הפשיטה על מפרץ סודה
 | ||||||||||||||||||||||
| הסיירת הכבדה אה"מ יורק לפני שנפגעה. | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: קרב הים התיכון | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||||||
| תאריך הסכסוך | 26 במרץ 1941 | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | מפרץ סודה בצפון האי כרתים | |||||||||||||||||||||
| קואורדינטות |
| |||||||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון איטלקי | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
_crowned.svg){kind=small}
הפשיטה על מפרץ סודה הייתה תקיפה של סירות נפץ מהצי המלכותי האיטלקי על כלי שיט של הצי המלכותי הבריטי, במפרץ סודה כרתים, בשעות הראשונות של 26 במרץ 1941. סירות הנפץ שוגרו על ידי המשחתות "פרנצ'סקו קריספי" ו"קווינטינו סלה" בקרבת הכניסה למפרץ. לאחר חדירת מצופי החסימה, תקפו סירות הנפץ את הסיירת הכבדה "אה"מ יורק", את המכלית הנורווגית "פריקלס" וכלי שיט נוספים. כלי השיט הוטבעו במים רדודים על ידי מטעני הנפץ ולבסוף אבדו.
רקע
סודה הוא נמל מוגן באופן טבעי בחוף הצפון מערבי של האי. הוא נבחר כמטרה על ידי השייטת העשירית מספר חודשים קודם לכן בגלל הפעילות הימית הכמעט רציפה של בעלות הברית שם.[1] סיור אוויר איטלקי הבחין במספר אוניות מלחמה וספינות עזר עוגנות במפרץ סודה, כרתים.[2]
ב-25 במרץ 1941 יצאו המשחתות האיטלקיות פרנצ'סקו קריספי וקווינטינו סלה מהאי לרוס בים האגאי בלילה, כל אחת נושאת שלושה סירות לחימה של השייטת העשירית שזכו לכינוי באיטלקית "ברצ'ינו" - סירה קטנה. כל "סירה קטנה" נשאה 300 ק"ג מטען נפץ בחרטומה.[3] סירות הנפץ צוידו במיוחד כדי לפלס את דרכם דרך מכשולים כגון רשתות נגד טורפדו. הנהג היה מנתב את כלי השיט במסלול התנגשות לספינת המטרה, והיה עליו לקפוץ מסירתו לפני פגיעה ופיצוץ ראש נפץ.[2]
המתקפה
בשעה 23:30 שוגרו סירות הנפץ על ידי המשחתות במרחק 10 מיל ימי ממפרץ סודה. לאחר שנכנסו למפרץ, זיהו הסירות, בפיקודו של סרן לואיגי פאג'יוני, את מטרותיהן: הסיירת הכבדה "אה"מ יורק", מכלית גדולה "פריקלס" הנורווגית של 8300 טון, מכלית נוספת וספינת משא.[2] בשעה 4:46, פגעו שתי סירות נפץ במרכז "אה"מ יורק", והציפו את הדוודים והמחסנים האחוריים שלה. הסיירת הונחתה לחוף על ידי הצוות שלה כדי להימנע מהתהפכות. שני ימאים בריטים נהרגו מהפיצוצים. המכלית "פריקלס" ניזוקה קשות ושקעה לקרקעית. המכלית השנייה וספינת המשא הוטבעו, על פי מקורות איטלקיים.[4] על פי דיווחים בריטיים, החטיאה אחת מסירות הנפץ את המטרות המיועדות ונתקעה על החוף.[5] התותחים נגד מטוסים של הבסיס פתחו באש באופן אקראי, מתוך מחשבה שהבסיס נמצא תחת מתקפה אווירית.[6]
לתוקפים לא תוכנן חילוץ. המשחתות האיטלקיות התרחקו וכל ששת המלחים האיטלקים: לואיג'י פאג'וני, אלסיו דה ויטו, אמיליו ברברי, אנג'לו קבריני, טוליו טדשי ולינו בקטי, נפלו בשבי הבריטי.[7]
לאחר המתקפה
