טיוטה:ועדת החמישה (מירון)
| ייסוד הוועדה | 14 במאי 2008 |
|---|---|
| יו"ר | הרב שמואל רבינוביץ |
| תחומי שיפוט | תחזוקת קבר רבי שמעון בר יוחאי והכנות להילולה השנתית |
| חברים | |
| נציגי ההקדש הספרדי, נציגי ההקדש האשכנזי ונציג המדינה | |
ועדת החמישה (בשמה הרשמי: הוועדה לניהול קבר רשב"י), היא ועדה שמונתה על ידי הרשויות בישראל לטיפול בעניינים הקשורים למירון בכלל ובהכנות להילולה השנתית של רבי שמעון בר יוחאי בפרט. בוועדה חברים חמשה חברים, שניים מהם נציגי ההקדש הספרדי, שניים אחרים נציגי ההקדש האשכנזי והחמישי נציג המדינה.
רקע
החל משלהי התקופה העות'מאנית אתר קבר רבי שמעון בר יוחאי מנוהל כהקדש ציבורי על ידי הקדש היהודים הספרדים בצפת. קיימת מחלוקת בשאלה האם ההקדש הספרדי ניהל את האתר עוד קודם לכן, או שהמקום נרכש ונרשם על שמו רק ב־1888. ב־1920 נרשם המקום בלשכת רישום המקרקעין המנדטורית, כאשר מרבית השטח נרשם על שם ההקדש הספרדי, בעוד שטח קטן נרשם על שם ועד ההקדשות, ההקדש האשכנזי של צפת. סביבות המתחם הם אדמות בבעלות מינהל מקרקעי ישראל.
בשנת 1954 הציע משרד הדתות לשפץ את המבנה[1]. אולם האפוטרופסים על הקבר התנגדו לכל שינוי במבנה[2]. בעקבות זאת הציעה ועדה של משרד הדתות להקים רשות מיוחדת שתנהל את הקבר, תוך שהיא יוצאת במכרז לתכנון שיפוצים במקום שיאפשרו את החגיגות ההמוניות[3]. במכרז זכתה תוכניתו של האדריכל יוסף שנברגר[4][5]. בשנת 1963 הרסו הפועלים את אחד מהלוחות העתיקים שעל הציון מתוך כוונה לישר את הציון ולהניח עליו לוחות שיש[6].
ב־1976 נחתם הסכם בין ההקדש הספרדי למשרד הדתות, לפיו ישכור המשרד את המתחם לתקופה של 5 שנים. תקופה זו הסתיימה ב־1981, אז חזר המתחם לניהול ההקדש הספרדי. עם זאת, במהלך התקופה נאחזו במקום מספר ארגונים וגופים שונים, שסירבו להתפנות ממקומם לאחר מכן.
פיצולים ומחלוקות שונות בהקדשות, הובילו לכך שארבעה גופים ציבוריים שונים היו מעורבים בניהול המתחם, בנוסף למשרד הדתות והמרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, שהזרימו כספים לתחזוק המקום ולאירוע ל"ג בעומר השנתי. ההקדשות השונים משתמשים לצורכיהם בכספים הנאספים בקופות צדקה שונות הפזורות במתחם.
החל מ־1998 מתנהלת התדיינות משפטית בשאלת הבעלות על האתר בין ארבעה גופי הקדש שונים, שהתפצלו מההקדש הספרדי והאשכנזי הוותיקים. ההתדיינות נערכה הן בבית הדין הרבני, והן בבית המשפט המחוזי, כאשר ערעורים הוגשו לבית המשפט העליון. מדינת ישראל הייתה מעורבת אף היא בהתדיינות המשפטית בסוגיה, ולבסוף ב 14 במאי 2008 החליט בית המשפט העליון על מינוי ועדה בת חמשה חברים (אחד מכל גוף הקדש, ונציג המדינה כיו"ר), שתנהל את המתחם[7].
בסוף שנת 2011 החליטה ממשלת ישראל להלאים את האתר מידי ההקדשות, ולהעבירו לבעלות המדינה. מאבק עז נוהל על ידי גורמים בעדה החרדית, שפחדו מאיבוד השליטה ושינוי צביונו של האתר. בסוף 2013 חתם שר האוצר על צו המפקיע את הבעלות על המקום מידי ההקדשות, ומעביר אותה לידי חברה ממשלתית חדשה. בינואר 2016 החליטה הממשלה לפרק את החברה ולהעביר את תחומי אחריותה לעמותה הממשלתית, המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. בהמשך, החלטת ביניים של בג"ץ שלחה את הצדדים למשא ומתן על מנת להגיע למודל נסיוני, במקום לממש את ההפקעה[8].
הקמת הוועדה
בראשות הוועדה מונה הרב שמואל רבינוביץ,
ב-2020 הקימו חברי הוועדה ועדת איתור למינוי מנהל כללי לקבר[9]. חברי וועדת האיתור הם הרב שמואל רבינוביץ יושב ראש הוועדה, הרב מתתיה שרם, הרב דב הכהן קפלן, עודד פלוס מנכ"ל המשרד לשירותי דת והרב יצחק רייך.
קישורים חיצוניים
- ועדת החמישה התכנסה לישיבה סוערת לאחר אסון מירון יאיר לוי באתר המחדש
- הסדרת תשתיות קבועות והקמת חברה ייעודית מנהלת לאתר קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון באתר gov.il
- הר מירון בידינו: כך נמנעה הפקעת קבר הרשב”י דוד שלומוביץ באתר ביזנעס
הערות שוליים
- ^ הצעה לשיפוץ המקומות הקדושים, הבוקר, 3 בספטמבר 1954
- ^ מוקמת ועדת חקירה לעניני מירון, שערים, 9 במאי 1956
- ^ רשות מיוחדת לעניני מירון תוקם ליד משרד הדתות, הצופה, 17 בדצמבר 1956
- ^ מי הם העוסקים בהריסת מקומות קדושים, הצופה, 10 במרץ 1957
- ^ מה עשה משרד הדתות לשיפור המקום במירון?, הצופה, 6 ביוני 1957
- ^ הופסקו עבודות השיפוץ בקבר הרשב"י במירון, מעריב, 30 ביולי 1963
- ^ רע"א 10029/07 היועץ המשפטי לממשלה נ. הקדש העדה הספרדית, באתר פסקי דין, החלטות ופרוטוקולים, ט' באייר התשס"ח (14.5.08)
- ^ ועד ההקדשות, המפעיל את מתחם קבר שמעון בר יוחאי: המדינה מנסה להשתלט על הזכויות במקום, באתר כלכליסט
- ^ הוקמה ועדת איתור למינוי מנכ"ל לקבר הרשב"י בנצי ליזרוביץ באתר קול חי