חינוך בקרב ילדי עולים בישראל
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
ישראל היא מדינת הגירה מבין הגדולות בעולם, כאשר כשישית מאוכלוסייתה היא אוכלוסיית עולים. בדומה למדינות עתירות הגירה אחרות, השונות של הישגי תלמידים במערכת החינוך בישראל גדולה ומושפעת מנתוני ההגירה. קיים גם מתאם בין גורמי הגירה למיקום גאוגרפי (מרבית העולים גרים בערי הפריפריה), כמו גם למצב סוציו-אקונומי.
הישגי תלמידי עולים בתחום החינוך
על פי מחקר שנערך בשנת 2003[1] מספרם של התלמידים העולים בשתים עשרה השנים שקדמו למחקר היה כ-147,000, כש 77% מתוכם ילידי חבר המדינות, 9% מאתיופיה ו-14% מארצות שונות. המחקר בדק הישגים של תלמידי עולים מחבר העמים ומאתיופיה בהשוואה לילידי הארץ בנושאי מתמטיקה ועברית, והוא כלל מבחנים ל-2,844 תלמידים מ-249 בתי ספר. ממצאי המחקר מראים שבעוד ילידי חבר המדינות מגיעים לתוצאות זהות לילידי הארץ (ולעיתים אף גבוהות יותר) בטווח של כ- 8 שנים, הישגי ילדי העולים מאתיופיה הם נמוכים באופן משמעותי בכל טווח הזמן. הגורמים להישגי תלמידי העולים על פי מחקר זה משתייכים למספר קטגוריות:
- קשיי שפה:
- רכישת ידע לשוני-תקשורתי אורכת כשנה וחצי, רכישת ידע לשוני-לימודי אורכת כ- 10 שנים (Cummins 1979,2000)
- החלפת שפה (language displacement): מצב בו תלמיד עולה לומד שפה חדשה כאשר המיומנויות שלו (בעיקר אוריינות) בשפת האם עדיין חלשות, מה שגורם לתופעה הנקראת semi-lingual, בה אין לו שליטה אוריינית בשפת אימו
- קשיי שפה משפיעים גם על מקצועות לימוד כמו מתמטיקה, שלכאורה היא שפה נייטרלית
- קשיים קוגניטיביים-תרבותיים:
- קשר לארצות המוצא: ההישגים הנמוכים של תלמידים יוצאי אתיופיה לעומת אלו של העולים מחבר העמים תואמים מחקרים של Valdes 1997[3], ושל Rumbaut 1996[4] שהראו שלתלמידים ממוצא אסייתי הישגים גבוהים משל מוצאים אחרים בארצות הברית (מקסיקנים, היספנים ויוצאי מדינות מוסלמיות), ושההישגים הנמוכים בקרב אלו האחרונים נמשכים גם אל הדור השני.
מצוינות בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה
מחקר אחר ניסה להתחקות אחר הגורמים למצוינות בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה[5] : המחקר בדק קבוצה של 13 סטודנטים יוצאי אתיופיה בתוכנית קדם-אקדמית בטכניון בגילאי 18–19, וממצאיו הצביעו על גורמים אפשריים להסבר ההצלחה שלהם:
- משתני מוטיבציה אישית - חשיבות תפיסת המתמטיקה, מסוגלות עצמית, היותם מודל לחיקוי לאחרים
- פעולות ואסטרטגיות יחיד - פיקוח עצמי ומשמעת עצמית בלימודים, התמודדות עם קשיי סטריאוטיפים
- סביבה מיידית - הורים תומכים, מורים טובים ותומכים שהטמיעו בהם אהבה למתמטיקה
הזהות כגורם משפיע אצל תלמידים עולים
מתוך מחקר שערכו ספארד ופרוסק (2005)[6] והשוו בין מצוינות במתמטיקה בקרב תלמידים עולים מחבר העמים לבין תלמידים ילידי הארץ עולה שהלמידה היא סגירת פער שבין הזהות האקטואלית והזהות המיועדת של הלומד, כאשר הזהות מוגדרת כנרטיב – הסיפור שמסופר אודות הלומד על ידי אחרים או על ידי עצמו. על פי המחקר, חשיבות המתמטיקה בעולמם של התלמידים העולים – כחלק מהגדרתם את זהותם – נחשבת בעיניהם כגורם הכרחי בהתפתחותם כבני אדם. המחקר משווה בין ילידי ישראל שביצעו את המטלות כנדרש לפי הדרישות שניתנו להם (לימוד ריטואלי), לבין התלמידים העולים שניסו להבין יותר, לבחון את עצמם ולארגן בעצמם את החומר (לימוד יסודי). ציפיות ההורים בהקשר זה נתפסות כגורם/סיבה ליצירת הזהות המתמטית המיועדת אצל התלמיד, המשפיעה על אופן הלימוד היסודי שלו בתחום המתמטי.
