ורד כהן ברזילי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ורד כהן ברזילי
לידה 12 ביולי 1974 (גיל: 49)

ורד סוזאן כהן ברזילי (נולדה ב-12 ביולי 1974) היא יזמת חברתית, עיתונאית, פובליציסטית, ופעילת זכויות האדם. מייסדת ומו"לית של Novel Rights, הוצאה לאור המבוססת על ז'אנר ספרות זכויות האדם. מייסדת מרכז מדיה נשים וממייסדות תא העיתונאיות. כתביה פורסמו[1] בכמה מדינות. היא מרצה בישראל ובעולם בנושאי ספרות זכויות האדם,[2][3] יזמות ונשים בתקשורת. הייתה כתבת הבריאות עם הקמת חדשות 10.

ביוגרפיה

ורד כהן ברזילי נולדה בתל אביב, להורים יוצאי טורקיה ועיראק. אביה, אדוארד, עלה לישראל בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 יחד עם העלייה הגדולה מעיראק ושימש כחשב ומנהל חשבונות ראשי בין היתר בקונצרן כור. בצה"ל שירתה כרכזת ביטחון שדה-מודיעין ביחידת המחשבים ממר"ם.

פעילות עיתונאית

את הקריירה התקשורתית התחילה כהן ברזילי בשנת 1995 כתחקירנית וצלמת סטיל'ס במערכת "זאפ לראשון" . היא למדה תקשורת בבית הספר "כותרת" לעיתונאות ותקשורת.

בשנים 1995–1997 עבדה ככתבת תרבות ברשת ב' של קול ישראל. היא הפיקה פרויקטים מיוחדים בתחנת 88FM וייסדה פינת ספרות ששודרה בתוכנית "מה יהיה" עם יואב גינאי. לאחר מכן, כהן ברזילי עבדה כרכזת מערכת בתוכנית "ערב חדש" וכמפיקה ראשית בתוכנית "מה בוער" עם רזי ברקאי בגלי צה"ל.

בשנת 2001 מונתה לכתבת משפט ופלילים באתר "וואלה" והייתה מכתבי האינטרנט הראשונים בארץ.

בתחילת 2003 עם הקמת חדשות 10 החלה לעבוד שם ככתבת בריאות.[4] בביקורת טלוויזיה שפורסמה ב-21.3.2003 במדור ערוצים בידיעות אחרונות כתב עליה שי גולדן "שתי תגליות מסתמנות בסגל המוכשר...; ורד כהן, כתבת הבריאות, שכל אייטם קטן שלה הוא בונבון". אירועים מרכזיים שסיקרה ככתבת: משפט מרואן ברגותי,[5] משפט הרצח של אסף שטיירמן,[6] פרשת המעילה של אתי אלון והבנק למסחר,[7] התפרצות נגיף הסארס בעולם. כהן ברזילי מפרסמת טורי דעה בנושאים מגוונים בתקשורת המסורתית והדיגיטלית.

פעילות בנושא זכויות האדם

כתוצאה מדיווח מזירות פיגועים רבות במסגרת עבודתה כעיתונאית, הופיעו אצל ורד תסמיני פוסט טראומה.[8] לאור זאת, היא החליטה לזנוח את עבודתה העיתונאית ובשנת 2009 עברה לעבוד בארגון זכויות האדם הבינלאומי אמנסטי אינטרנשיונל. שם שימשה בין היתר כחברת ועד ב"אמנים למען אמנסטי" הבינלאומי. היא קידמה ספרים העוסקים בזכויות האדם (לפני הפרידה מאת גבריאלה אמברוסיו, כולנו נולדים חופשיים, Freedom, Free ועוד), ועבדה על קמפיינים תרבותיים התומכים בעבודת הארגון לצד U2, יוקו אונו ועוד. היא הפיקה תערוכת איורים מקוריים מבריטניה אשר פורסמו בספר "כולנו נולדים חופשיים".[9] התערוכה הוצגה במשך מספר חודשים במוזיאון גוטמן בתל אביב. יזמה הענקת פרס מיוחד על פעילות למען נשים לזמרת הארגנטינאית מרסדס סוסה[10] בעת הופעתה בישראל.

