וילמוש מזפי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. וילמוש מזפי (במקור גרינפלד, בהונגרית: Mezőfi Vilmos; דברצן, 27 במרץ 1870[1] – בודפשט, 16 באפריל 1947) היה עיתונאי, פוליטיקאי יהודי-הונגרי, חבר באספה הלאומית ההונגרית (חבר פרלמנט).
בשל יהדותו וכתיבתו הבקורתית על המשטר הוא נכלל במלחמת העולם השנייה בצו הממשלתי של סופרים אסורים שיצירותיהם נאסרו להדפסה, להפצה ולקריאה, ולאיסור החזקתם אפילו בספריות ציבוריות, ודינן היה גריסתם (בדומה לשריפת הספרים בגרמניה הנאצית).
ביוגרפיה
וילמוש מזפי נולד במשפחה יהודית כבנם של מנו מזפי (גרינפלד), רופא, ושל ארנסטינה רוטר. הוא היה עד לרצח אביו ומאחר שרצח זה קרה (לפי עדותו), מכיוון שאביו לא שמר שבת ואת שאר המצוות שנקבעו על ידי הליטורגיה היהודית, הרצח בוצע על ידי יהודים (אין לכך כל מקור או תיעוד אחר מלבד כדותו כילד). הדבר נחקק עמוק בזיכרונו וזו הייתה הסיבה העיקרית לכך שהלחימה שלו נגד כל הדעות הקדומות נמשכה במשך כל חייו. לאחר מות אביו הגיע לפשט, שם נאבק בעוני רב וגם בתמיכה באמו החולה. הוא סיים את בית הספר היסודי היהודי בן שש הכיתות ברחוב שיפ של הקהילה היהודית של פשט, ולאחר מכן, במאבק רב, סיים את לימודיו ב"רסר", בית ספר תיכון מסחרי (דומה לחטיבת ביניים). הוא התקבל לבגימנסיה לכיתה בתשלום חצי שכר לימוד. הוא בילה שם את הרבעון הראשון של השנה, אבל לא את השני, כי לא יכול היה לשלם אפילו את מחצית שכר הלימוד. מזפי נעזב לנפשו והפך לשולייה; הוא היה בזה אחר זה שוליית מסגר, צורף, טכנאי שיניים, סוחר תבלינים, ספר ועוד, אבל לא היה יכול להחזיק מעמד זמן רב בשום מקום, עד שלבסוף התיישב אצל קרוב משפחתו, השען אנטל ברקוביץ'. הוא בילה שם שנתיים והשיג תעודת הסמכה רשמית כשען. אולם גם למלאכה זו לא היה לו חשק רב. לאחר שסיים את יום עבודתו, למד ובילה לילות שלמים בפיצוי של עצמו על מה שפספס בכך שלא יכול היה ללמוד בבית ספר. כך למד בין השאר קצרנות (היה אז מקצוע חשוב מאוד) והדפסה במכונת כתיבה סטנוגרפית. לאחר שחרורו כחניך, בגיל 18, הפך מיד לכתב עיתון של ה"עיתון ההונגרי" (Magyar Hiradó).[2]
מ-1892 עד 1896, עבד במשרד הקצרנות של בית הנבחרים ההונגרי, ובמקביל מאמריו פורסמו ביומונים הפוליטיים:
- ידיעות הונגריות (Magyar Hírlap)
- ידיעות של פשט (Pesti Hírlap)
- עצמאות (Függetlenség)
הוא הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP) באמצע שנות ה-90. בקונגרס המפלגה ב-1899 הוא התעמת עם הנהגתה, כי הוא התנגד להזנחת ארגון האיכרים העניים. לאחר שגורש מהמפלגה, בשנת 1900 ייסד את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית המאורגנת מחדש בהונגריה עם תוכנית שונה. הוא היה נציג אזור סֶגְווַאר בפרלמנט מ-1905 עד 1910. תנועתו הייתה סוציאליסטית אגררית במהותה; הוא ייצג דמוקרטים זעיר-בורגנים ועקרונות לאומניים ותמך במדיניות האופוזיציונית של מפלגת העצמאות. מפלגתו איבדה כמעט לחלוטין את השפעתה ההמונית לפני מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1901 השתלט מזפי על העיתון "מילה חופשית" (Szabad Szó), אשר הושק בשנת 1899 על ידי עובדי אדמה מסנטש בסיועו של באלינט ארוואי. מזפי היה המחבר והמתרגם של מספר עלונים רב.
קברו נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה (5ב-10–20).
יצירותיו החשובות ביותר
- סוציאליזם אמיתי (בודפשט, 1893)
- הזכות להתעצל (בודפשט, 1894)
- קומוניזם וקפיטליזם (בודפשט)
- הסוציאליסטים מגיעים (בודפשט)
- הבשורה של סוציאל-דמוקרטיה (בודפשט)
- חייו ומשנתו של וילהלם וייטלינג, הקומוניסט הגרמני הראשון (בודפשט, 1898)
- שני עולמות (בודפשט)
- שכר עבודה בהונגריה בשנים 1896 - 1898 (בודפשט, 1899)
- אנרכיסטים או סוציאליסטים (בודפשט)
- מי הם הבוגדים במולדת (בודפשט, 1899)
- עשרת הדיברות של הסוציאל-דמוקרטים (בודפשט)
- לקסיקון העם הכל יודע (עם שאנדור אלק, בודפשט, 1928)
יחד עם שאנדור אלק, הוא ערך את הסדרה ההיסטורית רבת הכרכים "היסטוריה של האלפיות" שפורסמה בין השנים 1913–1918. (סידרת הספרים היסטוריה של כל אלף שנה הייתה יצירה היסטורית בקנה מידה גדול שזכה לפופולריות בהונגרית ופורסמה בתחילת המאה ה-20)
לקריאה נוספת
- Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái VIII. (Löbl–Minnich). Budapest: Hornyánszky. 1902. (יוז'ף סיניאי:חייהם ויצירותיהם דל סופרים הונגרים).
קישורים חיצוניים
- רשימת סופרים אסורים על פי הצו הממשלתי הראשי 10.800/1944. .M. E (בהונגרית)
- וילמוש מזפי באתר Arcanum
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- וילמוש מזפי ב-encyclopedia.com (ברנגלית)
- אחד מספריו באתר bookline
- ספרו: מס בתים בהוצאת "מילה יפה"
- וילמוש מזפי באתר GENi
- ספרו: כתיבה על היהודים, כדי להסביר וליידע את תושבי הכפרים
הערות שוליים
- ^ "Születési bejegyzése a debreceni izraelita hitközség születési akv. 21/1870. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-07.
- ^ Sajtószolgák – a kőnyomatosok, epa.oszk.hu
