חנה חייטין
חנה חֶיְיטין-ויינשטיין (באנגלית: Khana Kheytin-Weinstein; 1925–2004) הייתה משוררת יידית.
ביוגרפיה
חֵייטין נולדה בשנת 1925 בשאוולי שבליטא. היא הייתה תלמידה בגימנסיה העברית בעיר. עם סיום הלימודים בגימנסיה, יצאה לעיר קובנה כדי ללמוד להיות גננת, ובתום הלימודים שבה אל עיר הולדתה.
במהלך מלחמת העולם השנייה נכלאה בגטו שאוולי ונותרה שם זמן רב בלא להתפנות ממנו להשמדה. באווירת האימה, המחלות, הגירושים והרעב של הגטו, החלה חייטין לכתוב שירה ביידיש. שיריה עברו מפה לפה ומיד ליד בגטו ובמחנות העבודה, וזכו לפרסום רב.
משקרב הצבא האדום לשאוולי, פונתה חנה חייטין מהגטו, עם שארית יהודי העיר, אל מחנה הריכוז שטוטהוף שליד דַנצִיג. היא שוחררה על ידי הצבא האדום בסוף שנת 1944, לאחר השתתפות בצעדות המוות שהצעידו הנאצים לעבר העיר טוֹרוּן.
לאחר המלחמה התברר כי מקהילת יהודי שאוולי נותרו כ-500 נפש. חייטין הגיעה תחילה ללודז' ומשם, דרך גרמניה, עלתה לארץ ישראל. בשנות ה-60 היגרה לארצות הברית. בעקבות נישואיה, שינתה את שמה לחייטין-ויינשטיין, שם התגוררה עד מותה בשנת 2004.
שיריה המפורסמים: "לב אם", "ילד יהודי"
השיר "אַ מָאמֶעס הֶארְץ" ("לב אם") נכתב בגטו שאוולי בעקבות אקציות דמים שנערכו בגטאות ליטא במרץ 1943, והיה למעין המנון בגטו.
שירה של חייטין "אַ יִידיש קינד" ("ילד יהודי") זכה לתפוצה רחבה מאד בעולם היהודי וזכה לביצועים רבים של זמרים וחזנים. בין השאר שרו אותו החזן סידור בלרסקי, החזן פאול זים, החזן לואי דנטו, הזמרת ריטה קרפינוביטש, החזן יעקב מגיד ומלוויו. בישראל בוצע השיר על ידי הזמרת סוזי מילר.
לקריאה נוספת
- לידער פון שאוולער געטאָ 1941–1944 / שירים מגטו שבלי, תל אביב: ועדה יוזמת, יוצאי גטו שבלי באיגוד יוצאי ליטא, תשס"ג 2003. (שירים ביידיש, שלכל אחד מהם נכתב מבוא קצר בעברית; לחלקם תרגום עברי פיוטי.)
קישורים חיצוניים
- מילות השיר "לב אם" והאזנה לו, באתר זמרשת
- חנה חייטין בקטלוג פרידמן של אוניברסיטת פנסילבניה
- אַ יידיש קינד - ילד יהודי, באתר "מיתרי הלב: מוזיקה מתקופת השואה", יד ושם
- יהודה איזנברג ודודו בן עמי, אַ מָאמֶעס הֶארְץ - שיר אם יהודיה ותרגומו: ניסיון לאתר שיר מגטו שאוולי ומחברו, ממעמקים 11 (חשוון תשס"ח, אוקטובר 2007), באתר דעת
- דודי בן עמי, "אַ ייִדיש קינד" מאת חנה חייטין (2004-1925): לבבות קוראים רבים עם "לב אם", באתר איגוד יוצאי ליטא בישראל (גרסת PDF באתר דעת)
