טבח רכניץ

טבח רכניץ (בגרמנית: Massaker von Rechnitz) נערך בלילה שבין 24 ו-25 במרץ 1945 ליד רֶכניץ שבאוסטריה, סמוך לגבול עם הונגריה. בטבח נרצחו ביריות כ-200 עובדי כפייה יהודים הונגרים, על ידי קבוצה של תושבים מקומיים מהחברה הגבוהה שהתאספו למסיבה בטירתה של הרוזנת מרגיט פון בתיאני (Margit von Batthyány (גר')).

בשלב מסוים במהלך הערב חולקו רובים לבאי המסיבה, והם יצאו כדי לטבוח בעובדי הכפייה היהודים במקום. 200 יהודים נרצחו באותו הלילה, ולאחר מכן חזרו האורחים לטירה והמשיכו לחגוג. התושבים התאמצו להסתיר את הטבח ולא שיתפו פעולה עם חקירת המשטרה ואף החרימו אותה. עד אחד נרצח ועדים נוספים נעלמו בנסיבות מסתוריות.

ישנן עדויות שונות באשר לחומר הראיות. דעה אחת סוברת כי בסוף שנת 1960 נמצאו במקרה 18 מגופות של הקרבנות; הן הוצאו והועברו לבית קברות יהודי בעיר גראץ. לתקופה קצרה המשטרה שבה לחקור את האירוע וניסתה לאסוף ראיות חדשות, אולם לאחר זמן קצר הנושא נשכח לעוד שלושים שנה.

נכון ל-2011, מרבית גופותיהם של הנרצחים לא נמצאו.^[1]

הסיפור נחשף בסרט התיעודי "Totschweigen (A Wall Of Silence)" ("השתקה (קיר השתיקה)") של הבמאים ארן והיינריך, וכן בספרו של דיוויד ליצ'פילד (David R.L. Litchfield) על משפחת תיסן. בנוסף נכתב מחזה בשם "רכניץ - מלאך המוות" (Würgeengel), על ידי אלפרידה ילינק, ובשנת 2011 הוא הועלה בישראל על ידי תיאטרון "קאמרשפיל" ממינכן.^[2] הסיפור סופר בהרחבה על ידי העיתונאי סשה בתיאני, אחיין-רבה של הרוזנת מרגיט, בספרו "נשף הדמים של הרוזנת מרגיט" (במקור נקרא הספר Und was hat das mit mir zu tun? – "ואיך זה קשור אליי?").