דומיטרו סטנילואיה
 | |
| דומיטרו סטנילואיה | |
| לידה |
 ולדן (רומ'), חבל טרנסילבניה, ממלכת הונגריה, אוסטרו-הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
 בוקרשט, רומניה |
דומיטרו סטֶנילוֹאָיֶה (ברומנית: Dumitru Stăniloae; 16 בנובמבר 1903 ולֶדֶן, מחוז בראשוב - 5 באוקטובר 1993) היה כומר ותאולוג נוצרי אורתודוקסי-רומני יליד טרנסילבניה, עיתונאי, סופר, מתרגם. חיבר פירושים לאבות הכנסייה כמו גרגוריוס מניסה, מקסימוס המוודה ואתנסיוס, והתפרסם במיוחד בתרגומו לרומנית של הפילוקאליה. היה חבר כבוד באקדמיה הרומנית (1991). בקיאותו ומחקריו זכו להערכה בעולם הנוצרי. בזכות עבודה אחרת, "התאולוגיה הדוגמטית האותודוקסית" בשלושה כרכים (1978), נחשב לאחד מחשובי התאולוגים הנוצרים-אורתודוקסים במאה ה-20[1].
שנות ילדותו ולימודיו
דומיטרו סטנילואיה נולד בשנת 1903 בוולֶדֶן (Vlădeni) על יד בראשוב, בטרנסילבניה, אז תחת שלטון אוסטרו-הונגריה במשפחה רומנית. היה הילד הקטן מבין חמשה ילדים של אירימיה סטינילואיה ושל אשתו, רֶבֶּקה. המשפחה שמרה על המסורת הדתית הנוצרית-אורתודוקסית. דוד אחד מצד אמו היה כומר[2] וגם שתי אחיות של דומיטרו סטנילואייה הפכו לנזירות. בגיל 12 התחיל דומיטרו ללמוד בתיכון הדתי הרומני ע"ש אנדריי שאגונה' (1914–1922) בעיר הולדתו. מגיל 13 זכה למלגה של הקרן "אמנואיל גוז'דו". בתום לימודי התיכון המשיך, בעזרת מלגת מחקר, לימודים אקדמיים באוניברסיטת צ'רנאוץ אך עזב בשנה הבאה, מאוכזב באותו רגע מרמתם של הקורסים ושל ספרי הלימוד שם. בין השנים 1923–1924 למד, במשך שנה, ספרות באוניברסיטת בוקרשט.
חזר לאחר מכן לפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת צ'רנאוץ וסיים בשנת 1927 עבודת גמר שדנה ב"הטבלת הילדים", תחת הדרכת הפרופסור וסילה לויקיצה. בסתיו 1928 נבחן על עבודת הדוקטורט שלו, שכתב בעת שהותו ביוון - "חייו ופעלו של הפטריארך דוסיטאוס של ירושלים וקשריו עם הארצות הרומניות".
בשנת 1931 הוסמך סטנילואיה כדיאקון, ב-1932 ככומר ובשנת 1940 עלה לדרגת פרוטופופ סטברופור. נבחר לאספה האפרכיאלית של הארכיבישופות של סיביו וליועץ של הארכיבישוף.
בשנים הבאות השתלם בסיביו, עם מלגה מיוחדת, בתחום הדוגמטיקה. נשלח עם מלגה מטעם המיטרופוליט של טרנסילבניה, ניקולאיה בלאן, להשתתף בקורסים לדוגמטיקה ולתרבות ביזנטית, באוניברסיטת מינכן. בין השאר שמע שם הרצאות של אוגוסט הייזנברג (אביו של הפיזיקאי ורנר הייזנברג). כמו כן עשה השתלמויות נוספות בדוגמטיקה באתונה ובברלין. בשנים 1929 ו-1931 חקר מסמכים שנגעו בחייו ופעלו של גרגוריוס פאלאמס הנמצאים בברלין, פריז ואיסטנבול. פרי מחקרים אלה היה הספר "חייו ותורתו של הקדוש גרגוריוס פאלאמס" שהושלם בשנת 1936.
פעילותו במישורי התאולוגיה והעיתונות ברומניה
בגיל 26, ב-1929 התמנה פרופסור באקדמיה לתאולוגיה בעיר סיביו. שם לימד דוגמטיקה (משנת 1929 כפרופסור ממלא מקום ובמשרה זמנית, אחר כך כראש קתדרה - בין השנים 1935-1946), אפולוגטיקה, (בין השנים 1929–1932 ו-1936-1937), תאולוגיה פסטורלית (בין השנים 1932–1936 והשפה היוונית (בין השנים 1929-1934). בשנת 1930 התחתן עם מריה ג'נציאנה וכעבור שנה נולדו לזוג שני תאומים לא זהים - מריה ודומיטרו. הבן, דומיטרו, מת זמן קצר אחרי הלידה, ומריה שרדה עד גיל 15 ומתה באפריל 1946. ב-8 באוקטובר 1931 סטנילואיה הוסמך כדיאקון וב-25 בספטמבר 1932 ככומר אורתודוקסי. בשנת 1933 לכומר הטרי נולדה בת בשם לידיה. בו זמנית עם פעילותו בתחום ההוראה והתאולוגיה, החל מ-1 בינואר 1934 האב דומיטרו היה לעורך בעיתון הדתי "טלגראפול רומֶן" וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1945. בעת העבודה בעיתון שיתף פעולה והתיידד עם הסופר וההוגה הלאומני ניקיפור קראיניק. ביוני 1936 התמנה לרקטור האקדמיה התאולוגית "אנדריאנה" בסיביו. הצטרך להתפטר מניהולה בשנת 1946, אחרי שרומניה נכנסה לספירת ההשפעה הסובייטית והוקם בה משטר קומוניסטי. המשיך ללמד שם עוד שנה וב-1947 הועבר כפרופסור ללימודי אסקזה ומיסטיקה בפקולטה לתאולוגיה בבוקרשט. ב-1948 עם הפיכת הפקולטה לתאולוגיה למכון תאולוגי נפרד מהאוניברסיטה, שם משרתו שונה לפרופסור ראש קתדרה לתאולוגיה דוגמטית וסימבולית.
