חפצי-בה
חֶפְצִי-בָהּ, היא אישיות מהתנ"ך, אשת חזקיהו מלך יהודה ואם בנו מנשה מלך יהודה. שמה מופיע פעם אחת בספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק א'. שמה נעדר בסיפור המקביל על מלכות מנשה בנה בספר דברי הימים ב', פרק ל"ג.
חז"ל סברו כי הנביא ישעיהו נתן לחזקיהו את בתו וממנה נולדו מנשה ורבשקה: "נתן לו ישעיהו את בתו ויצא ממנו מנשה ורבשקה. יום אחד הרכיבם חזקיהו על כתפיו והביאם לבית המדרש. אמר אחד מהם: ראשו של אבא טוב לצלות עליו דגים קטנים, אמר השני: ראשו של אבא טוב להקריב עליו לעבודה זרה. חזקיהו חבטם בקרקע (השליכם ארצה), מנשה נשאר חי ורבשקה מת".[1]
יש שסברו כי הנביא ישעיהו רמז לשמה בנבואת הגאולה, שתבוא לשתיים מאמהות מלכי יהודה עזובה וחפצי-בה: לֹא-יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה, וּלְאַרְצֵךְ לֹא-יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה--כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי-בָהּ, וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה.[2] אחרים טוענים כי השם המופיעים בפסוק ניתן לעיר ירושלים על ידי ישעיהו בתגובה לייאוש אשר אחז בעם לאחר החורבן והתחושה שה' אינו רוצה בעירו ירושלים עוד. בתגובה עונה הנביא כי שמה החדש של ירושלים הוא חפצי-בה כלומר ה' חפץ בעירו.[3]
בספרו קדמוניות היהודים מציין יוסף בן מתתיהו כי מוצאה של חפציבה מהעיר ירושלים.[4]
הערות שוליים
- ^ ברכות י, י"א
- ^ יהודה אדרי, נשים בתנ"ך ובאספקלריית חז"ל, קרית גת, דני ספרים, 2009, ע"מ 119
- ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: ישעיהו, תל אביב, דוידזון עתי, 1994, ע"מ 269
- ^ יוסף בן מתיתיהו, קדמוניות היהודים, ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, ע"מ 346
