חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת
 | |
| תאריך לועזי | 1 באוגוסט 1965 |
|---|---|
| תאריך עברי | ג' באב תשכ"ה |
| כנסת | הכנסת החמישית |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 466, עמ' 288 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | משרד הביטחון |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ"ה–1965 קובע כי "חייל שהקריב חייו או נעשה נכה עקב הצלת אדם מסכנת קיפוח חייו, דינו לכל דבר כדין נכה צבא-הגנה לישראל או חייל שנספה במערכה, לפי העניין". החוק אושר בכנסת החמישית ב-22 ביולי 1965.
היסטוריה חקיקתית
החוק אושר בכנסת ב-22 ביולי 1965,[1] יחד עם אישורו של חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, תשכ"ה–1965, שבשנת 1976 בוטל והוחלף בפרק "זכויות מתנדבים" בחוק הביטוח הלאומי.[2]
דברי ההסבר להצעת חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש מציגים את הנסיבות שהובילו לחקיקת שני חוקים אלה:
- לפני זמן קצר קיפחו שני אנשים את חייהם שעה שניסו להציל חייה של ילדה קטנה שנסחפה במי־שיטפון בנחל לכיש. החוק הקיים אינו מעניק למשפחותיהם של אנשים אלה, האחד אזרח והשני חייל שהיה אותה שעה בחופשה, כל זכות לגמלה ובעיתונות נתפרסמו ידיעות על תרומות שנתרמו מכל רחבי הארץ לטובת שאיריהם. מצב כזה לא ייתכן — אין להפוך בני משפחתם של אנשים המקריבים חייהם בניסיון להציל חייו של הזולת למקבלי נדבות ומן הדין להעניק להם גמלה בזכות ולא בחסד. כמו כן יש לדאוג לאנשים אשר אמנם נשארו בחיים בנסיבות כגון דא אך נפגעו פגיעה גופנית ונעשו נכים כתוצאה ממעשי גבורתם למען הזולת. החוק המוצע בא, לכן, להעניק זכות לגמלה לאנשים שנפגעו תוך ניסיון להציל חיי בני אדם ולשאיריהם של אנשים שנספו תוך ניסיון כזה או כתוצאה ממנו.[3]
מאז אישורו לא חל שינוי בחוק זה. במרץ 1967 הוכרז החוק כחוק שיקום, כהגדרתו בחוק שירות ביטחון.[4]
החוק קובע כי הנסיבות בהן יראו פעולה כפעולת הצלה ייקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת. התקנות הותקנו ב-25 בפברואר 1968, וניתן להן תוקף למפרע מיום כניסתו של החוק לתוקף, 1 באוגוסט 1965.[5] התקנות קובעות שפעולת חייל שהקריב חייו או נעשה נכה עקב הצלת אדם מסכנת קיפוח חייו היא פעולת הצלה אם נעשתה בנסיבות אלה:
- (1) בהתנדבות;
- (2) שלא כדי למנוע סיכון שהחייל בעצמו ובמתכוון גרם או ניסה לגרום;
- (3) בשעה שלא נעדר במשך עשרים ימים רצופים ללא רשות מיחידתו או מהמקום שבו חייב היה להימצא.
מימוש החוק
בהתאם לחוק זה החליט אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הביטחון להכיר בסרן תמר אריאל כחלל צה"ל ובמשפחתה כמשפחה שכולה, לאחר שהוצגו בפני המשרד ראיות המעידות שתמר אריאל, שנספתה בסופת שלגים בנפאל בעת שהייתה בחופשה, נספתה במהלך ניסיון להציל חיים של אחרים.[6]
קישורים חיצוניים
חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, בספר החוקים הפתוח
היסטוריית החקיקה של חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
הערות שוליים
- ^ שני החוקים, ס"ח 466 מ-1 באוגוסט 1965
- ^ חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), התשל"ו-1976, ס"ח 807 מ-22 באפריל 1976
- ^ הצעת החוק, ה"ח 671 מ-21 ביולי 1965, באתר הכנסת
- ^ הכרזה על חוק שיקום, י"פ 1343 מ-2 במרץ 1967
- ^ תקנות תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ"ח-1968, באתר "נבו"
- ^ אמיר בוחבוט ודנה ירקצי, חמש שנים לאחר מותה בנפאל: משרד הביטחון הכיר בתמר אריאל כחלל צה"ל, באתר וואלה!, 18 בספטמבר 2019
