הצפה חושית
הצפה חושית היא ביטוי של גירוי יתר מהסביבה בחוש אחד או יותר, והיא מתרחשת כאשר כמות המידע שמתקבלת מהחושים גדולה מהכמות שהמוח יכול לעבד ברגע נתון.[1] הצפה חושית יכולה להיגרם על ידי גירוי חזק בכל אחד מהחושים, למשל אורות מהבהבים, רעש חזק, או המולה.[2][3][4]
מאפיינים
ישנם מגוון מאפיינים שאדם הנמצא תחת הצפה חושית עשוי להציג. המאפיינים עשויים להופיע אצל ילדים ומבוגרים כאחד, וייתכן שיופיע יותר ממאפיין אחד בו זמנית.[5]
- "שאטדאון" (כיבוי) - חוסר תגובתיות לסביבה, חוסר תקשורת או סירוב להשתתף בפעילויות
- התרגשות יתר, אי שקט או התפרצות זעם
- תלונות על רעשים שאחרים אינם שומעים
- קושי עם שינויים
- הימנעות מקשר עין
- ביצוע פעולות להפחתת הגירוי כמו כיסוי העיניים אל מול אורות בוהקים, הימנעות ממגע או כיסוי האוזניים כדי לסנן צלילים
- מעבר תכוף ממשימה למשימה, מבלי להשלים את המשימה הקודמת
- קושי באינטראקציות חברתיות
- הזעת יתר
- פגיעה עצמית
- נדודי שינה ועייפות
- קושי להתרכז
גורמים
עומס חושי יכול לנבוע מגירוי יתר של כל אחד מהחושים, או מגירוי של מספר חושים במקביל.[1][6]
- שמיעה: רעש חזק או צליל שמגיע ממספר מקורות, למשל מספר אנשים שמדברים בו זמנית.
- ראייה: חללים צפופים או עמוסים, אורות בהירים, אורות מהבהבים או סביבה עם הרבה תנועה כמו קהל גדול.
- ריח וטעם: ניחוחות חזקים או לא נעימים, מאכלים בעלי טעם חזק.
- מגע: מגע של אדם אחר, מגע הבגדים על העור, מרקם מפתיע או לא נעים, סביבה קרה או חמה.
- המערכת הווסטיבולרית: סחרחורת, מחלת ים.
- גורמים פנים גופניים: רעב, צמא, עייפות, צורך להשתין או לעשות צרכים.
טיפול
ישנן דרכים מגוונות לטפל בהצפה חושית. ריפוי בעיסוק עשוי לעזור במתן כלים לוויסות ולהרגעה בזמן הצפה. עם זאת, ישנן דרכים שבאמצעותן אפשר להקל על הקושי עצמאית. היכולת לזהות את הגורמים להצפה החושית עשויה לעזור להפחית את עוצמת הגירוי או להימנע מהם לחלוטין.[7] לרוב, הדרך המהירה ביותר להקלה בזמן הצפה חושית היא לבודד את האדם מהגירויים המציפים, למשל באמצעות מעבר לחדר אחר, שקט. הפחתת קלט חושי באמצעות השקטה של הסביבה ועמעום האורות עשויה לעזור. כמו כן, קיימת טכניקה שמשתמשת בלחץ עמוק על העור ובקלט פרופריוספטיבי שיכול להרגיע את מערכת העצבים. שימוש במוזיקה אהובה עשוי לעזור לחלק מהאנשים. לעיתים ההצפה תעבור רק לאחר מנוחה ממושכת.[8][9][6]
מניעה
ישנן שלוש שיטות שונות לטיפול בהצפה חושית: הימנעות, הקפדה על גבולות, ומדיטציה. תהליך ההימנעות כרוך ביצירת סביבה שקטה ומסודרת, שכוללת כמה שפחות גירויים חושיים. כדי למנוע הצפה חושית, כדאי לנוח לפני אירועים גדולים מפני שעייפות מגבירה את הסיכוי להצפה. כמו כן, כדאי למקד את תשומת הלב בדבר אחד בכל פעם. הקפדה על גבולות כרוכה בזיהוי מוקדם הגורמים להצפה ובניסיון להגביל את החשיפה אליהם. הגבלת החשיפה יכולה לבוא לידי ביטוי בהגבלת כמות הזמן המושקעת בפעילויות שונות שעשויות להציף, ובבחירת סביבה מותאמת. אפשר גם להגביל אינטראקציות עם אנשים מסוימים כדי לסייע במניעת הצפה חושית. גם שמירה על שגרה עשויה לתרום להפחתת הסיכוי להצפה.[9][10][10][8]
היסטוריה
הסוציולוג גאורג זימל תיאר את התופעה התופעה במאמרו "המטרופולין וחיי הנפש" (אנ') שפורסם בשנת 1903. זימל משתמש במאמרו באימאז' של נוף אורבני הכולל גירויים חושיים מתמידים, שתושב העיר צריך להגן על עצמו מפניהם וליצור מחסום כדי להישאר בקו השפיות. לטענת זימל, העומס החושי של החיים העירוניים המודרניים מדלדל את מאגרי האנרגיה של הגוף, מה שמוביל, בין היתר, לגישה מחושבת היטב כלפי הזולת.[11] ניתן להשוות את גישתו של זימל לכתביו של זיגמונד פרויד על הלם פגז (אנ') וכן לניתוח של ולטר בנימין של ה"הלם" ושל החיים העירוניים במאמרו "על כמה מוטיבים בכתבי בודלר" משנת 1939.
