טירת כרמל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טירת כרמל
Coat of arms of Tirat Karmel.svg
סמל העיר
סמליל ממותג של העיר
סמליל ממותג של העיר שבשימוש בעשור השלישי של המאה ה-21
PikiWiki Israel - Tirat Carmel.jpg
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אריה טל
גובה ממוצע[1] ‎45 מטר
תאריך ייסוד 1949
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 30,337 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 75
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.9% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 5,082 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 35
תחום שיפוט[2] 5,970 דונם
    - דירוג ארצי 179
(למפת חיפה רגילה)
Haifa OSM.svg
 
טירת כרמל
טירת כרמל
32°45′42″N 34°58′20″E / 32.7616684326486°N 34.9721169870144°E / 32.7616684326486; 34.9721169870144
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי 122
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3889
    - דירוג ארצי 162
לאום ודת[2]
יהודים: 92.4%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 7.6%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.2%
גילאי 5 - 9 8.5%
גילאי 10 - 14 6.0%
גילאי 15 - 19 5.2%
גילאי 20 - 29 11.4%
גילאי 30 - 44 23.8%
גילאי 45 - 59 15.0%
גילאי 60 - 64 5.4%
גילאי 65 ומעלה 14.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 9
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 6
תלמידים 3,387
 –  יסודי 2,099
 –  על-יסודי 1,288
מספר כיתות 145
ממוצע תלמידים לכיתה 25.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל טירת כרמל נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.tirat-carmel.muni.il

טִירַת כַּרְמֶל היא עיר במחוז חיפה בישראל. טירת כרמל ממוקמת בין המורדות המערביים של הר הכרמל לבין הים התיכון, דרומית לחיפה בסמוך לכביש 4, הכביש הישן מחיפה לתל אביב. לטירת כרמל רצועת חוף באורך של 2.5 ק"מ.

היסטוריה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – א-טירה (חיפה)

בשטח בו נמצאת היום טירת כרמל הייתה קיימת העיירה הערבית א-טירה (الطيرة), או טירת אל-לוז (طيرة اللوز, טירת השקדים) שהייתה מיושבת מאז התקופה הביזנטית בארץ ישראל. בשנת 2017 נחשף מכלול ארכיטקטוני שהתקיים כמעט ברציפות כ־1,700 שנה, החל בתקופה הרומית וכלה בעת החדשה וכן נמצאו מטבעות, כלי חרס, צמידי זכוכית וממצאי מתכת המעידים כי באזור התקיים יישוב מפותח כבר מהמאה השלישית לפני הספירה (התקופה התלמית)[4]. במקורות מן התקופה הצלבנית נקרא המקום בשם Saint Iohan de Tire (סנט יוהאן דה־טירה).

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע הכפר עם 52 בתים ו-286 תושבים.

בסקר הכפרים בשנת 1945 שערכה ממשלת המנדט, היו בעיירה 5,270 תושבים, 5,240 מוסלמים, ו-30 נוצרים.

תושבי הכפר א-טירה לקחו חלק פעיל מאוד בהתקפות על היישוב היהודי והתחבורה באזור במאורעות (משנת 1929 עד 1948). במלחמת העצמאות הכפר הותקף שלוש פעמים[5]. לראשונה ב-12 בדצמבר 1947 התקיף האצ"ל את הכפר. הרג 13 אנשים, פוצץ בית על יושביו וגרם נזק למספר בתים נוספים[6]. בין ההרוגים היו גם 2 ילדים[7]. בפעם השנייה בין ה-22 ל-25 באפריל 1948, במהלך הקרב על חיפה, נערכה התקפה רחבה על טירה, במקביל למתקפה של כוחות ההגנה על חיפה[8]. לאחר ההתקפה הציע צבא ההצלה להעביר משפחות לירדן. ב-23 באפריל 1948 הופיעו גם סירות מהים והציעו את שירותם להעברת משפחות לחופי לבנון. מספר קטן של אנשים אכן עזב, בשלב זה עוד נותרו בכפר כמה מאות תושבים.

הכפר נכבש לבסוף על ידי צה"ל ב-16 ביולי 1948, במהלך קרבות עשרת הימים שבין שתי ההפוגות. בתקופה זו, התבצרו בכפר כ-700 חיילים עיראקיים מצוידים בנשק רב, תחמושת ומכוניות משורינות שהשאירו אחריהם הבריטים. ההתקפה נערכה לאחר שהכפר סירב למסור את נשקו ולהסגיר את חיילים הזרים וענה ביריות אל הכביש והתקיף מספר פעמים את מחנות הצבא הסמוכים של ההגנה. בהתקפה הזו, שבמהלכה נכבשו גם כפר לאם ואל-סרפנד, נעשה שימוש בפעם הראשונה בספינות מלחמה שהפגיזו את הכפר מהים. התושבים האחרונים שהיו עדיין בכפר, גורשו לכיוון ג'נין, שכם וטולכרם, חלקם נלקחו בשבי. במהלך הקרב נהרג חייל צה"ל אחד ונפצע חייל נוסף, ובקרב תושבי טירה והחיילים העיראקיים ששהו בו היה מספר גדול של הרוגים, פצועים ושבויים[9][10].

