חוסה מריה בארטו
חוסה מריה בָּרֶטוֹ (בספרדית José María Barreto 16 בנובמבר 1875 - 11 באוגוסט 1945) היה דיפלומט פרואני, ממקימי עיתון LETRAS, אשר הנפיק אשרות כניסה לפרו עבור יהודים במלחמת העולם השנייה וזכה לתואר חסיד אומות העולם.[1]
קורות חיים
חוסה מריה ברטו נולד בשנת 1875 בטקנה. הצעיר מבין שלושת ילדיהם של הקולונל פדריקו-מריה ברטו ומריה ונטורו בוסטוס. אחיו הגדול היה פדריקו ברטו, זמר פרואני ידוע, ואחותו הייתה ונטורה ברטו. בתקופת ילדותו, בשנת 1879, נכבשה טאקנה על ידי צ'ילה, אשר החזיקה בה עד לשנת 1929. חוסה מריה ואחיו פדריקו, התנגדו לכיבוש וכתבו ברוח זו בעיתון שערכו - לה ווז דל סור[2]. עיתון זה היה מהעיתונים הפרואניים העיקריים בטקנה, ופעל עד להשמדת בית הדפוס שבו הודפס בידי המון פועלים צ'יליאני[2]. בשנת 1912 פרסם חוסה מריה ברטו את ספרו "הבעיה הפרואנית צ'ילאנית", שבו דן במצבן של טקנה ואריקה (שני חבלי ארץ בפרו) תחת כיבוש צ'יליאני. בנוסף, הוא עבד במערך הדיפלומטיה של פרו והיה חבר באגודות בינ"ל.[2]
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
באמצע שנת 1943, בעת פועלו כקונסול פרו בז'נבה, פנתה אל חוסה מריה ברטו הוועדה להצלת פליטים אינטלקטואלים בבקשה להנפיק דרכונים דיפלומטיים לאינטלקטואלים יהודים שהוחזקו במחנה הריכוז ויטל שבדרום צרפת ויועדו להישלח לאושוויץ. עד יולי אותה שנה הנפיק ברטו 27 דרכונים, שלמעשה תרמו להצלת הפליטים ובני משפחותיהם, וזאת בניגוד מוחלט להוראות שנתנה הממשלה הפרואנית, לפיהן נאסר להנפיק דרכונים פרואנים לאנשים ללא רקע פרואני. באופן זה ניצלו בזכות ברטו 58 יהודים, וביניהם 14 ילדים. עם זאת, לאחר שהמשטרה השווייצרית תפסה יהודי המחזיק בדרכון פרואני, היא התחילה בבירורים עם השגרירות הפרואנית לגבי מוצאם. עד מהרה נתגלו מעשיו של ברטו, הוא פוטר ממשרתו והקונסוליה הפרואנית בז'נבה נסגרה. עם זאת, הממשל הפרואני השאיר את ברטו בז'נבה, ללא שכר ולמרות הסכנה שהנאצים ינסו להתנקם בו. על מנת להתקיים, ברטו נעזר במשרד העבודה הבינלאומי. בנובמבר 1943, בדו"ח שכתב על התקרית, הסביר את מעשיו בכך שכוונתו הייתה להציל חיי אדם, מתוך אמונה שיזכה לתמיכה של השלטון הפרואני שלטענתו התנגד לנאצים. ברטו הוסיף וטען כי הדרכונים לא נועדו לאפשר הגירת היהודים לפרו, אלא רק לאפשר להם לעזוב את מחנה הריכוז שבו שהו.[2]
הכרה והנצחה
חוסה מריה ברטו הוכר בשנת 2014 כחסיד אומות העולם הפרואני הראשון (ב-2016 הוכרה עוד חסידת אומות עולם פרואנית אחת - איזבל וויל).[3] באפריל 2018 הועלתה הצעת חוק[4]בקונגרס הפרואני שמטרתה להכיר בברטו כמודל פרואני יוצא דופן של התנהגות דיפלומטית למופת בעתות מלחמה, ובמקביל לבטל את ההצהרה על פיטוריו מהמערך הדיפלומטי. ההצעה אושרה.[4]
הערות שוליים
- ^ Barreto Maria, יד ושם
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Hubert Wieland Conroy, José María Barreto: un diplomático peruano de valor ejemplar
- ^ Yad Vashem, PERU
- ^ 4.0 4.1 הקונגרס של פרו, הצעת חוק הקשורה בבארטו