קבוצת "הסנה הבוער" ומאסרו בימי השלטון הקומוניסטי
החל משנת 1950 האב דומיטרו התחיל להשתתף, במפגשים של קבוצה שנקראה Rugul aprins "הסנה הבוער". זאת הייתה קבוצה שהוקמה עוד בשנת 1940 מיוזמת המשורר סנדו טודור וכללה את הנזירים ההיירומונאכים איוואן קוליגין, בנדיקט גיס וסופיאן בוגיו, המשורר והרופא וסילה ווֹיקוּלסקו, פרופ' אלכסנדרו מירונסקו, האדריכל קונסטנטין ז'וז'ה, הכומר אנדריי סקרימה והסופר יון מרין סדוביאנו. הם היו מתכנסים במנזרים צ'רניקה ואנטים ופעילותם תרמה לריענון החיים הנוצרים האורתודוקסיים בבוקרשט תחת השלטון הקומוניסטי שדיכא את הדתות. בשנת 1958 דווקא אחרי שהשיג את נסיגת כוח המצב הסובייטי מארצו, המשטר של גאורגה גאורגיו-דז' פתח במערכה של רדיפות מחודשות נגד קבוצות אנשים בעלי עבר פוליטי או תרבותי "עוין" או "לא בריא" בעיניו. עם הנעצרים נמנו גם חברי קבוצת "הסנה הבוער" וגם דומיטרו סטנילואיה כאחד שהשתתף במפגשים שאורגנו על ידי הקבוצה. הוא נעצר ב-5 בספטמבר 1958 ודיוני משפטו התחילו ב-4 בנובמבר אותה שנה. סטנילואיה הורשע בגין "קנוניה נגד מדינת הפועלים" ונידון ל-15 שנות מאסר. אחרי מעבר בין כמה בתי כלא, משנת 1959 נשלח לכלא איוד. לקראת שחרורו מהכלא הוחזק כמה חודשים בתא בתנאי בידוד.
שנותיו האחרונות
אחרי יציאתו לחופשי בינואר 1963 חידש את פעילותו כפקיד של הסינוד של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית והחל מאוקטובר 1963 ועד הוצאתו לגמלאות בשנת 1973 לימד כמורה בתיכון. בשנת 1965 על רקע מאמצי השלטון הקומוניסטי לשפץ את תדמיתו בעיני המערב, הורשה שוב לפרסם מאמרים. כמו כן הותר לו לנסוע לחו"ל על מנת להשתתף בכנסים דתיים. בשנת 1968 לפי הזמנתו של פרופ' פאול מירון ביקר במסגרת סדרת הרצאות באוניברסיטאות פרייבורג אם בריסגאו והיידלברג בגרמניה. באותה שנה הירצה באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה. ב-1971 היה חבר במשלחת הכנסייה האורתודוקסית הרומנית בוותיקן. בשנת 1973 יצא לגמלאות אך המשיך ללמד כפרופסור יועץ. בשנת 1991 נבחר כחבר לשם כבוד של האקדמיה הרומנית. דומיטרו סטנילואיה הלך לעולמו בגיל 90 בשנת 1993. הוא נקבר בבית הקברות של מנזר צ'רניקה על יד בוקרשט.
פרסים ומחוות כבוד
- קיבל תוארי דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת תסלוניקי (1976), המכון לתאולוגיה אורתודוקסית סן סרז'" בפריז (1981), הפקולטה לתאולוגיה אורתודוקסית של אוניברסיטת בלגרד (1982) ואוניברסיטת אתונה (1991), אוניברסיטת בוקרשט (1992).
- חבר לשם כבוד של האקדמיה הרומנית (1991) (מ-1990 חבר בהתכתבות).
- אות הכבוד "הצלב אוגוסטינוס הקדוש" של הארכיבישופות בקנטרברי על תרומה לתאולוגיה ולנצרות (1981).
- הפרס ע"ש דר לאופולד לוקאס של הפקולטה לתאולוגיה אוונגלית בטיבינגן.
- לרגל מלאות לו 90, התאולוגים יואן איקה ומירצ'ה פקוראריו פרסמו לכבודו את הספר "פרסונה וקומוניון: מנחת כבוד", בהוצאה לאור של הדיוקסיה סיביו, (1993).
- הפקולטה לתאולוגיה אורתודוקסית ביאש נקראה על שמו.
קישורים חיצוניים
- דוגמטיקה מאת סטנילואיה - כרך א ברשת (ברומנית)
- ריאיון עם דומיטרו סטנילואיה 1992 (ברומנית)
- תמונות של דומיטרו סטנילואיה
- ראיון של המשורר יואן אלכסנדרו עם דומיטרו סטנילואיה, 1990(ברומנית)
- נאום הקרדינל קארל להמן באוניברסיטת יאש ב-28 באפריל 2004 (בגרמנית)
- "מהמזרח למערב" - ריאיון עם דומיטרו סטנילואיה מאת סורין דומיטרסקו (ברומנית)
הערות שוליים