ספרות זכויות האדם

במסגרת עבודתה באמנסטי אינטרנשיונל פיתחה את ז'אנר ספרות זכויות האדם, אותו הציגה לראשונה בהקדמה לספר Freedom, אנתולוגיית סיפורים קצרים אשר פורסמו על ידי סופרים ידועי שם מכל העולם ברוח ההכרזה האוניברסלית לכל באי העולם. הספר יצא לאור לראשונה בבריטניה בהוצאת Mainstream בשיתוף עם ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל".[11] ההקדמה:"כוחה העצום של הספרות", עסקה בקשר שבין נובלה איטלקית בשם: Prima di Lasciarsi "לפני הפרידה" מאת גבריאלה אמברוסיו לבין שינוי חברתי וזכויות האדם. הספר תורגם לשפות שונות ופורסם במדינות: בריטניה, ארצות הברית, קנדה, פולין, ספרד, אמריקה הלטינית, איטליה ועוד.[12]

באוגוסט 2010 התקיים דיון ראשון בנושא בפסטיבל הספרים באדינבורו ובמרץ 2012 הוא הוצג לראשונה באופן רשמי באוניברסיטת אוקספורד, במסגרת דיון בנושא כוחה של הספרות וזכויות האדם.[13][14] הוצאת Novel Rights שכהן ברזילי הקימה בשנת 2011, מוציאה לאור סיפורים קצרים בפלטפורמה דיגיטלית, מדרבנת את הקוראים להפוך במהלך הקריאה מקוראים פאסיביים לאקטיביסטים באמצעות מידע רלוונטי על זכויות האדם ולינקים לפעולת הצלה ממוקדת. בין הכותבות אשר סיפוריהן יצאו לאור באנגלית בהוצאה Novel Rights,[15] הסופרת האיראנית-קנדית, מרינה נעמת (הסיפור "ליילה") והסופרת הסרי לנקית-בריטית רומה טורנה ("לא ליד הילדים"). בנוסף לסיפורים, ההוצאה מקדמת את ז'אנר ספרות זכויות אדם בסדרת אירועים והרצאות בינלאומיים בשם: "כוחה של הספרות וזכויות אדם". כהן ברזילי הופיעה באוניברסיטאות וירידי ספרים בעולם, ביניהם באדינבורו, טורינו, מילאנו,[16][17][18] וגלוויי, שם גם העבירה לראשונה קורס קיץ בנושא ספרות זכויות אדם. כתוצאה מפעילותה בתחום,[19][20] אוניברסיטאות שונות אימצו יצרו קורסים אקדמיים בנושא ספרות זכויות אדם, והתפרסמו מחקרים בנושא באירופה ובמזרח התיכון.

קידום נשים בתקשורת

בשנת 2012 כהן ברזילי ייסדה את מרכז מדיה נשים בארגון "אנו" והייתה ממייסדות תא העיתונאיות במטרה לקדם נשים בתקשורת ונשים עיתונאיות. יחד עם חברותיה לתא העיתונאיות היא הקימה את מאגר הנשים המומחיות המקוון הראשון והגדול בארץ (מועצת החכמות),[21][22] פעלה לשילוב נשים בכנסים יחד עם שיר נוסצקי ואלבום הפאנלים הגדולים.[23] כהן ברזילי היא מוזמנת לעיתים לוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ושוויון בין המינים.

תוכנית הפעולה להחלטת האו"ם 1325

בין השנים 2012–2016 כהן ברזילי הייתה מהפעילות למען הטמעת החלטת האו"ם 1325 בישראל.[24] בזכות העלאת המודעות להחלטה הקוראת לשילובן נשים בצומת קבלת ההחלטות היא התקבלה באופן רשמי גם בעיריית תל אביב[25]

יזמות חברתית

בימים אלה כהן ברזילי מפתחת תוכניות לקידום יזמות וחדשנות בחינוך בשיתוף עם משרד החינוך.[26] היא משמשת כמנטורית בתוכנית החברתית של עמותת ש.מ.2 ("עמותת 8200").