תנאים הכרחיים למצוינות בקרב תלמידי עולים
נעל"ה (נוער עולה ללא הורים), היא תוכנית של משרד החינוך להשגת תעודת בגרות ישראלית לבני נוער זכאי חוק השבות מרחבי העולם היהודי. התוכנית ייחודית בכך שהיא המאפשרת לצעירים וצעירות יהודיים מרחבי העולם ללמוד במשך שלוש עד ארבע שנים בתיכונים איכותיים בישראל ולקבל תעודת בגרות ישראלית, מבלי שיהיה כל צורך בעברית כתנאי מקדמי ללימודים בתוכנית.
מתוך השוואה בין חקר מקרים של מצוינות בקרב תלמידי עולים – מצוינות בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה ומצוינות בקרב עולים בודדים בפרויקט "נעלה", ניתן לראות שהתמיכה ההורית היא גורם מפתח בקידום התלמידים העולים: הן בקרב התלמידים יוצאי אתיופיה והן בקרב העולים הבודדים שבפרויקט "נעלה" ניכרת תמיכה הורית שמהווה את הגרעין ברצונו של התלמיד להצטיין. כמו כן, חשיבות תפיסת המתמטיקה בקרב התלמיד ומידת ההשפעה שהוא מייחס לה בחייו נראית כגורם מכריע בהצלחתו, וסביר להניח שהיא פועל יוצא של הציפיות ותמיכת ההורים. בשני המקרים אנו עדים לגורם נוסף – תמיכה ממשלתית ייחודית בתלמידים העולים, שכפי הנראה משפיעה אף היא על יכולת התלמידים העולים ומשחררת אותם ואת הוריהם מדאגות המחסור האופייניות בדרך כלל לאוכלוסיית עולים, כך שיוכלו להתרכז בהצלחה בלימודיהם.
גורמי מפתח בעידוד מצוינות בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה
עמותת אריאלה הוקמה בשנת 2008 במטרה לקדם צעירים וצעירות יוצאי אתיופיה בישראל במגוון רחב של תחומים ומסלולים "פורצי דרך" כגון חינוך/אקדמיה, אמנות, ספורט ומנהיגות חברתית. בדרך זו של קידום המצוינות שואפת העמותה לסגירת הפערים החברתיים, הכלכליים וההשכלתיים שבין קהילת יוצאי אתיופיה בישראל והאוכלוסייה הוותיקה על ידי טיפוח מודלים חיוביים לחיקוי שצמחו מתוך הקהילה.
הקצאת משאבים לעבודה פרטנית מול תלמידי עולים נמצאה יעילה בעידוד מצוינות בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה, כפי שעולה מפעילות עמותת "אריאלה" לעידוד מצוינות בקרב יוצאי אתיופיה. הפעילות של רכזי העמותה כוללת קשר יומיומי עם התלמיד ומשפחתו, ומאפשרת הן התמקדות בקשיי התלמיד הספציפיים והן מעקב אחר התקדמותו. השתתפות המשפחה ותמיכתה הם גם תנאי מקדים להצטרפות התלמיד לתוכנית העמותה, והם גם חלק מהפעילות השוטפת. עוד עולה מפעילות עמותת "אריאלה" שסיוע כלכלי ומימון הפעילות הוא תנאי הכרחי להתמקדות התלמיד ומשפחתו בפעילויות העמותה השונות ולהצלחת התלמיד. כמו כן, הרצאות ופעילויות העשרה מגוונות הן חלק מפעילויות העמותה, ותפקידן לחשוף את התלמידים לתחומי עניין שונים ולעורר בהם סקרנות.
הערות שוליים
- ^ הישגים לימודיים של תלמידים עולים, לוין, שוהמי וספולסקי (2003)
- ^ Moore, C. G. (1994). Research in Native American mathematics education. For the Learning of Mathematics, 14(2), 9-14.
- ^ Valdes, G. (1997). Dual-language immersion programs: A cautionary note concerning the education of language minority students. Harvard Educational Review, 67(3),391- 429.
- ^ Rumbaut, R. G. (1996). The New Californians: Assessing the Educational Progress of Children of Immigrants. CPS Brief, 8, 3, 1-14.
- ^ Tiruwork M., & Arcavi A.(2009). Success in mathematics within a challenged minority: the case of students of Ethiopian origin in Israel
- ^ Sfard, A., & Prusak, A. (2005). Telling identities: The missing link between culture and learning mathematics. In H. L. Chick (Ed.), Proceedings of the 29th conference of the International Group for the Psychology of Mathematics Education, vol. 1 (pp. 37–52). Melbourne: PME.
