הבזאר הגדול (טהראן)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבאזאר הגדול של טהראןפרסית بازار بزرگ تهران באזאר בוזורג-א טהראן) הוא שוק גדול מְקורֶה הנמצא בחלקה הדרומי של העיר טהראן. באופן מסורתי כמו בבאזארים אחרים הדומים לו, הוא מחולק למספר מסדרונות שבכל אחד מהם חנויות המתמחות בסוג אחר של סחורה כגון: נחושת, שטיחים, תבלינים, זהב וכסף. אורכם של רחובות הבאזאר הוא מעל עשרה קילומטרים, והכניסה לחלל הבאזאר נעשית דרך מספר שערים שחלקם נסגר בלילה ומאובטח[1].
הבאזאר משפיע באמצעות מחירי המוצרים הנמכרים בו על מחירי מוצרים דומים במקומות אחרים בטהראן ולמעשה אף באיראן כולה, בהיותו המקום שבו נקבעים המחירים של מוצרי היסוד על פי היצע וביקוש. הבאזאר משמש ממשק בין העיר והמדינה ובעל קשרים הדוקים למוסדות הדת. הוא בעצם עיר בתוך עיר, בנוסף לשלל החנויות והדוכנים הוא מוקף ביותר משנים עשר מסגדים, מספר בתי הארחה ובנקים. עם זאת בשנים האחרונות הבאזאר הולך ומדרדר הן במידותיו והן בחשיבותו[2]. באוקטובר שנת 2005 היו תוכניות לבנות מלון גדול בחלק הדרומי של הבאזאר לטובת התיירים הבאים לאזור השוק כדי להפכו למקום יותר מסביר פנים ולשקם במידת מה את חשיבותו[3].

היסטוריה

ציור משנת 1841, חרט נחושת, בבאזאר הגדול של טהרן, Flandin Eugène
מסגד השאה, הממוקם בבזאר הגדול של טהראן, בירת איראן.

על פי עדויות ארכאולוגיות, האזור מסביב לטהראן היה מיושב כבר לפני אלפי שנים ומבנים דמויי באזאר החלו להראות באיראן לפני כ-4000 שנה[1]. כמה מאות לפני הופעת האסלאם באיראן, דיווחו נוסעים על קיומו של אזור מסחרי במקום שבו נמצא כיום הבאזאר. עדויות למציאותם של מבנים שתפקדו כבאזאר היו קיימים במקום כבר לפני כ-400 שנים, אולם הבאזאר הנוכחי של טהרן אינו עתיק. קשה לומר מתי הוא הופיע לראשונה אולם ידוע שבתקופת האימפריה הספווית ואחריה החל הבאזאר לגדול באופן הדרגתי[1]. חלק קטן במתחם הבאזאר הוא הגרעין המקורי של הכפר שהפך ברבות הימים לעיר טהראן. בתקופתו של השאה תַהְמָאסְבּ (פרסית تهماسب), שמלך בשנים 15141567, נבנו חומות העיר המעוטרות במגדלים ואזור הבאזאר התפתח. תיירים מערביים שביקרו בטהראן בשנת 1660, מציינים ששטח הבאזאר היה בחלקו הגדול פתוח ומיעוטו היה מקורה[4]. כך עשה סר תומאס הרברט שבקר בבאזאר של טהראן בשנת 1628, בעת מסע לפרס, שערך ביחד עם סר דודמור קוטון וסר רוברט שירלי[5].
למרות האגדות על קיומו העתיק של הבאזאר, הבניינים הישנים ביותר בו כולל החומות והמעברים, אינם יותר מאשר בני 400 שנה, ורבים מהם נבנו או שוקמו רק ב-200 השנים האחרונות. לפיכך נחשב הבאזאר הגדול של טהראן לאחד מהבאזארים הצעירים ביותר במזרח התיכון. הבאזאר החל לגדול בעיקר במאה ה-19 ובמידה רבה התרחב ללא התערבות ותכנון חיצוניים. כאשר החלה העיר טהראן, בתחילת המאה ה-20, להתרחב במהירות תחת שלטונו של רזא ח'אן, הביאה ההתפתחות הזו גם לצמיחה מהירה של הבאזאר, שהטמיעה כמה אזורים שהיו בעבר מחוץ לשטחו, כמו שוק מוכרי הבשמים ותעלת המגן של השוק.

ארכיטקטורה

הבאזאר המקורי התפרש מרחבת סבזה (Sabzeh) לשדרות מולווי (Molavi) והיו בו שני צמתים מרכזיים, הגדול שנבנה בשנת 1849 והקטן שנבנה בשנת 1864, בהדרגה נוספו מבנים ורחובות נוספים ובאזארים-קטנים[6]. באזאר- קטן הוא אחד מהמבנים המרשימים בשווקים האיראניים. זהו מקום רחב ידיים מכוסה בכיפה לעיתים ממוקם בירכתי כיכר השוק ולעיתים בלבו. באזאר-קטן זה, שמש בעבר מקום לחנייה של שיירות הסוחרים שהקימו שם אורוות זמניות לסוסים, לפני מעברם לתחנה הבאה. הוא מורכב מחצר פנימית סגורה שבקירותיה מסודרות חנויות, זאת, בניגוד לסידור הטורי של החנויות בשאר חלקי הבאזאר. הסחורות שנמכרות בו הן לרוב פריטי יוקרה כמו, שטיחים, עבודות אומנות ותכשיטים[7].

