טיוטה:לשון (משחק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לשון[1] הוא משחק קלפים ומהירות עם 2 עד 6 שחקנים.

הכנת המשחק

לוקחים חפיסת קלפים רגילה בעלת 54 קלפים, ומחלקים לכל שחקן 4 קלפים. אם יוצא לשחקן 3 קלפים זהים או 2 קלפים זהים וג'וקר, הוא צריך לקחת קלפים חדשים מן הקופה.

מהלך המשחק

לאחר שחלקו את הקלפים ואין קלפים שרופים (שני קלפים זהים), המשחק מתחיל. ממנים שחקן שיחלק את הקלפים ומציבים את ה"קופה" לידו. כל שחקן בתורו מרים קלף ומנסה ליצור רצף של 4 קלפים זהים, לדוגמא: 2♥,2♦,2♣,2♠ או כל רצף אחר. השחקן הראשון שמרים את הקלף בודק אם הוא צריך אותו לעצמו. אם לא, הוא מעביר אותו לשחקן הבא, שבודק גם וכן הלאה, ואם הוא צריך את הקלף הוא מחליף אותו תמורת קלף אחר שיש לו, כדי שיישאר לו 4 קלפים, ואת הקלף שהיה לו מעביר לשחקן הבא. בסוף הסיבוב מעבירים את הקלף המיותר שכולם מחליפים ביניהם לערימה בצד (ה"פח"). על השחקן הראשון שיש בידו 4 קלפים זהים להוציא לשון. כל שאר השחקנים האחרים (שעדיין לא השלימו את קלפיהם) צריכים להוציא מיד אחריו את הלשון, והשחקן שמוציא לשון אחרון, "מקבל" את האות ל' של 'לשון'. אם אותו שחקן נפסל פעם נוספת הוא "מקבל" את האות ש', וכן הלאה עד שהוא "מקבל" את כל המילה 'לשון', אז הוא יוצא מהמשחק. מנצח:השחקן שנשאר אחרון לאחר שכולם יצאו מוכרז כמנצח.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המשחק נקרא בשם זה על שם שמוציאים בו לשון