טיוטה:שיחת דקלים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שיחת דקלים היא חכמה עתיקה שנשתכחה עם השנים, על ידה ניתן היה לקלוט ולהבין את שיחת הדקלים, ודרכה ניתן היה לבני אדם לקבל ידיעות בתחומים אחרים.
אופן שמיעת השיחה
ביום שאין בו נשיבת רוח כלל, פורשים סדין בין שני דקלים שקרובים זה לזה, ומביטים כיצד נעים חריות הדקלים. כל תזוזה מסמנת דבר מסוים. אדם המכיר בסימנים אלו מפרש את התזוזות לפי ידיעותיו.[1]
אנשים שידעו את שיחת הדקלים
במסכת סוכה[2] מובא שרבן יוחנן בן זכאי הבין את שיחת הדקלים.
האדם האחרון שכפי הידוע היה בקי בחכמה, הוא מר אברהם קבסאי (גאון), שחי בתחילת זמן הגאונים בשנת 1140 לשטרות[1], כלומר קרוב לשנת 830 לספירת הנוצרים.[3]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 האשכול בהל' סוכה קעב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ח עמוד א'; רש"י שם כתב שאינו יודע מהי חכמה זו.
- ^ אברהם בן יצחק מנארבונה (הראב"ד השני), ספר האשכול (מהדורת נחל אשכול) - ד, ירושלים תשמ"ו, באתר אוצר החכמה.
.png){kind=small}