"אה"מ יורק" הושבתה והועלתה לחוף במים רדודים. תותחים הנ"מ שלה עדיין סיפקו הגנה אווירית לנמל. ב-21 במרץ נהרגו שני צוללנים, בעת שהעריכו נזק, כתוצאה מפיצוץ קרוב במהלך תקיפה אווירית. פעולת ההנצלה כללה הפעלת צוללת "אה"מ רובר", שנשלחה מאלכסנדריה כדי לסייע ל"יורק" עם חשמל,[8] אך עקב עוצמת התקיפות האוויריות, נאלצה הצוללת לחזור למצרים. השייטת פונתה מסודה ותותחי האונייה נהרסו עם מטעני פיצוץ על ידי הצוות לפני הכיבוש הגרמני של כרתים.[7]
המכלית "פריקלס" נלקחה בגרירה לאלכסנדריה על ידי משחתות בריטיות. אך ב-14 באפריל 1941, במהלך סערה בהיותה בדרך, נשברה לשניים וטבעה.[9]
טביעת "אה"מ יורק" הייתה מקור למחלוקת בין הצי המלכותי האיטלקי וחיל האוויר הגרמני על הקרדיט על טביעתה. העניין נפתר על ידי רישומי מלחמה בריטיים ועל ידי יומן מלחמה של הספינה עצמה, שנתפס על ידי קציני הצי האיטלקי שעלו על הסיירת הטבועה למחצה. האיטלקים תפסו את ההודעה הימית הבאה מקפטן פורטל לקצין ההנדסה הראשי שלו: ”בבקשה קח הצהרות מכל האנשים שהיו בחדרי דוודים ומנועים כשהספינה נפגעה גם מכל גברים שיכולים להעיד על הר"ע שאבדו, בהיותם בחדר המכונות. אני רוצה שגם אתה תעשה הערות כלליות עכשיו, בזמן שהאירועים טריים בתודעתכם, של רצף דיווחי נזקים והערכות ככל שחלף הזמן. גם יומן אירועים מאז שהתחלנו לשאוב החוצה.”[10]
לאחר המלחמה, הוצף הגוף של "אה"מ יורק" ונגרר לבארי באיטליה. שם נגרטה על ידי מחדש אוניות איטלקי במרץ 1952.
גלריה
שבר אה"מ יורק והטרפדת האיטלקית "סיריו" הקשורה לידה.
האוניות "יורק" ו"פריקלס" פגועות ובהחפה. סירה מעופפת סנדרלנד נוחתת ביניהם.
משחתת איטלקית "סלה", אחת המשחתות שהובילה את סירות הנפץ.
קריאה נוספת
- ויליאם שופילד, "קרבות ראשונים של אנשי צפרדע" ספרו של אל"ם בדימוס מצי ארצות הברית. מסת"ב 0-8283-2088-8
- ג'ק גרין ואלסנדרו מסיגני, "המלחמה הימית בים התיכון, 1940-1943", הוצאת צ'טהם, לונדון, 1998. מסת"ב 1-86176-057-4
- יוניו ולריו בורגזה, "שדי ים", הוצאת מערכות, 1979. ספר זה חולק למסיימי קורס לוחם ימי בשייטת 13.
- מארק אנטוניו ברגדין, "הצי האיטלקי במלחמת העולם השנייה" הוצאת המכון הימי של ארצות הברית, אנאפוליס, 1957. מסת"ב 0-405-13031-7
- ג'יימס סדקוביץ', "הצי האיטלקי במלחמת העולם השנייה" הוצאת גרינווד 1994
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Borghese, עמוד 77
- ^ 2.0 2.1 2.2 Greene & Massignani, page 141
- ^ סדקוביץ', עמוד 25
- ^ Borghese, עמ' 81-82
- ^ בורגזה, עמוד 80
- ^ בורגזה, עמוד 82
- ^ 7.0 7.1 בורגזה, עמ' 83-84
- ^ "HMS York (90) [+1941 ]". wrecksite.eu.
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "Naval Events - 10 אפריל 1941". www.naval-history.net. נבדק ב-2021-03-26.
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ י.ו. בורגזה, עמוד 83
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "הפשיטה על מפרץ סודה".