לאורך ההיסטוריה בוצעו רק מעט מחקרים על הצפה חושית, אך דוגמה אחת למחקר בתחום דווחה על ידי ליפובסקי בשנת 1975 כחלק מסקירה שדנה בעבודה שעשו חוקרים יפנים באוניברסיטת טוהוקו.[12] החוקרים מטוהוקו חשפו נבדקים ששהו בתנאי מאסר לגירויים חזותיים ושמיעתיים עזים שהוצגו באופן אקראי, במשך שלוש עד חמש שעות. הנבדקים הראו עוררות מוגברת ומתמשכת כמו גם שינויים במצב הרוח כמו תוקפנות, חרדה ועצב.
כמרכיב של הפרעות ומצבים אחרים
הצפה חושית קשורה למגוון מצבים והפרעות, ומופיעה כמאפיין של חלקן.
- הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) - אנשים עם ADHD עשויים להיות בעלי רגישות יתר לגירויים מגיל צעיר, ובדרך כלל היא נמשכת גם בבגרות. תהליכי העיבוד החושי של פוטנציאל קשור-אירוע אינם שונים אצל רוב האנשים עם הפרעת קשב וריכוז, אך הם מציגים הבדלים משמעותיים בתגובות הקשורות לאירועים המעורבים בעיבוד קוגניטיבי מאוחר כמו P300, מה שעשוי להצביע על כך שרגישות יתר אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז עשויה להיגרם משוני באופן הקצאת הקשב לגירויים חושיים.[13][14]
- אוטיזם (ASD) - הפרעה בוויסות החושי וקושי עם גירויים חושיים אופייניים לכ-96% מהאוטיסטים. השינויים במערכת החושים יכולים להתבטא בתת-רגישות או ברגישות יתר, וכתוצאה מכך גירויים עשויים להביא להצפה חושית. הצפה חושית אצל אוטיסטים עשויה לגרום למלטדאון אוטיסטי או לשאטדאון אוטיסטי, ובמצבים חמורים אף לשחיקה אוטיסטית.[15][16]
- מיסופוניה - אנשים עם מיסופוניה הם בעלי רגישות יתר לרעשים מסוימים המבוססים על דפוסים כמו לעיסה, הקשה באצבעות, גרירה של כף הרגל, ניקוי גרון, לחיצה על קצה העט והקשה במקלדת. אנשים עם מיסופוניה עשויים להיכנס למצוקה רגשית בעקבות חשיפה לצלילים כאלו. בזמן החשיפה לצלילים, קיימת פעילות מוגברת באינסולה שעשויה לגרום לתחושת הצפה חושית.[17]
- סינסתזיה - יש עדויות לכך שקליפת הראייה של אנשים עם סינסתזיה מסוג גרפמה-צבע רגישה מזו של האדם הממוצע, ואנשים עם סינסתזיה מהסוג הזה מגיבים לגירויים בצורה עצימה יותר. אנשים עם סינסתזיה עשויים לחוש תחושת לחץ ואי נוחות בתגובה לגירויים חזותיים עזים שעשויים להביא להצפה חושית.[18]
- פיברומיאלגיה - אנשים עם פיברומיאלגיה עשויים להיות בעלי רגישים יתר לגירויים עזים כמו אורות בהירים, רעשים חזקים, ריחות חזקים וטמפרטורות קרות כתוצאה מקולטני אזעקה רגישים. כאשר אנשים עם פיברומיאלגיה חשופים לגירויים עזים, הם חווים הצפה חושי בצורה של כאב. לפי המחקרים, תחושת הכאב בתגובה לגירויים נגרמת כתוצאה מפעילות לא תקינה של קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית, וייצור מופחת של סרוטונין או קליטה לא תקינה שלו.[19]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 c=AU; o=The State of Queensland; ou=Queensland Health; ou=; ou=;, Sensory overload is real and can affect any combination of the body's five senses: learn ways to deal with it, www.health.qld.gov.au, 2022-07-15 (ב־Australian English)
- ^ Sensory Overload: Symptoms, Causes, Related Conditions, and More, Healthline, 2018-09-27 (באנגלית)
