היי-קיונג סו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה. הֵַיי-קיוּנְג סוּ (בקוריאנית: 서혜경, נולדה ב-7 במרץ 1960) היא פסנתרנית דרום קוריאנית המתגוררת בניו יורק. היא נודעת בטון העגול והעשיר שלה, ובפיסוק דמוי-הזמרה האופייני לה, מאפיינים, שהגדירו את הסגנון הרומנטי של נגינת הפסנתר ושלטו בכיפה בתור הזהב של הפסנתרנות.
חייה
ילדות ונעורים
סו נולדה בסיאול, דרום-קוריאה. היא החלה לנגן בפסנתר בגיל חמש, והופיעה לראשונה עם תזמורת בגיל 11, עם התזמורת הסימפונית של רשות השידור הקוריאנית (KBS), בנגינת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 21 של מוצרט. לאחר לימודים ביפן אצל קיוקו טאנאקה, עברה בגיל 15 לניו יורק להמשיך את לימודיה, תחילה בבית הספר מאנס למוזיקה אצל נדיה רייזנברג, ואחר בבית הספר ג'וליארד אצל סשה גורודניצקי. בשנת 1980 זכתה סו בפרס הראשון בתחרות הפסנתר הבינלאומית ע"ש פרוצ'ו בוזוני[1] ובפרס שלישי בתחרות המוזיקה הבינלאומית ARD ב-1983.[2]
קריירה
סו הופיעה עם תזמורות חשובות, בהן תזמורת פילדלפיה, תזמורת פיטסבורג, תזמורת פילהרמוניה, הפילהרמונית של לונדון, תזמורת הרדיו של פרנקפורט, התזמורת הסימפונית של ברלין, תזמורת רדיו שטוטגרט, התזמורת הסימפונית של טוקיו, הפילהרמונית של סיאול ועוד. בין המנצחים שתחת שרביטם ניגנה ריקרדו מוטי, שארל דיטואה, איוון פישר, משה עצמון, פרנץ ולזר-מסט ואחרים.
סו הופיעה ברסיטל ראשון בארצות הברית במרכז לינקולן בשנת 1985, כזוכה בפרס ויליאם פטצ'ק[3] והייתה בין 25 הפסנתרנים בעלי השם העולמי שהוזמנו לנגו בקונצרט הגאלה בקרנגי הול לציון 135 שנה לייסוד חברת הפסנתרים "סטיינוויי ובניו".[4]
אף כי סו מצטיינת במיוחד בביצועיה ליצירות של מלחינים רוסים מן התקופה הרומנטית כגון מוסורגסקי, צ'ייקובסקי ורחמנינוב, הרפרטואר שלה מקיף יצירות החל במוצרט, דרך בטהובן, שופן, ליסט, שומאן ויוהנס ברהמס ועד דביסי וראוול וכלה במלחינים בני זמננו כגון לוול ליברמן.
סו הקליטה את מכלול הקונצ'רטי של צ'ייקובסקי ורחמנינוב עם אלכסנדר דמיטרייב והתזמורת הסימפונית של אקדמיית סנקט פטרבורג[5] וארבעה קונצ'רטי של מוצרט עם סר נוויל מרינר והאקדמיה של סנט מרטין בשדות.[6] רשימת הקלטותיה כוללת גם יצירות לפסנתר סולו מאת בטהובן, שופן, ליסט, מוסורגסקי, סקריאבין וסטרווינסקי.[7]
הקלטות
- 1989 היי-קיונג סו מנגנת בטהובן - סונאטות לפסנתר מסק 21 ו-23/ רונדו בדו מז'ור אופוס 51-1 / פולונז בדו מז'ור אופוס 89 / לאליז WoO59 (דויטשה גרמופון)
- 2002 מוסורגסקי, "תמונות בתערוכה" / סטרווינסקי, "פטרושקה" / סקריאבין, סונאטה לפסנתר מס' 5 (ארקדיה)
- 2004 שופן, 12 אטיודים אופוס 25 / ליסט, 6 גראנד אטיודים של פגניני (יוניברסל מיוזיק)
- 2006 "אבני חן לפסנתר", יצירות משל באך, שופן, בטהובן, רחמנינוב, שוברט, מקדואל, ובר, ליסט וגלוק (יוניברסל מיוזיק)
- 2009 "לילה וחלום", קטעים של שוברט, שומאן, שופן, צ'ייקובסקי, מנדלסון, ליסט, גריג, ברהמס, פילד, דה פאיה ודביסי (יוניברסל מיוזיק)
- 2010 "מכלול הקונצ'רטי לפסנתר של רחמנינוב" / רפסודיה על נושא של פגניני; התזמורת הסימפונית של אקדמיית סנקט פטרבורג; מנצח אלכסנדר דמיטרייב (דויטשה גרמופון)
- 2012 "צ'ייקובסקי, מכלול היצירות לפסנתר ותזמורת"; התזמורת הסימפונית של אקדמיית סנקט פטרבורג; מנצח אלכסנדר דמיטרייב
- 2016 "מוצרט, קונצ'רטי לפסנתר מס' 18/20/21/23; האקדמיה של סנט מרטין בשדות; מנצח סר נוויל מרינר (דויטשה גרמופון)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ “Hall of Fame” International Busoni Competition היכל התהילה 1980
- ^ “Preisträger Klavier” ARD Music Competition
- ^ “Hai-Kyung Suh, Piano, At Alice Tully Hall” טים פייג', ניו יורק טיימס, "היי-קיונג סו, פסנתר, באולם אליס טרולי", 30 באפריל 1985
- ^ “Convention of Pianists Celebrates Steinway” מייקל קימלמן, ניו יורק טיימס, "כנס פסנתרנים חוגג לסטיינוויי", 4 ביוני 1988
- ^ “Suh Hai-kyung’s take on Tchaikovsky” ג'ה-הא, קוריאה טיימס, "סו היי-קיונג מתמודדת עם צ'ייקובסקי", 8 בפברואר 2012
- ^ “Hai-Kyung Suh plays Mozart Piano Concertos” אנטוני הודג'סון, "היי-קיונג סו מנגנת קונצ'רטי לפסנתר של מוצרט" יוני 2016
- ^ “Hai-Kyung Suh Discography” אולמיוזיק', "הדיסקוגרפיה של היי-קיונג סו"