הקמת טירת כרמל

בסוף 1948 הוחלט לשכן עולים בבתי א-טירה הנטושים ותוך חודשים ספורים שכנו בהם 700 משפחות, כ-2,900 נפש בסך הכל. חלקם החלו לעבד את אדמות הכפר, אחרים השתלטו על חנויות ובתי מלאכה נטושים. בית הספר של הכפר, שנבנה בתקופת המנדט החל לשמש את התושבים החדשים. העולים שיושבו בעיירה היו בתחילה בעיקר יוצאי בולגריה, פולין, טורקיה וצ'כוסלובקיה[11][12]. הבחירות הראשונות למועצה המקומית (אז תחת השם "ועד הכפר טירה") נערכו ב-13 ביוני 1950, מפלגת מפא"י זכתה ברוב[13][14].

בנוסף להתיישבות בבתי העיירה הוקמו בשטח המישורי שממערב שתי מעברות לשיכון אלף משפחות - "מעברת טירה צפונית" ו"מעברת טירה דרומית"[15][16]. היישוב חובר לרשת החשמל בספטמבר 1950[17], אך סבל מבעיות באספקת המים[18].

ב-1953 כבר גרו במקום 17,000 תושבים[19].

במרץ 1951 הוקמה המועצה המקומית "טירת הכרמל", בה היו חברים חברי הוועד שנבחרו ביוני 1950[20], ובראשה עמד משה אידלמן שמילא תפקידו בהתנדבות[דרוש מקור]. באפריל 1953 התקיימו בחירות ראשונות למועצה ואברהם טיומקין נבחר לשמש כראשה. בשנת 1954 סופחו שתי המעברות לשטח המוניציפלי של טירת כרמל.

טירת כרמל הוכרזה כעיר בשנת 1992.

ביוני 2012 אושרה תוכנית מתאר לשכונת החותרים, בה על פי התכנון יוקמו קרוב ל-2,200 יחידות דיור,פארק שכונתי, אצטדיון כדורגל ואזור היי-טק.[21]

בשנת 2013 הוטמן קו מתח גבוה בפאתי העיר, פעולה שאפשרה ייזום של עשרות פרויקטי בנייה חדשים הצפויים להכפיל את מספר תושבי העיר לעומת מספרם בשנה זו.

בשנת 2016, נחתם "הסכם גג" בין משרד האוצר לעיריית טירת כרמל[22] לפיה טירת כרמל צפויה להכפיל את מספר תושביה תוך 5 שנים.

בינואר 2017 הושלמו העבודות לפינוי המתחם הראשון של בסיס מרכז ההובלה של צה"ל הנמצא בסמוך לעיר, על שטחו יבנו כ-4,000 יחידות דיור חדשות.[23]

במאי 2019 אושרה הקמת שכונה מגורים נוספת בעיר, הצפוי לכלול כ-550 יחידות דיור חדשות ובנוסף לכך תבוצע הרחבה לפארק הכרמל.[24]

בעיר שוכן בית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי המרכז לבריאות הנפש טירת כרמל.

כוללים וישיבות בעיר

בעיר ישנו כולל אברכים 'חלב חיטים' בראשותו של הרב יחיאל מיכל שטרן רב שכונת 'עזרת תורה' בירושלים. כמו כן עומד הוא בראשות הישיבה במקום. בנוסף, ישנה בעיר ישיבה לבעלי תשובה הנקראת 'שאגת אריה' בראשותו של הרב אשר גואטה (ר"מ בישיבת 'החיים לדוד' בראשות הרב שי פרי) ובנשיאות הרב ראובן אלבז. במקום קיים גם כולל לבוגרי הישיבה. האברכים וכן בחורי הישיבה עוסקים בקירוב רחוקים. מי שהקים את הישיבה הינו כפיר עובדיה  חבר מועצת העיר מטעם מפלגת ש"ס.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בטירת כרמל 30,337 תושבים (מקום 75 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 74.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,606 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[25]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ראשי המועצה והעיר

