טיוטה:רבי ברכיה ברך שפירא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ברכיה ברך שפירא
לידה 1608
ה'שס"ט
פטירה 1666 גיל (57)
י"ט באלול ה'תכ"ו[1]
קושטא
כינוי רבי בירך דרשן
בני דורו רבי יואל סירקיש, רבי יהושע חריף
צאצאים ברכיה ברך הדרשן

רבי ברכיה בֵּרַךְ שפירא -(ה'שס"ט - י"ט באלול ה'תכ"ו) היה דיין ודרשן בקרקוב, מתלמידי המגלה עמוקות ומחבר ספר "זרע ברך".

קורות חייו

נולד בוינה לרבי יצחק אייזיק ולרחל לארך, בשנת שע"ב בהיותו בן 3 נפטר אביו. נשא את בתו של רבי שלום מעליש. מונה לדיין בקראקא, לצידם של הדיינים רבי יהודה זעלקיל ורבי צבי הירש הכהן. לאחר פטירת אחי אשתו רבי צבי הירש[2] ללא ילדים, הוריש לו חמיו ממון בכדי שידפיס את ה"קונטרס עטרת צבי" חידושיו של רבי צבי, רבי ברכיה בירך צירף את הקונטרס בסוף ספרו "זרע בירך"[3].

כשמחלת הכולרה הגיע לסיומה, פעל לכונן מחדש את ה'חברה קדישא תלמוד תורה' ובשנת שצ"ח חודשה פעילותה, גם לאחר פרעות ת"ח ות"ט פעל לסייע לעגונות להתירן מכבלי העגינות.

כשברח מגדודי בוגדן חמלניצקי, נדר להגיע אל קבר אביו שבוינה אם ינצל, ואכן לאחר כשניצל קיים את הבטחתו ופקד את קבר אביו. מוינה נסע להולנד כדי להדפיס את החלק השני של ספרו 'זרע ברך'[4], שם גם נפגש בעיר אמסטרדם עם רבי יצחק אבוהב דה-פונסיקה, בשנת תכ"ב הדפיס את חלקו השני של ספרו על חומש דברים. הספר מצוטט רבות בספרי הדרשות בדורות שלאחריו, נכדו[5] אשר גם נקרא על שמו, רבי ברכיה ברך אב"ד קלימנטוב, הדפיס בשנת תע"ד את ספר "זרע בירך שלישי", בספר מרבה לצטט מדברי סבו.

בשנת ה'תכ"ו נסע לארץ ישראל, ונפטר בדרכו אליה בקושטא[6].

שיטתו

  • התנגד ללימוד פילוסופיה ולפרסום תורת הקבלה ברבים.
  • שיבח את שיטת ה'חילוקים' של רבי יעקב פולק, אך התנגד נמרצות לקיצוניות החילוקים שהיתה נהוגה בדורותיו[7].
  • זעק נגד מינוי רבנים על ידי מתן שוחד, ומינוי חזנים שאינם הגונים רק בגין קולם הערב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ במעט מקומות מוזכר התאריך כ"ח בטבת תכ"ג
  2. ^ חתן התוספות יום טוב.
  3. ^ כך כותב רבי ברכיה ברך בהקדמה לספרו זרע ברך.
  4. ^ בשנת ת"ו בעיר קראקא, הדפיס את חלקו הראשון
  5. ^ בן לחתנו רבי אליקים געציל.
  6. ^ אתר mytzadik
  7. ^ בספרו זרע ברך, חלק ב'.