתאמה), הטקסט של קרוז הופיע באנגלית רק בשנת 1625, בספרו של סמואל קופאס. וגם אז רק בצורה מקוצרת.[7] בשלב זה הדו"ח שלו הוחלף לא רק על ידי המסה המהוללת של מנדוזה, אלא גם על ידי העבודות המפורסמות הרבה יותר של מטאו ריצ'י, וניקולס טריגואלט.
שפה וכתיבה סינית
בקריאת המסה של גספר דה קרוז יש רושם כי החל משנת 1555 התקשורת בין הפורטוגזים לסינים הושגה בעיקר בזכות קיומם של אנשים סינים המסוגלים לדבר פורטוגזית ולא להפך. בספרו מספר פעמים הוא כותב על מתורגמנים סיניים המדברים פורטוגזית, אך מעולם לא אדם פורטוגלי מדבר או קורא סינית. (המצב לא היה שונה מתיאור על ידי מרטין דה ראדה במשלחת פוג ב 1575).
עם זאת, דה קרוז הכיר קצת את מערכת הכתיבה הסינית ונתן דיווח קצר על כך, אותו תיאר ג'ון דה פרנסיס כ"הסיפור המערבי הראשון של הכתיבה הסינית השונה מרתקת. " [8]
עבדות
אחד הקשיים העיקריים ביחסי סין-פורטוגל המוקדמים היה הנוהג של הפורטוגלים לשעבד ילדים סיניים ולקחת אותם למושבות פורטוגזיות שונות, או לפורטוגל עצמה. בעוד שתעבורה זו הייתה בהיקף קטן בהרבה מסחר העבדים האטלנטי, וסיפקה מיליוני עבדים אפריקאים לברזיל הפורטוגזית, היא הייתה גורם תורם כבר לכישלון השגריר טומה פירס ב 1521 . במילים של חוקר מאוחר יותר, חלק מתושבי קנטון גילו כי "רבים מילדיהם, שהם נתנו בהתחייבות לנושים שלהם, נחטפו על ידי" סימאו דה אנדרדה " ונלקחו לעבדות".[9]
גספר דה קרוז היה מודע לסחר זה, וכפי שמרמז בספרו (פרק XV), הוא שמע על ניסיונותיהם של הפורטוגלים להצדיק את מעשיהם בטענה שהם רק קנו ילדים שכבר היו עבדים בזמנו בסין. דה קרוז תיאר את המצב עם העבדות בסין כפי שראה זאת.
לדבריו, חוקי סין אפשרו לאלמנות מרוששות למכור את ילדיהן. עם זאת, התנאים שבהם ניתן היה לשמור על בנים או נערות שנמכרו לעבודה הוסדרו על פי חוק ומנהג, וכשהגיעו לגיל מסוים חייבים היו לשחררם. מכירת עבדים כאלה הוסדרה גם כן. היו "עונשים כבדים" על מכירת עבד לפורטוגזים. לפיכך הוא הסיק כי "לפורטוגזים לא היו שום זכויות חוקיות או מוסריות לרכוש עבד ולא לחטוף ילדים לשימוש כעבדים."
עוד הוא מוסיף ואומר כי גם אם קנו אותם בסין, הילדים נמכרו על ידי פקידים סיניים מושחתים, כי החוק אסר למכור אותם בצורה מוחלטת.[10]
בפסקה הראשונה בפרק האחרון בספרו, מעלה קרוז את הטענה, כי החטאים של הסינים, כולל מכירה הילדים לעבדים, הביאה עליהם את זעם הא-ל - הוא מונה את המגפות ורעידות האדמה שפגעו בסין באותה תקופה. לפי ההסבר שלו - עונש מאלוקים.[11]
מקורות
- Cruz, Gaspar da (1569), Tractado em que se cõtam muito por estẽso as cousas da China, cõ suas particularidades, e assi do reyno dormuz., em casa de Andre de Burgos (The original 1569 edition of da Cruz' book, in black letter, digitized by Google)
- Cruz, Gaspar da (1937), Tractado em que se contam muito por extenso as cousas da China, com suas particularidades, e assi do Reyno de Ormuz: com uma nótula bio-bibliográfica, Portucalense Editora (Modern reprint; snippet view only on Google Books)
- Boxer, Charles Ralph; Pereira, Galeote; Cruz, Gaspar da; Rada, Martín de (1953), South China in the sixteenth century: being the narratives of Galeote Pereira, Fr. Gaspar da Cruz, O.P. (and) Fr. Martín de Rada, O.E.S.A. (1550-1575), Issue 106 of Works issued by the Hakluyt Society, Printed for the Hakluyt Society (Includes an English translation of Gaspar da Cruz's entire book, with C.R. Boxer's comments)
- Lach, Donald F. (1965), Asia in the making of Europe, Volume I, Book Two, The University of Chicago Press
- Borao, José Eugenio (2009), "Macao as the non-entry point to China: The case of the Spanish Dominican missionaries (1587-1632)", International Conference on The Role and Status of Macao in the Propagation of Catholicism in the East, Macao, 3-5 November 2009, Centre of Sino-Western Cultural Studies, Istituto Politecnico de Macao. (PDF)
הערות שוליים
- ^ Borao, José Eugenio (2009), "Macao as the non-entry point to China: The case of the Spanish Dominican missionaries (1587-1632)", International Conference on The Role and Status of Macao in the Propagation of Catholicism in the East, Macao, 3-5 November 2009, Centre of Sino-Western Cultural Studies, Istituto Politecnico de Macao. (PDF)
- ^ "The Portuguese empire, 1415–1808: a world on the move", p. 92, A. J. R. Russell-Wood
- ^ Lach 1965, p. 565
- ^ 4.0 4.1 The first European book devoted exclusively to China", in Lach 1965, pp. 742–743
- ^ "The first European to have published a book on Ming China", in: Title Asian travel in the Renaissance. Volume 17, Issue 3 of Renaissance studies. Wiley-Blackwell. 2004.
- ^ "First globalization: the Eurasian exchange, 1500 to 1800", p.200, Geoffrey C. Gunn
- ^ Boxer et al. 1953, p. vii
- ^ DeFrancis, John (1984), The Chinese language: fact and fantasy, University of Hawaii Press, p. 133,
- ^ Donald Ferguson, ed. (1902). Letters from Portuguese captives in Canton, written in 1534 & 1536: with an introduction on Portuguese intercourse with China in the first half of the sixteenth century. Educ. Steam Press, Byculla. pp. 14–15.
- ^ Boxer et al. 1953, pp. 149–152
- ^ Boxer et al. 1953, pp. 223–227
