המחתרת הנורווגית

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המחתרת הנורווגית במלחמת העולם השנייה החלה לפעול מעת המערכה בנורווגיה באפריל 1940 וסיימה את פעילותה ב-1945, עם כניעתה של גרמניה הנאצית.

העץ שניטע ביד ושם לכבוד המחתרת הנורווגית
העץ שניטע ביד ושם לכבוד חסידת אומות העולם אינגביורג סלטן-פוסטוודט, חברת המחתרת הנורווגית ומצילתה של אסתר סמואל-כהן

עיקרי הפעילות

פעילותה של המחתרת הנורווגית התנהלה במספר מישורים: היא הצהירה על הלגיטימיות של הממשלה הגולה של נורווגיה ועל חוסר הלגיטימיות של משטר קוויזלינג הפרו-נאצי ושל שלטונו של יוזף טרבובן (ויקי אנ'), הקומיסר הנאצי בנורווגיה; היא הגנה על דרום נורווגיה, ללא הצלחה אמנם, אך לפחות הצליחה לאפשר את בריחתה של ממשלת נורווגיה לגלות; והיא התנגדה בנשק, בפעולות חבלה, פשיטות קומנדו ופעולות של אי ציות אזרחי.

יחידות של המחתרת הנורווגית סייעו ליחידות קומנדו וליחידות צבא בריטי, בהן מנהלת המבצעים המיוחדים, שפשטו על מתקני צבא גרמניה בנורווגיה, וכן המשרד לשירותים אסטרטגיים. צופים מהמחתרת הנורווגית סייעו באיכון אוניות המלחמה ביסמרק וטירפיץ ובכך סייעו לצבא הבריטי להטביען. יחידה של המחתרת פגעה במאגר המים הכבדים של נורווגיה וכך פגעה בתוכניות הגרעין של גרמניה. פעולות אזרחיות לא אלימות היו הפצת עיתוני מחתרת, ענידת אטב ניירות (בעיקר על ידי סטודנטים) לאות מחאה וסירוב לסייע לגרמנים בנימוק של אי ידיעת גרמנית.

בפעולות המחתרת נהרגו 1,433 לוחמי מחתרת, מהן 255 נשים.

תגובת הגרמנים

אחד ממעשי התגובה של הגרמנים לפעילות המחתרת הייתה השמדת הכפר טלאווג (ויקי אנ') ושליחת תושביו לזכסנהאוזן, שם מתו כמעט מחציתם, במעשה שהושווה למעשי הטבח באורדור-סור-גלאן ובלידיצה.

הצלת יהודים

הצלתם של יהודי נורווגיה על ידי המחתרת הנורווגית הינו עניין שנוי במחלוקת. במהלך המלחמה, בעיקר בשנת 1942, כ- 1,100 מהם הצליחו לברוח דרך חציית הגבול השוודי. אמנם חלקם נעזרו בחבריהם ושכניהם ונמלטו באופן פרטני, אך רובם, כ-900 נעזרו בארגונים מתנועת ההתנגדות בצורה כזאת או אחרת, וכך ניצלו. לאורך השנים, הדיון הפנים-נורווגי גיבש מגוון דעות לגבי פעילות המחתרת בנושא זה, אשר מתאפיינים בקוטביות יחסית נחרצת. מצד אחד, יש הטוענים כי בהתחשב בנסיבות הקשות של המצב, חברי תנועת ההתנגדות עשו מה שהיה ביכולתם לטובת היהודים והצלתם, תוך סיכון עצמי וניצול משאבים. מנגד, ישנם אלה המביעים ביקורת קשה כלפי  פעילותם, באומרם כי פעילותה של המחתרת בנושא זה הייתה לא מספיק יעילה, ואינה הייתה במקום גבוה מספיק בסדר העדיפויות של תנועת ההתנגדות. נושאים כגון אנטישמיות וקבלת ה'יהודי' באופן שווה ושייך בחברה הנורווגית לפני המלחמה ובמהלכה, אף מגדילים מורכבותו של דיון זה במרחב הנורווגי, ואין הסכמה הגמונית בנושא זה.[1]

הכרה

בספטמבר 1945 הנפיקה ממשלת נורווגיה את מדליית ההגנה (1945-1940) (ויקי אנ') שהוענקה בין היתר ללוחמי המחתרת הנורווגית.

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. Bruland, Bjarte, and Mats Tangestuen., The Norwegian Holocaust: changing views and representations, Scandinavian Journal of History : The Histories and Memories of the Holocaust in Scandinavia 36, no. 5 (2011
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0