זהרא ח'ומייני
| לידה | 13 בנובמבר 1940 (גיל: 83) |
|---|---|
| מדינה | הרפובליקה האיסלאמית של איראן |
סיידה זהרה מוסטפאווי ח'ומייני (פרסית: زهرا مصطفوی خمینی; נולדה ב-13 בנובמבר 1940) היא פוליטיקאית ואשת חינוך איראנית. בתו של רוחאללה ח'ומייני, מנהיג המהפכה האיראנית והמנהיג העליון של איראן לשעבר, מוסטפאווי קיבלה תואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת טהרן ולאחר מכן לימדה שם. מוסטפאווי נחשבת לבת "הבולטת ביותר" מבין שלוש בנותיו של ח'ומייני, והיא עוסקת רבות בנושא זכויות נשים באיראן ובענייני פלסטינים.[1][2]
תפקידים פוליטיים
זכויות נשים
מוסטפאווי התבטאה בעד לבישת החג'אב, כשהיא אומרת שהוא "מחסן את הנשים מפני התעללות ושומר על המשפחות... אם גברים יידעו שאין שאלה של דבר מחוץ למשפחה, הם יהיו נאמנים יותר לנשותיהם". היא גם תומכת בזכות שווה לנשים להיכנס לתחומים של פוליטיקה, אקדמיה וחינוך. מוסטפאווי משמשת כמזכירה הכללית של אגודת נשות הרפובליקה האיסלאמית, ארגון המקדם את השתתפות הנשים בפוליטיקה האיראנית.
האייתוללה ח'ומייני
מוסטפאווי שיבחה באופן פומבי את אביה ובמיוחד את עמדתו בנושא זכויות נשים, כשהיא אומרת שהוא רצה שנשים ישתתפו באופן מלא בחברה האיראנית ולעולם לא דרש שאמה תבצע עבורו עבודות בית.
יחסי איראן-ארצות הברית
מוסטפאווי הציגה גישה קשיחה בנוגע ליחסים בין איראן לארצות הברית, ואמרה בשנת 2009 שהיא "לא מעוניינת במשא ומתן עם ארה"ב".
בחירות לנשיאות 2009
בבחירות הנשיאותיות השנויות במחלוקת באיראן בשנת 2009, דווח כי מוסטפאווי תמכה במיר-חוסיין מוסאווי. בסופו של דבר בבחירות ניצח מחמוד אחמדינג'אד.
הסכסוך הישראלי-פלסטיני
מוסטפאווי התריעה נגד נרמול היחסים של איראן עם ישראל, ומתנגד להכרה בקיומה של מדינת ישראל, מנגד היא תומכת בהקמת מדינה פלסטינית. היא פעילה בענייני העם הפלסטיני, ומשמשת כמנהיגת ארגון באיראן העוסק בהגנה על "האומה הפלסטינית".
בחירות לנשיאות 2013
לאחר שנמנע מהנשיא לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני להתמודד בבחירות לנשיאות איראן בשנת 2013 על ידי מועצת השורה, כתבה מוסטפאווי מכתב פומבי ליורש אביה כמנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, בו היא קראה להחזיר את רפסנג'אני כמועמד כדי למנוע הקמת דיקטטורה. ההחלטה התקבלה, ובסופו של דבר בבחירות זכה חסן רוחאני.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Bezhan, Frud. "Khomeini's Daughter Calls On Supreme Leader To Reinstate Rafsanjani". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). נבדק ב-2024-01-23.
- ^ Holly Dagres, Three decades after Khomeini’s death, his clan rules from the sidelines, Atlantic Council, 2019-06-04 (ב־American English)
