ולדימיר פלחוטניוק
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. ולדימיר (ולאד) פלחוטניוק (ברומנית: Vladimir (Vlad) Plahotniuc, נולד ב-1 בינואר 1966) הוא פוליטיקאי, איש עסקים ונדבן מולדובני, המכהן כיושב ראש המפלגה הדמוקרטית של מולדובה. הוא היה חבר בפרלמנט בין 30 בדצמבר 2010 לאוקטובר 2013 ובין דצמבר 2014 ליולי 2015. בין דצמבר 2010 ופברואר 2013 כיהן כסגן יושב ראש הפרלמנט של מולדובה. בבחירות הפרלמנטריות שנערכו ב-24 בפברואר 2019 נבחר שוב לפרלמנט. בשנת 2016 הוא נחשב לאדם העשיר ביותר ברפובליקת מולדובה.[1] עד לשנת 2019 הייתה לו השפעה רבה על מוסדות השלטון.
ביוגרפיה
ילדות וצעירות
פלחוטניוק נולד בכפר פיטושקה במחוז קלראש, אז במולדובה הסובייטית, חלק מברית המועצות וגדל בכפר גרוזשט, במחוז ניספורן. הוריו - אביו - גאורגה פלחוטניוק ואמו, זינאידה לבית אוליניץ'- עבדו כמורים וגידלו ששה ילדים:שלושבנות- טטיאנה, ורה ואלנה שלושה בנים - ולדימיר, סרגיי ואנדריי. הסב מצד האם, אנדריי אוליניץ' היה בזמנו ראש מועצת הכפר. כשהייתה בת 7 האם ומשפחתה גורשו לסיביר על ידי השלטון הסטליניסטי.[2]
מילדותו אהב פלחוטניוק לקרוא ספרים, היה חובב מוזיקה ולמד נגינה. למד בבית ספר התיכון בגרוזשט אותו סיים בשנת 1983. ב-1991 סיים לימודי הנדסה בתחום תעשיית המזון באוניברסיטה הטכנית בקישינב. בעת לימודיו היה חבר התזמורת האוניברסיטה. בשנת 2002 סיים תואר שני במנהל עסקים ובמנהל באותה אוניברסיטה. ב-2006 סיים גם תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה ללימודים אירופיים של מולדובה.
קריירה מקצועית
בשנים 1991–1993, בעת לימודי ההנדסה, עבד במרכז למניעת טראומה ושיקום קרבנות קטינים של טראומות שליד עיריית קישינב. אחר כך עבד ככלכלן בחברת "יורו אסט הונדל בע"מ מולדובה" ובחברת וויאז' בע"מ מולדובה. במהלך השנים 1995–1998 הקים את הקבוצה הפיננסית המולדו-אמריקנית "איינג'לס", שאותה ניהל עד שנת 2001. בשנים 2001–2010 עבד כמנהל מסחרי אחר כך כמנכ"ל חברת "פטרום מולדובה" בע"מ העוסקת ביבוא ובהפצת נפט. החל משנת 2005 כיהן כסגן מועצת מנהלים של הבנק למסחר ויקטוריה-בנק, אחד הבנקים החשובים של מולדובה. החל מ-2006 כיהן כיושב ראש שלה, עד ינואר 2011. יש המייחסים את התעשרותו לפעילותו באותן השנים בראש הבנק ויקטוריה ובראש חברת "פטרום מולדובה", תחת חסות ממשל הנשיא ולדימיר וורונין.
קריירה פוליטית
ב-2010 הוצב במקום השני ברשימת המפלגה הדמוקרטית של מולדובה בבחירות. ב-30 בדצמבר 2010 נבחר כסגן יושב ראש המפלגה וכסגן יושב ראש ראשי של הפרלמנט של מולדובה. כמו כן כיהו בוועדה לכלכלה, תקציב וכספים של הפרלמנט. ב-2011 כשהקים הנשיא מאיראן לופו את "המועצה הלאומית לרפורמה של מוסדות ההגנה על נורמות המשפט" התמנה פלחוטניוק לסגן יושב ראש שלה לצדו של לופו.
ב-15 בפברואר 2013 מיוזמת מפלגת הקומוניסטים והמפלגה הליברלית דמוקרטית הצביע הפרלמנט המולדובני הצבעת אי אמון בפלחוטניוק עם 73 קולות בעד מתוך 101 וביטלה את תפקידו שלו כסגן יושב ראשי של הפרלמנט. באוקטובר 2013 הוא ויתר על המנדט שלו כחבר פרלמנט כדי להקדיש את זמנו לפעילות בתוך המפלגה. אולם בבחירות הפלמנטריות ב-2014 נבחר שוב. ביולי 2015 עזב שוב את הפרלמנט.
ב-15 באוקטובר 2015 עם הסרת החסינות ומעצרו של מנהיג המפלגה הדמוקרטית, ולאד פילאט, הודיע פלחוטניוק כי הוא משהה את עצמו מתפקיד סגן היושב ראש של המפלגה ומחברותו במפלגה עד להבהרת החקירה.
