טורו נגרו
 שמורת הטבע טורו נגרו בפוארטו ריקו | |
| שמורת הטבע טורו נגרו בפוארטו ריקו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך הקמה | 1934, על שטח 27.5 קמ"ר |
| מבקרים בשנה | 126,916[1] (נכון ל־2008) |
| גוף מנהל | DRNA, המשרד להגנת הסביבה של פוארטו ריקו |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 32.24 קמ"ר |
| גובה ממוצע | 1340 מטר |
| מיקום | |
| מדינה | פוארטו ריקו |
| קואורדינטות | 18°10′24″N 66°29′32″W / 18.17342°N 66.49231°W |
| אתר האינטרנט של השמורה | |
יער טורו נגרו (ספרדית: Bosque Estatal de Toro Negro) הוא שמורת טבע, אחד מ 21 היערות המרכיבים את מערכת היערות הציבוריים בפוארטו ריקו. זהו גם יער העננים הגבוה ביותר של פורטו ריקו.
נתונים עיקריים
מיקום
היער ממוקם באזור קורדילרה סנטרל באי ומשתרע על 32.24 קמ"ר של הרים. הרי טורו נגרו מתנשאים לגובה 1,300 מטר וכוללים את הפסגות Cerro de Punta ,Cerro Jayuya ו- Cerro Rosa, שלושת הפסגות הגבוהות ביותר באי. בין ההרים הללו נמצא אגם גינאו[2], האגם הגבוה ביותר של האי. ביער מצויים מסלולי טיול באורך 18 ק"מ, מגדל תצפית, שתי בריכות שחייה טבעיות (בספרדית: "charcos"), אזורי קמפינג ופיקניק, תשעה נהרות ומספר נחלים ומפלים.
מבחינה מוניציפאלית משתייכים שטחי היער לערים פונסה, חיויה, אורוקוביס, סיאלס וג'ואנה דיאז, והוא מורכב משבעה שטחים לא רציפים. השטח הרציף הגדול ביותר של היער שייך לערים פונסה וחיוויה. כ- 40% משטח יער טורו נגרו נמצא ב Barrio Anón של פונסה.
שטח והתפתחות
כאשר הוכרז בשנת 1935 כחלק מהיער הלאומי הקריבי, שמורת יער טורו נגרו נוהלה על ידי ממשלת ארצות הברית, תחילה באמצעות מינהל השיקום של משרד הפנים בפוארטו ריקו (1935–1942) ואחר כך באמצעות שירות היערות של משרד החקלאות (1942–1970). בשנת 1970 פתח המשרד להגנת הסביבה של ממשלת פוארטו ריקו DRNA את שמורת יער טורו נגרו כיער מדינה רשמי, ושמה שונה ל Bosque Estatal de Toro Negro (יער טורו נגרו).
היער עשיר מאד בצמחייה ובבעלי חיים, חלקם נדירים ובסכנת הכחדה.
מסלולי טיול
באופן רשמי ישנם 10 מסלולי הליכה באורך כולל של 18 ק"מ. הם מיועדים לטיולים רגליים כמו גם להקלה על צפייה בנופים, מדיטציה ופעילויות דומות. בעוד שבאופן רשמי קיימים עשרה שבילים, חלק מהם למעשה הינם דרכי עפר לכלי רכב ריינג'ר פארק. כמו כן, חלק מ"שבילים "מחייבים את המטייל ללכת בקטע בדרך סלולה או כביש מחוז. בדרך כלל שבילים רחבים למדי, אך בהיותם יער בהרים עם לחות גבוהה ומשקעים גשמים, רבים מהשבילים בוציים לפחות באזורים מסוימים.
טבלת מסלולים
| מספר | שם המסלול | מאפיינים | תיאור | אורך מקורב |
הערות | גישה צפונית | גישה דרומית |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | Camino El Bolo |  .svg){kind=icon} |
המסלול הארוך, מסלול הליכה בסיסי Cerro El Bolo; מתחבר ל PR-561 |
4.8 ק"מ | מתחבר למסלולים # 3 ו #6 | PR-143, צפונית מזרחית למרכז המבקרים | מרכז המבקרים, כביש PR-143, אבן ק"מ 32.4 |
| 2 | Camino Ortolaza | --- | סגור | --- | סגור | סגור | סגור |
| 3 | מ-Camino למגדל התצפית |  |
גובה מגדל התצפית: 3,537 רגל מעל פני הים. טיפוס אל פסגת Cerro Doña Juana |
0.97 ק"מ | מסלול בכיוון אחד; סכנת החלקה בפיתולים | מגדל תצפית | מסלול #1 |
| 4 | Camino Vega Grande | --- | סגור | --- | סגור | סגור | סגור |
| 5 | Camino Las Cuarenta | |
המסלול השני באורכו (4.6 ק"מ), אם נכנסים דרך הכביש הראשי, PR-564 ו PR-143 הם כלולים | 1.5 ק"מ | לא מתוחזק | PR-564, תחנת שאיבת מים | מסלול #8 |
| 6 | Camino to Pool |   |
מהבריכה לאזור הפיקניק | 1.29 ק"מ | מתוחזק היטב; בריכה פתוחה רק בחדשי הקיץ | PR-143 | מסלול #1 |
| 7 | Camino to Area de Acampar |  |
Camping Area | 0.16 ק"מ | כביש סלול לאזור הקמפינג והפיקניק | אזור הקמפינג | מרכז המבקרים, PR-143, אבן ק"מ 32.4 |
| 8 | Camino to Charco La Confesora | |
La Confesora Pond | 0.87 ק"מ | מפל מים קטן, ובריכה מדהימה בעלת מים עמוקים וכחולים | Charco La Confesora | מסלול #7, אזור קמפינג |
| 9 | Camino Doña Petra | |
מתחבר לכביש הראשי PR-564 | 0.64 ק"מ | שביל בוצי | PR-564 | גשר באזור הקמפינג |
| 10 | Camino El Tabonuco | --- | סגור | --- | סגור | סגור | סגור |
| 11 | T9-ל-T5 מחבר את | --- | סגור | --- | סגור | סגור | סגור |
מקראה:
– מסמן אזור הליכה וטיפוס
– מסמן אזור קמפינג
– מסמן אזור פיקניק
– מסמן אזור צלילה ושנירקול
– מסמן אזור דייג
– מסמן מגדל תצפית
– מסמן מרכז מבקרים
– Indicates Swimming area
גלריה
איגואנה פורטוריקנית
לקריאה נוספת
הערות שוליים
