המזמורים החוריים מאוגרית
המזמורים החוריים מאוגרית הם שלושים ושישה מזמורים כתובים על לוחות חרס בכתב יתדות שנמצאו בארמון המלוכה בעיר האמורית אוגרית. המזמורים נכתבו בשפה החורית ולצדם הוראות נגינה בשפה האכדית עם נספחי חתימת המשוררים החוריים באכדית. בין הלוחות מזמור לניכל אלילת הענב שפוענח ברובו, ותוארך לסביבות 1800 לפני הספירה, וכך נחשב לרישום הנודע הקדום ביותר של הוראות נגינה המקבילות לתווי נגינה.[1]
ככל הידוע, הלוחות נמצאים במוזיאון הלאומי בדמשק.
מציאת הלוחות ופענוחם כתווי נגינה
הלוחות נמצאו בשנת 1932 בחפירת עתיקות ארמון המלוכה שבעיר הכנענית-אמורית אוגרית (ליד עיר החוף לטקיה שבסוריה כיום), בידי משלחת חפירות שבראשה קלוד שפר השווייצרי. נמצאו 30 לוחות ועוד 12 שברי לוחות, האצורים כיום, ככל הידוע, במוזיאון הלאומי של סוריה, בדמשק.
הרבה מן הכתוב ברוב הלוחות מטושטש, או חסר, והלוח היחיד שהשתמר כמעט במלואו הוא המזמור לניכל (המסומן כ h.6)
הכתוב בלוחות פוענח ברובו בשנת 1955 בידי עמנואל לרוש, אשר זיהה את הוראות הנגינה. מאז חוקרים הציעו לפחות חמישה פענוחים שונים לחלוטין, ובעקבות זאת גם משמעות שונה למילות המזמורים, ולהוראות הנגינה.[2]
לרוש זיהה את תוי הנגינה על שלוש מהלוחות. שניים מתקופת ממלכת בבל החדשה ואחת, עם מזמור ל"אלילת הענב" ניכל מתקופת ממלכת בבל הקדומה (המתוארת בספר בראשית), שתוארכה לסביבת שנת 1800 לפני הספירה.
עמנואל לרוש זיהה חלק ניכר מהלוחות כמזמורים חוריים וסימן אותם באות h.[3]
המזמור לניכל (לוח h.6)
המזמור, הכתוב על לוח h.6 פוענח כאמור בידי לרוש בשנת 1955, ולרוש פרסם פענוח מתוקן בשנת 1976.[4] תחילת השיר השתמר היטב בצדו האחד של הלוח, אך הלוח השני מחוק בחלקו הגדול, וכמעט כל החלק התחתי חסר.[5]
המזמור נכתב לליווי בכלי הנגינה שָׂמּוּם - כנראה כלי פריטה בעל תשעה מיתרים, המוקדש לאלילה החורית נִיכל (או נקאל) שהיא אלילת "ענב" שמית - שתורגם כאלילת הפרי או הפריון.[1]
מזמור זה תוארך לסביבות 1800 לפני הספירה, תחילתה של אוגרית כמרכז ממלכתי לפי מכתבי תל אל-עמרנה. בלוח זה שני חלקים, מילות המזמור למעלה, ולמטה, תחת קו כפול, נספח עם הוראות ומספרים שפוענחו כהוראות ותוי נגינה.
הוראות הנגינה
הוראות הנגינה כפי שפוענחו בידי לרוש בצד א' (ואחרים[5]):
- חנותה נישא דיו שנות זתריה ובכרה חברן (או: קדרן) תשאל כלה דילי שפרי חמרות וורי
- חמרות וורי ונדעת וכּרי כּרכּרת אשאלה עללי כּבכלי עליכי שרת אנש ושאל תתיב תשא
- ושאל תתיב תשא אנוך כבשלי אנכת אכלי שמשם ??ליל וכּלל תננתך ??ך כליתן-אל נִיכַּלַה
- כליתן-אל ניכּלה נהרשל חנה חנתת אתיאשתאל אתרּי חותי חנכה עשתי ואוה חנך
- קבלת 3 ערבת 1 קבלת 2 ... חמשרת 10 ושתמארי
- תתמשר 2 זערת 1 שחרי 2 ששת 2 ערבת 2
- אמבֻּב 1 ששת 2 ערבת 1? נדקבלי 1 תתרקבלי 1 תתמשרת 4
- זערת 1 שחרי 2 ששת 4 ערבת 1 נתקבלי 1 שחרי 1
- ששת 4 שחרי 1 ששת 2 ערבת 2
- כתם 2 קבלת 3 כיתם 1 קבלת 4 כתם 1 קבלת 2
- אנו זמרו נתקבלי זלוזי ש[האל] אור(ח)יה שו אמורבי
פענוחי תווים וקובצי נגינה
הדף של קסי גורנזון מאוניברסיטת טורונטו, המוקדש למזמור לניקה. בדף זה גרסאות "תרגום" של תוי הנגינה:
- דוד וולסטן 1971 קובץ נגינה בתבנית מידי תווים בקובץ פדף
- אן קילמר 1974 קובץ נגינה בתבנית מידי תווים בקובץ פדף
- דושן-גילמין 1977 קובץ נגינה בתבנית מידי תווים בקובץ פדף
- ראול ויטל 1982 קובץ נגינה בתבנית מידי תווים בקובץ פדף
- צרני 1988 קובץ נגינה במתכונת מידי התווים בקובץ פדף
- מ"ל ווסט 1993 קובץ נגינה במתכונת מידי התווים בקובץ פדף
- ר' דמבריל 1998 קובץ נגינה במתכונת מידי והתווים בקובץ פדף
- מונזו 2000 קובץ נגינה במתכונת מידי והתווים בקובץ פדף
- קריספין 2000 קובץ נגינה במתכונת מידי והתווים בקובץ פדף
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 נגינה חורית. גיאורגיו בּוגּלטי, 2016 (באנגלית, אתר אורקש, לחקר אוגרית)
- ^ הנס גוטרבוק 1970, דוד וולשטן 1971, קילמר קוקר ובארון 1974 ושוב 1976, דושן וגואלמן 1975, ראול גרגורי ויטאל 1982, גרגורי מרטין ליכטפלד ווסט בשנת 1994, דיץ אוטו אדזרד 1997
- ^ לפי לרוש, מבין 30 הלוחות השלמים, הלוחות שמספרם 1, 18, 24, 27 ו-29 בלבד לא זוהו כחוריים, ומבין השברים הרבים הוא זיהה 13 שברים הקשורים במזמורים אלו, המסומנים RS.19.164, וכן g, j, n, o, p, r, t, w, x, y, aa, gg
- ^ מנפריד דיטריך ואוסוולד לורץ, לעניין תווי הנגינה מאוגרית, 1975 (בגרמנית, כתב העת אגרית פורשונגן) וראו לוח נגינה מסיפר(?), אן דרפקורן-קילמר (אתר כתבי העת המדעיים JSTOR)
- ^ 5.0 5.1 ראו תמונת שני צידי הלוח באתר המוקדש למזמור לאלה ניקול (באנגלית)
