חואן קורטינה
חואן נפומוצ'ינו גוסאקוצ'ה (16 במאי 1824 - 30 באוקטובר 1894) אשר היה ידוע יותר בשם חואן קורטינה או בכינויים שהודבקו לו "צ'נו קורטינה" ו"השודד האדום מריו גרנדה" היה חוואי, פוליטיקאי, מפקד בצבא מקסיקו, מפקד מיליציה, שודד, פושע וגיבור פולקלור מקסיקני אשר פתח במתקפה על ארצות הברית בכוחות עצמו וללא התערבות ממשלת מקסיקו ואף כבש שטחים בדרום טקסס בעזרת שכירי חרב וצבא קטן משלו. קורטינה ניהל שתי מלחמות נגד צבא ארצות הברית וטקסס רנג'רס שנקראו "מלחמת קורטינה הראשונה" (שנת 1859) ו"מלחמת קורטינה השנייה" (1861). בנוסף תקף גם אנשי חוק ואזרחים מקסיקנים. בנוסף השתתף במלחמת ארצות הברית-מקסיקו.
ביוגרפיה
קורטינה נולד בעיירה בשם קמרגו שבמדינת טמאוליפס, בן למשפחת חוואים עשירה. כאשר היה בן 3 הוא ומשפחתו עברו לגור בעמק ריו גרנדה לאחר שאמו ירשה אדמות באזור בראונסוויל-מטמורוס. בשנת 1846 כאשר היה בן 22 התגייס לצבא מקסיקו בראשותו של גנרל מריאנו אריסטה והשתתף בלחימה נגד צבא ארצות הברית בראשותו של קולונל זכארי טיילור שניסה לכבוש שטחים במקסיקו. אריסטה הורה לקורטינה להקים חיל הפרשים המורכב מהחוואים שעבדו אצלו ובחוות באזור. במלחמת ארצות הברית-מקסיקו היחידה הזו לחמה בקרבות הראשונים של המלחמה בקרב פאלו אלטו וקרב רסקה דה לה פאלמה.
עם תום המלחמה וחתימת הסכם גואדלופה הידלגו ב-2 בפברואר 1848 הגבול החדש עבר על האדמות של משפחת קורטינה וחצה אותן בין שתי מדינות, כאשר רוב השטח נמצא בשטח ארצות הברית. המציאות החדשה גרמה לקשיים רבים לקורטינה וחוואים מקסיקנים רבים נוספים. בעקבות כך קורטינה הצליח לעלות בפוליטיקה המקומית ותבע מארצות הברית להחזיר את האדמות למקסיקו. קורטינה טען שארצות הברית גוזלת אדמות מחוואים טקסנים מקסיקנים ובונה על אדמות פרטיות שסופחו אליה בעקבות הסכם גואדלופה הידלגו. למרות טענותיו האדמות שלו בארצות הברית נשארו שלו והוא אף העסיק בהן עובדים. אז גם החלו מעשי הפשע שלו. הוא נתפס והואשם פעמיים בכך שגנב עדרי בהמות אך לא נעצר בעקבות התמיכה הרבה שהפגינו כלפיו המקסיקנים המקומיים שראו בו גיבור שנלחם למענם. כולם היו בטוחים שהאשמות נגדו הן עלילות של האמריקאים.
המתיחות עם ארצות הברית
מלחמת קורטינה הראשונה
כאשר ראה את התמיכה הרבה החליט להקים צבא פרטי שילחם ב"גניבת האדמות" של ארצות הברית מחוואים מקסיקנים. הפעולות האלימות שנקטה המיליציה של קורטינה גרמו להערצה גדולה מצד המעמד הנמוך במקסיקו שראה בו לוחם חירות.
המתיחות בין המיליציה של קורטינה לרשויות החוק של בראונסוויל החריפו והפכו לאלימות של ממש ב-13 ביולי 1859 כאשר החלה 'מלחמת קורטינה הראשונה'. באותו יום, המרשל של בראונסוויל תקף עובד בחווה של קורטינה, תומאס קבררה. קורטינה שעבר במקרה במקום על סוס ביקש מהמרשל שיתן לו לטפל במצב. בתגובה המרשל צעק לעברו "מה זה קשור אליך, מקסיקני מזוהם"? בתגובה קורטינה ירה ירייה באוויר אך המרשל המשיך לגדף אותו וכתוצאה מכך קורטינה ירה בו בכתף. במהלך השבועות המתח המשיך לגדול וב-28 בספטמבר קורטינה וצבאו שמנה מעט פחות מ-100 אנשים כבשו את העיר בראונסוויל. השליטה של קורטינה בעיר נמשכה רק יומיים וב-20 בספטמבר הוא וחייליו עזבו את העיר בעקבות פניות חוזרות ונשנות של תושבי מטמורוס, העיר שנמצאת דרומית לבראונסוויל על גדות נהר הריו גרנדה. התגובה של תושבי בראונסוויל לא איחרה לבוא. בתחילת חודש נובמבר נאספו 20 גברים תושבי בראונסוויל והקימו את הארגון הלוחם "הטיגרים של בראונסוויל". הם תקפו את החווה של קורטינה ליד העיירה סנטה ריטה. אך הם נתקלו בהתנגדות קשה מצד חייליו של קורטינה ונאלצו לסגת. מספר שבועות לאחר מכן הם חזרו וניסו לתקוף את החווה של קורטינה שוב פעם, הפעם בגיבוי של הטקסס רנג'רס. גם ההתקפה הזאת לא צלחה והם נאלצו לסגת. הרנג'רים קראו לתגבורת ותוך מספר ימים הגיע תגבורת של רנג'רים. בעקבות הבקשות החוזרות של תושבי בראונסוויל, ממשלת ארצות הברית שלחה חיילים של צבא ארצות הברית בפיקודו של גנרל סמואל היינטזלמן מסן אנטוניו. החיילים התיישבו ב'פורט בראון', בסיס צבאי שננטש כמה שנים לפני כן. לאחר שהגיע אליו השמועה קורטינה נמלט לריו גרנדה סיטי. הכוחות המשולבים של צבא ארצות הברית, טקסס ריינג'רס והטיגרים מבראונסוויל רדפו אחריו ותקפו את צבאו. הצבא של קורטינה נחל תבוסה קשה לאחר שאיבד יותר מ-60 אנשים. קורטינה נאלץ לעזוב את רכושו ולהתחבא בהרים. בעקבות לחץ של ממשלות ארצות הברית ומקסיקו להחזיר את השקט לאזור קורטינה נאלץ להסתתר למשך כשנה. רשויות החוק לא הצליחו למצוא את קורטינה שהפך להיות מבוקש וזאת בזכות הנאמנות של אנשיו ותושבי מקסיקו. אפילו העניים לא היו מוכנים להסגיר אותו וכך הוא עבר בין הבתים של תומכיו.