בדצמבר 2015 חזר לחיים הפוליטיים ולמפלגה הדמוקרטית ועשה הצהרות בקשר לשאיפות המפלגה למדיניות סוציאל-דמוקרטית. באותו יום 14 מנציגי המפלגת הקומוניסטים עזבו את מפלגתם ועברו למפלגה הדמוקרטית. ב-13 בינואר 2016 הציע הרוב הפרלמנטרי שנוצר את ולדימיר פלחוטניוק לתפקיד ראש הממשלה. אולם הנשיא ניקולאיה טימופטי דחה את מועמדותו בגלל חשדות לחוסר יושרה ובגלל החלטה של הפרלמנט בפברואר 2013 לגבי מעורבותו בפעילויות בלתי חוקיות בעת כהונתו כסגן יושב ראש הפרלמנט. עשרות אלפי מפגינים תמכו במועמדותו. מפלגות יריבות ארגנו גם כן הפגנות נגד שבהן הביעו אלפים את התנגדותן למינויו ולמינוי פאבל פיליפ שנחשב למקורבו בתפקיד ראש הממשלה. באותה שנה 2015 התמנה פלחוטניוק למתאם מנהל של מועצת הקואליציה הממשלתית. מתוקף תפקיד זה הביע את רצונו לתמוך בתהליכי המודרניזציה של מולדובה ובהתקרבותה לאיחוד האירופי. ב-24 בדצמבר 2016 נבחר פלחוטניוק ליושב ראש המפלגה הדמוקרטית למשך שבע השנים הבאות. במרץ 2017 בכנס בהקרטחנה בקולומביה נבחר פלחוטניוק לסגן יושב ראש האינטרנציונל הסוציאליסטי.
ב-6 במרץ 2017 הודיע בוועידת עיתונאים כי יזם רפורמה של מערכת הבחירות :הנהגת שיטת הבחירה הרובנית עם מחוזות בחירה חד-נציגיים, לפי דגם בריטי למשל, עם אפשרות לפיטורי הנציגים בפרלמנט לפי בקשת בוחריהם. בסקרים כ-32% מהנסקרים הביעו תמיכה ברפורמה זאת. איגור דודון, ראש המפלגה הסוציאליסטית הציע לעומת זאת שיטה מעורבת. במרץ הציע פלחוטניוק הערכת פעילותם של חברי מפלגתו לפי קוד יושרה. במאי 2017 הוא הודיע כי מפלגתו תתמוך בתהליך לרפורמת המנהל המרכזי - כולל צמצום מספר שרי הממשלה מ-16 ל-9. בנובמבר 2017 הוא יזם את המיזם "בית ראשון" לפתרון בעיות הדיור של משפחת מרובות ילדים ועובדי ציבור. ב-2018 הבטיח תוכניות לתיקון ולסלילת כבישים נאותים באזורים הכפריים - כ-1200 ק"מ. ב-24 בפברואר 2019 נבחר פלחוטניוק שוב לפרלמנט מטעם המפלגה הדמוקרטית באזור הבחירות 17 ניספורן.
דיפלומטיה פרלמנטרית
בתקופה שבה כיהן כסגן יושב ראש הפרלמנט של מולדובה בשנת 2011 השתתף פלחוטניוק בוועידה ה-9 של יושבי ראש הפרלמנטים של המדינות החברות בתהליך שיתוף הפועלה בדרום-מזרח אירופה SEECP, כמו כן השתתף בכנס הבין-פרלמנטרית של המדינות החברות בחבר המדינות העצמאיות. בכנס הפרלמנטרי של הקונגרס האירופי, היה חבר באיגוד הידידות עם שווייץ, עם יוון ועם הונגריה.
קווי מדיניות
פלחוטניוק טען שלמולדובה יש וקטור יחיד - והוא הווקטור האירופי. במכתב לנשיא טראמפ הדגיש שמולדובה רוצה להיות "גשר בין המזרח למערב ולד שדה קרב". הביע פעמים חוזרות את רצונו לעצור את התערבותה של רוסיה בשטח מולדובה - בתחום המדיה, הבנקים, העמותות הלא ממשלתיות, הביטוחים והארגונים הפוליטיים, ביקש את פינוי הצבא הרוסי מטרנסניסטריה. תמיכת וושינגטון ובריסל עשויה להוביל לאיחוד מחדש של רפובליקת מולדובה.