- ^ Sensory Overload, North Shore Pediatric Therapy (ב־American English)
- ^ My APA Paper on Isolation, Sensory Deprivation & Sensory Overload, 2007-10-06 (באנגלית)
- ^ Sensory Overload, North Shore Pediatric Therapy (ב־American English)
- ^ 6.0 6.1 Sensory Overload: Symptoms, Conditions, Self-Help Tips, Psych Central, 2022-02-15 (באנגלית)
- ^ Help for Adult SPD, spdsupport.org
- ^ 8.0 8.1 Sensory Overload: Symptoms, Causes, Related Conditions, and More, Healthline, 2018-09-27 (באנגלית)
- ^ 9.0 9.1 How to Stop Sensory Overload, Experia, 2022-10-21 (באנגלית)
- ^ 10.0 10.1 miraclerecreation, How to Prevent Sensory Overload at School, Miracle Recreation, 2021-01-13
- ^ Georg Simmel, The Metropolis and Mental Life, 1903
- ^ Z.J. Lipowski, Sensory and information inputs overload: Behavioral effects, Comprehensive Psychiatry 16, 1975-05, עמ' 199–221 doi: 10.1016/0010-440X(75)90047-4
- ^ Maria Panagiotidi, Paul G. Overton, Tom Stafford, The relationship between ADHD traits and sensory sensitivity in the general population, Comprehensive Psychiatry 80, 2018-01, עמ' 179–185 doi: 10.1016/j.comppsych.2017.10.008
- ^ Anna Kaiser, Pascal Aggensteiner, Sarah Baumeister, Nathalie E. Holz, Tobias Banaschewski, Daniel Brandeis, Earlier versus later cognitive event-related potentials (ERPs) in attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD): A meta-analysis, Neuroscience & Biobehavioral Reviews 112, 2020-05, עמ' 117–134 doi: 10.1016/j.neubiorev.2020.01.019
- ^ * Claire Delano BA, Autism Shutdown: The Causes and How to Manage It, Autism Parenting Magazine, 2021-07-29 (ב־American English)
- What are Autistic Shutdowns? (adults and kids), A Day in our Shoes, 2023-03-31 (ב־American English)
- ^ Understanding Why Autistic People Need Alone-Time, Autism Awareness, 2022-02-23 (ב־American English)
- ^ Jennifer J. Brout, Miren Edelstein, Mercede Erfanian, Michael Mannino, Lucy J. Miller, Romke Rouw, Sukhbinder Kumar, M. Zachary Rosenthal, Investigating Misophonia: A Review of the Empirical Literature, Clinical Implications, and a Research Agenda, Frontiers in Neuroscience 12, 2018-02-07 doi: 10.3389/fnins.2018.00036
- ^ Jamie Ward, Claire Hoadley, James E. A. Hughes, Paula Smith, Carrie Allison, Simon Baron-Cohen, Julia Simner, Atypical sensory sensitivity as a shared feature between synaesthesia and autism, Scientific Reports 7, 2017-03-07 doi: 10.1038/srep41155
- ^ Fabiola Atzeni, Rossella Talotta, Ignazio Francesco Masala, Camillo Giacomelli, Ciro Conversano, Valeria Nucera, Bruno Lucchino, Cristina Iannuccelli, Manuela Di Franco, Laura Bazzichi, One year in review 2019: fibromyalgia, Clinical and Experimental Rheumatology 37 Suppl 116, 2019, עמ' 3–10
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
