טיוטה:הולכה שלא ברגל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הולכה שלא ברגל
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי מסכת זבחים, דף ט"ו עמוד א' רש"י
תלמוד ירושלמי תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ה', הלכה א'

הולכה שלא ברגל (או פשיטת יד בלשון התלמוד ירושלמי[1]) מתוארת כאופן שבו הולכת הדם בכולה או בחלקה, נעשתה שלא בהליכה רגלית. היא אפשרית גם אך הן לעניין פסילת הקרבן מכוחה במקרה שנפל בה פסול כגון פיגול, והן להצרכת הולכה חוזרת.

מקור והגדרה

הולכה שלא ברגל ניתן לבצע בשתי דרכים:

הולכה רבתי

  • "הולכה רבתי" - כאשר הקרבן נשחט במרחק מהמזבח ולא ניתן לזרוק את הדם משם:

על ידי הושטת הדם מידי המקבל לחברו וחברו לחברו עד המזבח; או על ידי זריקה בכוח מרחוק[2]; או ב"הולכה זוטרתי" על ידי שישחוט בצד המזבח, שאין צורך בה בהולכה ברגל, ודי בהושטה ביד למזבח.

בתלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף י"ד עמוד ב' הסתפקו אם הולכה רבתי שלא ברגל נחשבת להולכה או לא, ובהמשך אמר עולא בשם רבי יוחנן שהולכה כזו שלא ברגל אינה נחשבת להולכה. יש שכתבו שהטעם הוא מפני שאין דרך להוליך דם שלא ברגל[3], ויש שכתבו שחז"ל למדו זאת מן הכתוב "והקריבו" - שלשון הקרבה מורה על הולכה ברגל ממקום השחיטה[4].

הולכה זוטרתי

  • "הולכה זוטרתי" ניתן לקרבו שלא בהולכה רגלית כגון על ידי הושטת יד מאדם לאדם, או בזריקה ידנית מרחוק בכוח:

במקרה כזה הובאו בתלמוד שתי שיטות: לדעה אחת הדבר שנוי במחלוקת רבי שמעון וחכמים, ולדעה השניה נחלקו רבי שמעון וחכמים רק בהולכה רבתי ולא בהולכה זוטרתי. לדעה אחת ברש"י - מחשבה פוסלת בהולכה זוטרתי, מכיון שהיא "עבודה שאי אפשר לבטלה" אף לדעת רבי שמעון[5]; ולדעה שניה ברש"י - אין מחשבה פוסלת בהולכה זוטרתי, מכיון שהיא נחשבת חלק מזריקת הדם אף לדעת חכמים, ואילו חושב מחשבת הפיגול - חשב לפגל בעת ההולכה ולא בעת הזריקה, לכן אין המחשבה חלה על הדם.

עבר והוליך שלא ברגל

אם עבר ועשה הולכה שלא ברגל, נחלקו חז"ל אם אפשר לתקנה ולחזור ולהוליכה ברגל בכהן כשר:

  • לדעת רבי שמעון - אין ההולכה פסולה ואין צורך לתקנה, משום שאפשר לבטל ולהוליך הולכה זוטרתי[6]
  • לדעת חכמים לפי עולא בשם רבי יוחנן - ההולכה פסולה ואי אפשר לתקנה.
  • לדעת חכמים לפי רב נחמן - ההולכה פסולה ואפשר לתקנה[7]. ולהלכה נפסק כרב נחמן שאפשר לתקנה[8].

מקצת הולכה ברגל ומקצתה שלא ברגל

במשנה למלך [9] דן לפי השיטה שהולכה שלא ברגל דאינה הולכה, אם צריך שתהא כל ההולכה ברגל, או שאין צריך שתהא כולה ברגל ואף אם אך מקצתה הייתה ברגל די בכך.

צדדי החקירה היא האם מהותה של מצוות ההולכה היא רק ברגל, ולכן אם חלק מההולכה שלא ברגל לא קיים את המצווה ולכן הקרבן פסול, או שמא "הולכה שלא ברגל" היא פסול ולכן גם אם מקצת ההולכה נעשתה ברגל אין לפסול את כל המעשה. ויש שרצו לפשוט את השאלה מחקירת הגמרא האם אפשר לתקן את פסול ההולכה שלא ברגל על ידי הולכה מחודשת, דבר התלוי בשאלה האם הולכה שלא ברגל היא פסול ואם כן אי אפשר לתקן אותה, או שמא הולכה שלא ברגל היא מצווה ואם כן ניתן לחזור ולקיים אותה, ואם כן לפי המסקנה שאי אפשר לחזור ולעשות את ההולכה שוב אם כבר עשאה באופן הפסול, נמצא שככל שלא כל ההולכה היתה שלא ברגל אין בה שיעור הולכה פסולה כדי לפסול את ההולכה[10].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ה', הלכה א' הובא בחידושי הגר"ח על הש"ס דף ס"ב עמוד א'
  2. ^ לפי דעת הרמב"ם - זו היא משמעותה היחידה של "הולכה שלא ברגל" לפי המסקנה, כך מפורש ב"זבח תודה" להחפץ חיים דף ט' ע"א
  3. ^ רש"י, מסכת זבחים, דף ט"ו עמוד א', ד"ה הא אתעבידא.
  4. ^ קרית ספר, הלכות פסולי המוקדשים, פרק א'
  5. ^ שכן מכיון שהיא הולכה כשרה, לא ניתן לחזור ולבצע את ההולכה בכשרות.
  6. ^ רבי מאיר שמחה הכהן, אור שמח הלכות פסולי המוקדשין, פרק י"ג הלכה ו', ; רבי איסר זלמן מלצר, אבן האזל, הלכות פסולי המוקדשין, פרק א' הלכה כ"ג.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ט"ו עמוד א'.
  8. ^ רבי יוסף קארו, כסף משנה, הלכות פסולי המקודשין פרק י"ג הלכה ט'; לחם משנה, הלכות פסולי המוקדשין, פרק א' הלכה כ"ז בדעת הרמב"ם.
  9. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרק א', הלכה כ"ג.
  10. ^ חסד לאברהם על הרמב"ם

קטגוריה:קרבנות: שלבי ההקרבה קטגוריה:מצוות הנעשות על ידי כהן קטגוריה:זבחים: סוגיות תלמודיות