המכון לעיוורים יהודים

המכון לעיוורים יהודים
Zsidó Vakok Intézete
מידע כללי
מיקום	בודפשט

המכון לעיוורים יהודים (בהונגרית: Zsidó Vakok Intézete) לא קיים היום כמוסד לעיוורים. המבנה משמש לבית ספר תיכון מקצועי, כמוסד מתודולוגי מאוחד לחינוך מיוחד וכבית סטודנטים. מוסד חינוכי הפועל ברובע 14 בבודפשט.

היסטוריה

הצוואה

בשנת 1903, האדריכל הנדבן (פילנתרופ) היהודי, בעל תואר האצולה (אבירות) איגנץ וכסלמן, חשוך הילדים, השאיר צוואה יחד עם רעייתו ז'ופיה נוישלוס להקמת "מוסד להוראה ולטיפול בילדים לקויי ראייה". וכסלמן השאיר בצוואתו הוראה שעל המכון שיוקם תוטל החובה לקלוט אנשים ממוצא יהודי וממוצא לא יהודי בפרופורציות זהות (חצי-חצי).

הבניין

בניין הלבנים האדומים של המכון לעיוורים יהודים נבנה בחלקו בסגנון אר נובו ובחלקו בסגנון אר דקו והושלם בשנת 1908 על פי התוכניות של האדריכל ההונגרי-יהודי בלה לייטה (1873-1920). שני ראשי עמודים מברזל יצוק ומחושל שימשו במקור כנרות תמיד. בחלק הפנימי של ראש העמוד משמאל ('אייל') הכיתוב הוא: "הפנה את מחשבת העיוור לאבינו שבשמים", על ראש העמוד מימין ('דג') הכיתוב הוא: "אלוהים נותן לעין את הראיה". עבודת האמן שעיצב את העמודים של קישוטי הברזל המחושל בוצע כך שהמוטיבים יהיו של בעלי חיים (המותר על פי היהדות), לוחות של פסוקים מן התנ"ך בכתב ברייל וציטוטים הונגריים קלאסיים קישטו את גדר הבניין.

מאוחר יותר

הבניין הפך למכון לחירשים-אילמים בשנות העשרים של המאה העשרים. בשנת 1944 שימש כגטו, ואחרי מלחמת העולם השנייה הופעל כבית ספר יסודי. בשנות ה-50 של המאה ה-20 המכללה לשפות זרות פעלה שם כמה שנים ואחרי שנת 1956 שולב בו בהדרגה בית הספר לשיקום תנועה. בגב הבניין המקורי הוסיפו ב-1960 תוספת שהוחלט להרסה בתחילת שנות האלפיים ובמקומה נבנה מבנה מודרני שהוא עצמאי מבחינה ארכיטקטונית ביחס לבניין המקורי. השיפוץ של כל בניין פרי תכנונו של לייטה עדיין ממתין.