הנשיקה (אייץ)
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | פרנצ'סקו אייץ |
| תאריך יצירה | 1859 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום |
גלריית האומנות בררה (אנ') מילאנו |
הנשיקה (באיטלקית: Il Bacio) היא ציור משנת 1859 מאת הצייר האיטלקי פרנצ'סקו אייץ. זו ככל הנראה עבודתו הידועה ביותר. הרוזן אלפונסו מריה ויסקונטי די סאליסטו הזמין מאייץ ציור שיבטא את התקווה לאיחוד איטליה שהתעוררה בקרב האיטלקים עם חתימת הברית בין צרפת וממלכת סרדיניה נגד אוסטריה ב-1859. אייץ צייר באופן אלגורי את תמיכתו בברית והציור הפך לאחד מסמלי המאבק לאיחוד איטליה. לאחר מותו של הרוזן היצירה נתרמה לגלריית האומנות בּרֶרָה (אנ') שבמילאנו[1].
רקע היסטורי
ב-1814, לאחר תבוסת צרפת במלחמות הנפוליאוניות, התכנס קונגרס וינה במטרה להשיב את הסדר המדיני לאירופה ולשרטט מחדש את גבולות המדינות ביבשת. איטליה המפוצלת למספר ממלכות ודוכסיות הייתה בעלת השפעה חלשה בקונגרס והוחלט על חלוקת השליטה בה בין מספר גורמים, ביניהם האימפריה האוסטרית. בתגובה לשלטון האוסטרי התעוררו בקרב האיטלקים רגשות לאומיים והחלו קריאות לאיחוד איטליה. מספר קבוצות פוליטיות בעלות נטייה דמוקרטית רדיקלית קמו, ביניהן תנועת איטליה הצעירה ואגודות סתרים של הקרבונארי. השפעתן של קבוצות אלה הייתה חלשה אך הן תרמו לחיזוק הזיקה הלאומית בקרב האוכלוסייה.
מלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה (1848–1849) נגמרה בתבוסת האיטלקים. ב-1858 נחתם הסכם פלומביאר (אנ') בין קמילו בנסו די קאבור, ראש ממשלת ממלכת סרדיניה לבין נפוליאון השלישי מלך צרפת. הסכם זה הניח את היסודות לברית אנטי-אוסטרית. הברית הוכיחה את עצמה כשהכוחות המשותפים של האיטלקים והצרפתים הכריעו את הצבא האוסטרי בממלכת לומברדיה-ונציה בקרב שנערך ב-1859 במסגרת מלחמת העצמאות האיטלקית השנייה. ניצחון זה הניע את תהליך איחוד איטליה וב-1861 הוכרזה עצמאותה של ממלכת איטליה.
על רקע אירועים אלה הרוזן אלפונסו מריה ויסקונטי די סאליסטו הזמין מאייץ ציור שיבטא את הרגשות הפטריוטיים האיטלקיים והתקווה לאיחוד איטליה. כדי להתחמק מהצנזורה שהפעיל השלטון האוסטרי אייץ העביר את המסר בציור בעזרת אלגוריה. אייץ צייר את הציור ב-1859. הציור הוצג תחילה בגלריית האומנות בררה (אנ') במילאנו ולאחר מכן הועבר למעונם של בית ויסקונטי למשך יותר מ-25 שנים. ב-1886 היצירה הוחזרה לגלריה שם היא מוצגת עם היום.
פרשנות
ניתן לפרש את הציור בשתי דרכים:
פירוש ראשון- כאמור אייץ צייר את הציור על רקע המאבק לאיחוד איטליה. האובייקט הראשון מנשק את השני רגע לפני יציאתו לקרב נגד אוסטריה ולמען אחדות איטליה. הנשיקה מלאת האהבה מייצגת את עוצמתם של הרגש והאהבה (אהבה פטריוטית) לעומת המחשבה הרציונלית[2].
פירוש שני- אלגוריה פוליטית- הציור מבטא הכרת תודה לצרפתים על הברית שנחתמה עם ממלכת סרדיניה כנגד האוסטרים (הסכם פלומביאר (אנ')). האובייקט האחד, לבוש בגדים שרומזים לדגל איטליה (אדום, קצת ירוק) מסמל את איטליה. האובייקט השני, לבוש בגדים שמרמזים על דגל צרפת (גונים של כחול, לבן) מסמלת את צרפת. הנשיקה מסמלת את הברית שנחתמה. כדי להסוות את המסר בציור עוד יותר, הדמויות לבושות בלבוש מתקופת ימי הביניים ולא בלבוש התקופה. הפגיון שמגיח מבעד לגלימתו של האחד והתחושה שהוא עמוד לעזוב מסמלים את המרד ההולך וקרב כנגד שלטון בית הבסבורג. הצללית בצד שמאל מסמלת את הסכנה האורבת בפתח.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אמנות | ||
הערות שוליים
- ^ Mathis, Laura H.; Fusari, Martina (22 April 2016).A kiss to celebrate the birth of a nation". Christie's.
- ^ The Kiss by Hayez. www.wga.hu