חיים אישיים

נשואה לשמואל ברזילי, ואם לשתי בנות. מתגוררת בגבעתיים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Barzilay, Vered Cohen (2012-12-14). "Chlad konfliktů a totality". Hospodářské noviny (בצ׳כית). נבדק ב-2017-07-08.
  2. ^ Zoe Gilllard, The Power of Literature and Human Rights - 2013 - Events - Centre for the Study of Human Rights - Home, www.lse.ac.uk (באנגלית)
  3. ^ Socialize by Keren Litani (2015-06-07), Vered Cohen Barzilay | Social Enterprises as an opportunity to breaking the glass ceiling, נבדק ב-2017-07-08
  4. ^ נועם שגב, הנבחרת החדשה של ערוץ 10, באתר ynet, 29 בינואר 2003
  5. ^ "פרקליטו של ברגותי: ישראל דומה לשלטון פרעה - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. נבדק ב-2017-07-08.
  6. ^ "רעי חורב הורשע ברצח אסף שטיירמן - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. נבדק ב-2017-07-08.
  7. ^ ""אתי אלון מעלה ב-254 מיליון שקל, לא ב-216 מיליון" - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. נבדק ב-2017-07-08.
  8. ^ "להפוך את טראומת המלחמה לאנרגיה שיכולה לשנות". הארץ. 2015-10-25. נבדק ב-2017-07-08.
  9. ^ אירוע נשים למען נשים: "כולנו נולדות חופשיות" מתוך אתר אמנסטי אינטרנשיונל
  10. ^ יודילוביץ', מרב (2008-10-22). "לא באה לעשות פוליטיקה". Ynet. נבדק ב-2017-07-08.
  11. ^ Amnesty International, Freedom: Stories Celebrating the Universal Declaration of Human Rights, Broadway Books, 2011
  12. ^ Review: Before We Say Goodbye by Gabriella Ambrosio - Sophia Network, blog.sophianetwork.org.uk (ארכיון)
  13. ^ "Human Rights in Literature". Tamar Levi Official Site (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2018-02-07. נבדק ב-2017-07-08.
  14. ^ The Power of Literature and Human Rights
  15. ^ Vered Cohen-Barzilay (2013-03-12), Marina Nemat talk at "The Power of Literature and Human Rights" Novel Rights&LSE event, נבדק ב-2017-05-22
  16. ^ Associazione per i Diritti Umani (2016-01-10), Vered Cohen Barzilay a BookCity: il potere della letteratura e i diritti umani, נבדק ב-2017-07-12
  17. ^ Domenica 25, Camera del Lavoro, “Il Potere della Letteratura e i Diritti Umani” | Eco in città, www.ecoincitta.it (באיטלקית)
  18. ^ Headlines - NUI Galway, www.nuigalway.ie (באנגלית)
  19. ^ Loes van der voort, Incorporating the Impossible: Female Suicide Terrorism in Before We Say Goodbye. frame no. 27.1 May 2014 | 65–78
  20. ^ Vered Cohen Barzilay is the founder of Novel Rights: The Anti-terror Virtual Country, Jewish Business News, ‏2015-06-08
  21. ^ "און לייף | התקשורת הישראלית מחפשת אתכן, מועצת החכמות". נבדק ב-2017-07-12.
  22. ^ מועצת החכמות | מרכז מדיה נשים, באתר www.wmci.org.il(הקישור אינו פעיל)
  23. ^ "תמיד אישה - וואלה! ברנז'ה". וואלה! ברנז'ה. נבדק ב-2017-07-12.
  24. ^ הממשלה החליטה: הגיע זמן האישה | בחדשות | סלונה, באתר saloona.co.il
  25. ^ הטלוויזיה החברתית | אימוץ החלטה 1325 בעיריית תל אביב-יפו, באתר הטלוויזיה החברתית
  26. ^ http://www.thesocialprogram.co.il/he/96/42
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ורד_כהן_ברזילי&oldid=2017635"