מלחמת קורטינה השנייה
בשנת 1961 קורטינה פתח במתקפה נוספת על קונפדרציית המדינות של אמריקה במה שמכונה 'מלחמת קורטינה השנייה'. המתקפה השנייה שלו הייתה בעיצומה של מלחמת האזרחים של ארצות הברית. קורטינה שניהל מגעים חשאיים עם האיחוד פלש למחוז זפטה בטקסס. הוא הובס במהירות על ידי חייליו של קולונל סנטוס בנדוידס וחזר למקסיקו לאחר שאיבד 18 חיילים. זאת הייתה המתקפה המשמעותית האחרונה שלו על ארצות הברית.
פוליטיקה
בשנים שלאחר מכן קורטינה התמקד בפוליטיקה של מקסיקו. ראש ממשלת מקסיקו בניטו חוארס שלח אותו להיות מפקד של היחידות בגבול הדרומי של מקסיקו. כאשר החלה מלחמת מקסיקו-צרפת בשנת 1862 קורטינה עמד תחילה לצידו של ראש הממשלה חוארס ולקח חלק בקרב על פואבלה. אך כאשר הצרפתים כבשו את מקסיקו ומקסיקו הפכה להיות קיסרות של מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו, קורטינה ראה הזדמנות לחזק את מעמדו והצטרף לפולשים הצרפתים וכרת איתם ברית. סיבה נוספת למעשה זה הייתה המתח בין השלטון הצרפתי במקסיקו לארצות הברית. הברית הייתה קצרת ימים ותוך זמן קצר קורטינה התקומם נגד הצרפתים. הוא הקים צבא גדול שאותו גם צייד מכיסו הפרטי ומכספי תומכיו ויצא למתקפה על הצרפתים ליד טמפיקו שבמדינת טמאוליפס. הוא וצבאו הצליחו להביס את הצרפתים וגרמו להם לסגת. לאחר שהמקסיקנים הביסו את הצרפתים וגירשו אותם מאדמתם קורטינה שימש כמושל מדינת טמאוליפס פעמיים. לאחר מכן פרש לחווה שלו בגבול עם ארצות הברית. היחס של טקסנים אמריקאים כלפי קורטינה השתנה לאחר שמדינות האיחוד השתלטו על כל ארצות הברית. קורטינה הוזמן מספר פעמים לאירועים רשמיים כאורח כבוד וזאת למרות התנגדותם של מספר אנשים, ביניהם ראש עיריית בראונסוויל שטען שלא ייתכן שאדם שנלחם בצבא ארצות הברית יוזמן על ידי ארצות הברית כאורח של כבוד. הממשל המקסיקני העניק לו את דרגת בריגדיר גנרל.
מאסר וגירוש
הפופולריות שלה זכה קורטינה לא נמשכה זמן רב. בעקבות תמיכתו בפורפיריו דיאס וניסיון להקים צבא על מנת לבצע הפיכה במקסיקו ולהעלות את דיאז לשלטון הוא זכה ליחס של איבה מצד ראש ממשלת מקסיקו, סבסטיאן טייאדו. בעקבות פניות חוזרות של חוואים עשירים על כך שקורטינה מנהל מסעי שוד וגניבה של עדרי בקר שלהם ראש הממשלה דרש לאסור את קורטינה. בשנת 1875 קורטינה נאסר והובא למקסיקו סיטי. הוא לא נכלא אך קיבל צו הרחקה ממדינת טאמואליפס, שם נמצאות רוב אדמותיו. ב-29 בנובמבר 1876 פורפינו דיאז הצליח להדיח את טייאדו וממשלתו מהשלטון והפך לראש ממשלת מקסיקו. דיאז הותיר לקורטינה לשוב לטאמואליפס, שם קורטינה ניסה שוב להקים צבא. השמועה הגיעה לאוזניו של דיאז שחשב שקורטינה זומם לבצע הפעם הפיכה נגדו והורה מידית לעצור את קורטינה ולהוציא אותו להורג. לביצוע המשימה נבחר הגנרל חוזה קנלס, יריב ותיק של קורטינה. הוא ואנשיו הגיעו לטאמואליפס אך במקום להוציא אותו להורג הם הביאו אותו למקסיקו סיטי. הסיבה לכך הייתה שקנלס פחד מהתמיכה הרבה לה זכה קורטינה ופחד שבמידה ויהרוג את קורטינה הוא ואנשיו יותקפו על ידי המקומיים.
קורטינה נאסר וישב בכלא במקסיקו סיטי ללא משפט. הוא נשאר שם עד שנת 1890. הוא מת ב-30 באוקטובר 1894.
