האופרה המלכותית השוודית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האופרה המלכותית השוודית
(למפת סטוקהולם רגילה)
Sweden Stockholm City location map.svg
 
האופרה המלכותית השוודית
האופרה המלכותית השוודית
האופרה המלכותית השוודית במבט מדרום מערב

האופרה המלכותית השוודיתשוודית: Kungliga Operan) היא הבימה הלאומית לאופרה בשוודיה. הבניין נמצא במרכז סטוקהולם, בצדו המזרחי של ארמון גוסטב אדולף. את להקת האופרה ייסד המלך גוסטב השלישי והופעתה הראשונה הייתה ב-18 בינואר 1773, אך בית האופרה הראשון נפתח רק בשנת 1782 והיה בשימוש במשך מאה שנה, עד שהוחלף בסוף המאה ה-19. שני בתי האופרה נקראו באופן רשמי "האופרה המלכותית", אם כי המונחים "האופרה של גוסטב" ו"האופרה של אוסקר", או האופרה "הישנה" ו"החדשה" משמשים כשנדרשת הבחנה.

האופרה של גוסטב

בית האופרה המקורי של סטוקהולם, יצירתו של האדריכל קרל פרדריק אדלקרנץ, נבנה לפי הזמנתו של המלך גוסטב השלישי, תומך נלהב באידיאל של אבסולוטיזם נאור וככזה, פטרון גדול של האמנויות. הבנייה החלה בשנת 1775 והתיאטרון נחנך ב-30 בספטמבר 1782 בהצגת "קורה ואלונזו" של המלחין הגרמני יוהאן גוטליב נאומן.

הבניין היה מרשים מאוד באכסדרת הכניסה המרכזית שלו בסגנון הקורינתי, שארבעת עמודיו תומכים בארבעה פסלים ובראשו הכתר המלכותי. האולם בעל ארבעת היציעים היה סגלגל בצורתו והצטיין הן באקוסטיקה והן באפשרויות הצפייה שלו. הפואייה המפואר הכיל מדליונים ופילסטרים נאו-קלאסיים.

בפואייה של האופרה פגש המלך את גורלו: בנשף מסכות ב-16 במרץ 1792 ירה יעקב יוהאן אנקרסטרום במלך, שמת כעבור ימים אחדים. (אירוע זה נתן השראה לאחר זמן לורדי לכתיבת האופרה "נשף המסכות".) לאחר ההתנקשות, נסגר בית האופרה עד 1812.

האופרה של אוסקר

האופרה הישנה נהרסה בשנת 1892 כדי לפנות מקום לאופרה החדשה, שבנה אקסל יוהאן אנדרברג ובנייתה הושלמה כעבור שבע שנים. את האופרה החדשה חנך המלך אוסקר השני בהפקת אופרה שוודית (מסורת שהשתרשה היטב במהלך המאה ה-19), "אסטרלה דה סוריה" של פרנץ ברוואלד.

הבניין החדש נושא את האותיות Kungl Teatern, מילולית "תיאטרון מלכותי" (ומשום כך ראה התיאטרון הדרמטי המלכותי, שנוסד אחריו, מקום להוסיף את האבחנה המייחדת "דרמטי" לשמו), ועכשיו הוא קרוי פשוט "האופרה", או Operan זהו בניין מלכותי בסגנון נאו-קלאסי, ולו פואייה מוזהב מרהיב ומדרגות שיש מפוארות ואלגנטיות, המובילות אל אולם תלת-יציעים, קטן במשהו מן התיאטרון הישן. כיום יש בו 1,200 מקומות ישיבה.

מקורות

  • Beauvert, Thierry, Opera Houses of the World, The Vendome Press, New York, 1995. מסת"ב 0-86565-978-8

ראו גם

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0