החלק הישן יותר של הבאזאר, מהמאה ה-19, די אחיד מבחינה ארכיטקטונית ובעל איכות בניה טובה, בעוד שהחלקים שנוספו במאה ה-20 לעיתים קרובות בעלי איכות בניה ירודה יותר. ↵עם השנים נטמעו בבאזאר האזורים הסמוכים לו, כמו למשל באזאר-קטן בשם Mahdieh, מבנה דו קומתי בעל חצר מרובעת שהוא כנראה הבניין העתיק ביותר של טהראן וכן סראי-א-אמיר ( Saray-e-Amir) שמכיל 336 חדרים ונבנה בשנת 1888 בהוראתו של מירזא תקי-ח'אן פראהאני (פרסית میرزا تقی‌خان فراهانی).נוסע בשם אורסלס שהגיע מאירופה בשנת 1882 כותב על הבאזאר: "מכיכר מידן ניתן להיכנס לבאזאר דרך שני שערים מפוארים, הבאזאר עצמו הוא עיר אחת כאשר מדובר באוכלוסייה שלו. במשך יום עוברים בו 20.00 עד 25.00 אלף איש.. המבוך העצום והמעברים שבתוכו עומדים מתחת לכיפות עשויות לבנים בעלי חלונות קטנים". הבאזאר הגדול של טהראן צמח באופן הדרגתי, ללא תוכנית על מוגדרת, וצורתו עוצבה במשך שנים רבות. באזארים אחרים דוגמת זה בעיר שיראז הם בעלי תוכנית ארכיטקטונית ברורה. ↵תחילת בנייתו של הבאזאר הנוכחי בטהראן הייתה ברובה בראשית המאה ה-19 בתקופת שלטונו של פתח עלי שאה קאג'אר, אז הייתה טהראן עדיין כפר קטן. התפתחות נמרצת החלה בתקופתו של נאסר א-דין שאה קאג'אר והוא הפך למערך מבוכים של רחובות מסחריים צרים מחופים החוברים לבאזארים-קטנים, בתי תה וקפה, מרחצאות ומסגדים. מזג האוויר שבתוכו הוא יחסית חם בחורף וקריר בקיץ ומקל על השהייה בו. גג הבאזאר מורכב משורה של כיפות המחוברות ביניהן. בחתך אורך שלו נראה שהגג מכיל מספר מקומות שבהם הכיפות גבוהות יותר והרדיוס שלהן שונה כך שהם מובדלות משאר מהכיפות שבאות לפניהם ואחריהם אלה הם בדרך כלל כיפות הבאזארים-הקטנים. מבפנים חלק מהכיפות מעוטרות בקישוטי מֻקָרנָס, עיטור אופייני לארכיטקטורה האסלאמית והפרסית. תורתו מעין גומחות קטנות מחודדות המסודרות בשורות אחת על השנייה ובולטות מעל פני השטח. מוקרנס בנויים מאבן, או לבנים, לעיתים מקישוטי טיח ועץ. יש בהם לבנים ואחרים מעוטרים באריחים צבעוניים או בעץ צבוע. המוקרנס נמצאים גם בבסיסי הכיפות, בפנדנטיבה בכרכובים ובבסיסי קשתות. בהצטלבות של מעברים באזאר או בכניסה למבנה בעל חשיבות הקשור לבאזאר, כמו מסגד או חאן. התקרות בסמטאות הבאזאר מקומרות ובנויות מלבנים אדומות ובהן מספר קשתות (שמונה הוא המספר המסורתי)[8].

הבאזאר במאה ה-21

חנות שטיחים בבאזאר

ישנם סימנים שחלק גדול מסוחרי ועובדי הבאזארים התפכחו מרעיונותיה השמרניים של הרפובליקה האסלאמית של איראן. מזה זמן מה, אם כי אין על כך נתונים סטטיסטיים, ישנן טענות שרבים מאנשי באזאר הצביעו בשנת 1997 עבור המועמד הרפורמיסטי מוחמד חאתמי ובשנת 2001 עבור מיר חוסיין מוסאווי. אולם, בשל פרגמטיות או סיבות אחרות, אנשי הבאזאר נמנעו בדרך כלל מלהשתתף בהפגנות שהיו בתקופות אלה[9].

מגמה זו השתנתה ביולי 2010[10], שוב באוקטובר2012[11], ופעם נוספת באוגוסט 2014[12]. בכל אותם המקרים הפגינו אנשי הבאזאר ומחו כנגד פעולות השלטון.
נראה ששותפות בין הבאזאר ומפלגת השלטון לא האריכה ימים. אולם ייתכן גם שזו נגזרת של הירידה בכוחו הכלכלי והחברתי של הבאזאר. חלק מסוחרי הבאזאר עדיין אמידים, אולם מדיניות הפיקוח על מטבע זר ועל המסחר שהטיל הממשל האיראנית שלאחר המהפכה, ביחד עם העובדה שחלק לא מבוטל של הסוחרים העבירו את עסקיהם לצפון העיר שבה מתרבים הקניונים וחנויות הכולבו, גורמים לשחיקה במעמדו של הבאזאר כיום[13].

לקריאה נוספת

  • Bazaar and State in Iran: The Politics of the Tehran Marketplace (Cambridge Middle East Studies) 19 Mar 2009 Arang Keshavarzian, Cambridge University Press; Reissue edition (19 Mar. 2009)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הבזאר הגדול בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0