המשבר הפוליטי-חוקתי ביוני 2019
בעקבות הבחירות הפרלמנטריות מפברואר 2019 נוהל משא ומתן ממושך להרכבת קואליציה ממשלתית. רק ברגע האחרון אחרי שכנועים מצד גורמים חיצוניים - רוסיה מחד, והאיחוד האירופי וארצות הברית מאידך הוקמה קואליציה בין שני גושים מנוגדים - הברית הפרו-אירופית ACUM בהנהגתם של מאיה סנדו ואנדריי נסטאסה והמפלגה הסוציאליסטית הפרו-רוסית של הנשיא איגור דודון על מנת לעקוף את המפלגה הדמוקרטית של פלחוטניוק שהייתה עד אז בשלטון ולמנוע את התחזקות ההגמוניה של פלחוטניוק בחייה הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים של המדינה. מאיה סנדה הרכיבה ממשלה שהצהירה על כוונתה להחליף את ראשי הרשויות לביטחון פנים ולמאבק בשחיתות שמונו על ידי הממשלת פיליפ (בראשות המפלגה הדמוקרטית). הממשלה בראשות פאבל פיליפ שהייתה ממשלת מעבר בימי המו"ם הקואליציוני סירבה לפנות מקום לקואליציה החדשה. בית הדין החוקתי החליט שהממשלה החדשה קמה מאוחר מדי, 90 יום אחרי הבחירות, הכריזה על הממשלה של סאנדו כבלתי חוקית, הדיחה את הנשיא דודון והחליפה אותו בראש הממשלה המכהן פיליפ והכריזה על ארגון בחירות חדשות כעבור 3 חדשים נוספים. לאורך ימים אחדים התחולל דואליזם שלטוני של שתי ממשלות ושני נשיאים, מלווה בהפגנות של חסידי שני הצדדים בסופו של דבר ב-14 ביוני 2019 השתכנעה הממשלה של פיליפ לוותר על השלטון ולעבור לאופוזיציה וגם בית הדין החוקתי חזר בו מן ההחלטות הקודמות והכיר בממשלה החדשה ובנשיא דודון . פלחוטניוק ועוד כמה מחבריו למפלגה הדמוקרטית יצאו זמנית לחו"ל.
איגוד אנשי העסקים של מולדובה
ב-26 ביולי 2010 הקים פלחוטניוק את איגוד אנשי העסקים של מולדובה AOAM. איגוד זה מבקש למשוך השעות זרות במולדובה, תלמוך בעסקים הקטנים והבינוניים, לשפר את יכולת המקצועים של אנשי המנהל בעסקים ואלחקדם את הייצוא.
הקרן "אדלווייס"
פלחוטניוק נדוע גם כמייסד הקרן "ולאד פלחוטניוק - אדלוויס" בשנת 2010. קרן זאת תורמת למיזמים חברתיים, תרבותיים וחינוכיים. היא תרמה ל-73 טיפולים רפואיים, תמכה ב-390 צעירים מחוננים, תרמה מחשבים חדשים ל-103 בתי ספר ועזרה לאלפי משפחות עניות.
חייו הפרטיים
לוולדימיר פלחוטניוק אזרחות מולדובנית ורומנית. הוא נשוי לאוקסנה קילדסקו ויש לו שני בנים - טימופיי ואינוקנטיה. אשתו היא בת הצייר והפסל אמיל קילדסקו.
סוגיות במחלוקת
במהלך הקריירה הפוליטית הועלו נגד פלחוטניוק חשדות והאשמות רבים. בשנת 2011 העיתון הרומני אדוורול גילה שהוא נרשם במשרד הפנים ברומניה תחת שם משפחה שונה - אוליניץ' -שהוא שם המשפחה של אמו לפני הנישואים. אחרי גילוי הפרשה חזר גם ברומניה לשמו המקורי - פלחוטניוק. נטען כי פלחוטניוק שולט ברבים מערוצי התקשורת במולדובה והוא בעל המניות היחיד בשורה של תחנות טלוויזיה - Publica TV, Prime TV, Can 2 Can3 גם CTC Mega Super TV וכן תחנות הרדיו Publica FM Maestro FM MUZ FM בנוסף לכך נטען כי באמצעות המפלגה הדמוקרטית הצליח להשיג שליטה במוסדות המשפטיים וברשויות לביטחון ולמאבק בשחיתות. הועלו טענות כי מעד שנת 2009 הוא מימן את מפלגת הקומוניסטית בראשות ידידו, ולדימיר וורונין, ואחרי 2010 את המפלגה הדמוקרטית של מולדובה.
פרסים ואותות כבוד
- -29 באוגוסט 2007 - עיטור מסדר "תהילת העמל" של רפובליקת מולדובה - קיבל פלחוטניוק מהנשיא ולדימיר וורונין על תרומתו לשיקום מתחם המנזר קורקי וזכויות בשמירתה וקידומה של המורשת ההיסטורית-תרבותית.
- 29 באוגוסט 2007 - עיטור מסדר הרפובליקה של מולדובה על "תרומות מכריעות להשגת היעד החשוב של מדיניות החוץ של רפובליקת מולדובה - ההצטרפות הפוליטית והשילוב הכלכלי באיחוד האירופי".
קישורים חיצוניים
- באתר הפרלמנט של מולדובה
- ראיון באתר VIP magazin ספטמבר 2010 גיליון 77
- סוכנות "טאס": הכרונולוגיה של המשבר הפוליטי במולדובה ביוני 2019
- באתר open democracy כתבה על ולאד פלחוטניוק - איש הצללים של מולדובה
הערות שוליים
