וסטיני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וסטיני או סטיני
השתייכות מאמוראי ארץ ישראל בדור השלישי
רבותיו ריש לקיש

וסטיני (או סטיני נקרא גם רבי וסטיני), מאמוראי ארץ ישראל בדור השלישי, תלמידו של ריש לקיש. דבר קיומו וזיהויו שנויים במחלוקת.

שאלת קיומו וזיהויו

שמו מוזכר פעם אחת בתלמוד הבבלי[1]: מאי תקרה? רבי יוסי בר חנינא אמר: קינים וסנאין. וסטיני אמר רבי שמעון בן לקיש: לווחים. רש"י פירש ש"וסטיני" הוא שם חכם, תלמידו של ריש לקיש.

אולם גרסת הערוך היא 'קינים וסנאין וטינא'[2]. בעל מוסף הערוך מסביר שלפי גרסה זו "וטינא" הוא המילה הארמית לטיט בתוספת ו' החיבור. הוא מוכיח זאת מגרסה נוספת של הערוך שם, הגורס במקום "מאי תקרה" – "מאי מעזיבה" - כלומר הטיט שמחבר בין קורות התקרה. לפי גרסה זאת ברור שכוונת התלמוד שמעזיבה היא הטיט שמחבר בין הקינים והסנאין.

הוא אף מוכיח את גרסת הערוך מכך שלא נמצא בתלמוד השם "וסטיני", ומוסיף שלא יתכן שתלמיד חכם יכונה בשם שהוא מלשון שטן.

רבי יחיאל היילפרין[3] מגן על פירוש רש"י ומוכיח שאכן וסטיני הוא שמו של חכם, כי בסוגיה המקבילה בתלמוד הירושלמי [4] מובא פירוש זה בשם רבי יוסטא משמו של ריש לקיש, ומוכח אם כן שרבי יוסטא הוא וסטיני והשינוי בשם הוא בגלל סגנון לשונם השונה של שני התלמודים[5]. הוא מוסיף השערה שהוא האמורא יוסטני שמוזכר רבות בתלמוד הירושלמי כתלמידו של ריש לקיש[6], והוא מציע להגיה בתלמוד הבבלי "יוסטיני". מאידך הוא מעלה אפשרות ששמו הוא וסטיני אך בתלמוד הירושלמי לעיתים קרובות מתווספת אות לשם אמורא - במקרה זה האות יו"ד.

הדקדוקי סופרים[7] אכן מגיה בתלמוד הבבלי ששמו הוא יוסטיני. אך בעל היוחסין מיחד ערכים נפרדים לוסטיני ולרבי יוסטיני, ומכך עולה שהוא לא זיהה אותם כאדם אחד.

וסטיני או סטיני

כיון שהאות ו' משמשת לעיתים כאות שימוש לא ברור אם לדעת רש"י שמו הוא "וסטיני" או "סטיני".

רבי אברהם זכות[8] ובעל סדר הדורות[3] הבינו ששמו הוא וסטיני, אך יש שלמדו מרש"י ששמו היה סטיני[9].

על טענת בעל מוסף הערוך שלא ייתכן שתלמיד חכם יכונה בשם שהוא מלשון שטן. מגיב רבי שמעון הורוביץ שכנראה בעל מוסף הערוך הבין מרש"י ששמו הוא סטיני, ואמנם לדעת רש"י שמו הוא וסטיני שכלל לא דומה ל"שטן"[10].

לקריאה נוספת

רבי אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק ב, באתר היברובוקס

הערות שוליים