חינוך יהודי בבוקרשט הפשיסטית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בתקופת הממשלות הפשיסטיות ברומניה, מ-1940 והילך, הודרו היהודים ממשרות ההוראה ומספסלי הלימודים בכל מוסדות החינוך הממלכתיים. בניסיון להקטין את הפגיעה יזמה פדרציית הקהילות היהודיות של רומניה הקמת מוסדות חינוך יהודיים בבוקרשט, מוסדות ממומנים ומנוהלים על ידי יהודים, עבור תלמידים יהודים בלבד.

ביום 11 באוקטובר 1940 חוקק צו-חוק מספר 3438 בנושא מצב היהודים במערכת החינוך. על פי סעיף 3 של הצו מי שנולד להורים יהודים, ללא הבדל בדת התלמיד, לא יכול להתקבל לבית ספר רומני יסודי או תיכון או אוניברסיטה, לא פרטי ולא ממלכתי. בעקבות הצו סולקו התלמידים והמורים היהודים ממערכת החינוך. משיקולי נוחות הפיקוח על הצעירים היהודים, הותר ליהודים להקים בתי ספר משלהם, שיופעלו על ידי סגל יהודי עבור תלמידים יהודים בלבד. תעודות של בתי ספר אלה לא יוכרו על ידי המדינה הרומנית. כך עברה רומניה מנומרוס קלאוזוס לנומרוס נולוס לגבי יהודים במערכת החינוך[1].

תחת פיקוח הפדרציה הוקמו בתי ספר מכל הסוגים, יסודיים, תיכוניים לבנים בשמות Cultura A ו-Cultura B ובית הספר התיכון העיוני היהודי (Liceul Teoretic Evreesc) של אלכסנדרו גראור, שהיה יותר עצמאי. עבור הבנות הוקמו בתי הספר התיכוניים Focşăneanu ו-Ana Kreindler. סגל ההוראה הורכב מאותם יהודים שנפסלו מהוראה במוסדות הרומניים וכך זכו בתי הספר התיכוניים למורים רבים ברמה אוניברסיטאית[2].

עבור החינוך העל-תיכוני הוקמו קולגיום אונסקו, קולגיום אבאסון וקולגיום מרטין ברקוביץ'[3]. בעקבות סילוק הסטודנטים והפרופסורים היהודים מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בוקרשט, הגיש ניקולאה קאז'אל בקשה לאפשר לימודי רפואה לסטודנטים היהודים בבית הספר "קריטס", שכונה גם "בית הספר של קאז'אל". הבקשה אושרה ובמקום התנהלו לימודי רפואה ליהודים בלבד, תופעה יחידה במינה באירופה של מלחמת העולם השנייה[4].

היהודים התקשו למצוא מבנים מתאימים עבור בתי הספר, כי המבנים הקודמים של בתי הספר היהודים, הוחרמו על ידי המדינה. בעיתון הרומני Renașterea Noastră מיום 28 במרץ 1941 התפרסמה רשימה של 16 בתי ספר עיוניים ומקצועיים, שהוחרמו על ידי הממשלה. היהודים אלתרו עבור בתי הספר שלהם כל מיני מבנים, מסעדות, בתי אבות וכדומה[5].

הערות שוליים

  1. ^ Învățământul particular bucureștean, în anii celui de-al doilea război mondial (ברומנית)
  2. ^ MIHAIL CAFFÉ – MEMORII (ברומנית)
  3. ^ Evrei din România, Breviar biobibliografic, הוצאת הספר, בוקרשט, 2008, עמוד 65. (ברומנית)
  4. ^ Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie עמודים 269-270
  5. ^ Prigoană și rezistență în istoria evreilor din România 1040 - 1944, הוצאת הספר, בוקרשט, 2003, עמוד 213. (ברומנית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0