  • משה אידלמן: מרץ 1951 - אפריל 1953. ראש המועצה הממונה הראשון.
  • אברהם טיומקין: אפריל 1953 - אוגוסט 1954. ראש המועצה הנבחר הראשון
  • יוסף אסלן: אוגוסט 1954 - אוגוסט 1959
  • עזרא לניאדו: דצמבר 1959 - דצמבר 1965, אוגוסט 1968 - מרץ 1969
  • נסים חונן: יולי 1969-נובמבר 1969
  • כרמל אליאש: נובמבר 1969 - מאי 1973
  • אברהם אלקלעי: יוני 1973 - פברואר 1974
  • יונה ברזני: נובמבר 1974 - פברואר 1976
  • כדורי אהרון: אפריל 1976 - דצמבר 1978
  • אוני ארבלי: דצמבר 1965 - יולי 1969 - פברואר 1974 - מאי 1974 - פברואר 1976 - אפריל 1976 דצמבר 1978 - דצמבר 1983
  • ראובן בינר: דצמבר 1983 - נובמבר 1993
  • אריה טל: נובמבר 1993 - נובמבר 2003
  • אריה פרג'ון: נובמבר 2003 - ינואר 2009
  • אריה טל: ינואר 2009 - היום

בית הכנסת לעולי קווקז-בית תנחום

בית הכנסת לעולי קווקז "בית תנחום" בטירת כרמל
כיפת בית הכנסת לעולי קווקז בטירת כרמל
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בית כנסת בית תנחום

ב-2003 נחנך בטירת כרמל, בית הכנסת לעולי קווקז הנקרא "בית תנחום" על שם אבי התורמים להקמתו. זה אחד מבתי הכנסת המפוארים ביותר בישראל מבחינת העיצוב האמנותי - עבודות עץ מגולפות, נברשות מצופות זהב, חלונות ויטראז', עבודות פסיפס רבות, שיבוץ הקירות באבני חן, ארון קודש מהודר ועוד. במקום נמצא גם מוזיאון ליהודי קווקז. בית הכנסת מהווה אטרקציה תיירותית בטירת כרמל ונערכים בו סיורים מודרכים.


ערים תאומות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טירת כרמל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ "תעלומת הקדוש מהכרמל - מזרח-תיכון - מסע אחר". מסע אחר. נבדק ב-2018-04-25.
  5. ^ כל-מקום, פנקס כיס להכרת הארץ, אוגוסט 1953
  6. ^ 13 ערבים נהרגו בכפר טירה, המשקיף, 14 בדצמבר 1947
  7. ^ 13 ערבים נהרגו בטירה - עוד 8 קבורים תחת מפולת הבית?, משמר, 14 בדצמבר 1947
  8. ^ התקפה כבדה על טירה, המשקיף, 23 באפריל 1948
  9. ^ נכבש כפר טירה ליד חיפה, על המשמר, 18 ביולי 1948
  10. ^ ש. זרחי, "כיס" טירה חוסל, דבר, 18 ביולי 1948
  11. ^ אריה נשר, זו טירה שיושבה מחדש, הארץ, 22 ביולי 1949
  12. ^ תערוכת היבול הראשון בכפר טירה, דבר, 13 ביולי 1949
  13. ^ רוב למפ"י בבחירות לטירה, מעריב, 14 ביוני 1950
  14. ^ הבחירות בטירה עברו באורית לחץ מפא", קול העם, 15 ביוני 1950
  15. ^ מעברת טירה תקלוט 1000 משפחות, על המשמר, 17 באוגוסט 1950
  16. ^ ק. שבתאי, טירה - בטירה פגעה, דבר, 11 בספטמבר 1950
  17. ^ חשמל לטירה, מעריב, 10 בספטמבר 1950
  18. ^ מחסור חמור במים שורר בטירה ליד חיפה, קול העם, 31 באוגוסט 1950
  19. ^ יהושע גלבוע, מעברה על רקע של אבטלה, הארץ, 23 בפברואר 1953
  20. ^ וועד טירת־־הכרמל מועצה מקומית, על המשמר, 16 במרץ 1951
  21. ^ שי פאוזנר, אושרה תוכנית ל"שכונת החותרים" בטירת הכרמל עם 2,150 יח"ד, באתר כלכליסט, 10 ביוני 2012
  22. ^ דוברות משרד הבינוי והשיכון, נחתם הסכם גג בין משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר, ועיריית טירת הכרמל, לבניית למעלה מ-12,000 יחידות דיור בעיר
  23. ^ יובל אזולאי, ‏מחנה ההובלה "טירה" מתפנה לטובת הקמת כ-4,000 דירות, באתר גלובס, 23 בינואר 2017
  24. ^ דותן לוי, אושרה הקמתן של 2 שכונות מגורים חדשות בטירת הכרמל ובנשר, באתר כלכליסט, 13 באוגוסט 2019
  25. ^ פרופיל טירת כרמל באתר הלמ"ס



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0