ז'ורז' קלר
_(cropped).jpg) |
ז'ורז' ז'אן פרנץ קלר (17 באפריל 1946 - 1 במרץ 1995) היה ביולוג גרמני. קלר חלק את פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה ב-1984 עם נילס ק. ג'רן וסזר מילשטיין על "עבודתם על מערכת החיסון וייצור נוגדנים מונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים)".
קריירה
קלר נולד במינכן. באפריל 1974 הוא החל מחקר פוסט-דוקטורט במעבדה לביולוגיה מולקולרית בקיימברידג', בריטניה, שם עבד עם סזר מילשטיין על פיתוח כלי מעבדה, שיכול לעזור בחקר מנגנון הפעולה של מגוון נוגדנים. במהלך העבודה הם המציאו טכניקה לייצור נוגדנים. קלר המשיך בעבודה שלו על הטכניקה כשחזר למכון בזל לאימונולוגיה באפריל 1974. קלר נשאר במכון בזל עוד תשע שנים, שבמהלכן המשיך לחקור את מגוון הנוגדנים, בתחילת שנות ה-80 החל לעבוד על פיתוח עכברים מהונדסים ככלי להבנת המנגנון העומד בבסיס ה-self-tolerance. בשנת 1986 הפך קלר למנהל מכון מקס פלנק לאימונוביולוגיה בו עבד עד מותו בשנת 1995.[1]
חיים אישיים
קלר התחתן עם קלאודיה ריינטס ב-1968. נולדו להם שלושה ילדים, קתרינה, לוסיה ופביאן. בנובמבר 1994 הוא החל להרגיש רע ולסבול מקוצר נשימה במאמץ, הוא נפטר ב-1 במרץ 1995, בגיל 48, בעיר פרייבורג.[2]
קישורים חיצוניים
- ז'ורז' קלר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ז'ורז' קלר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "Köhler's death". Köhler's Invention. Birkhäuser. 2005. pp. 169–172. doi:10.1007/3-7643-7413-6_15. ISBN 3764371730.
- ^ Köhler’s death, Basel: Birkhäuser, 2005, עמ' 169–172, מסת"ב 978-3-7643-7413-6. (באנגלית)
