יהדות מאוריציוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיקומה של מאוריציוס במפת מדינות אפריקה

יהדות מאוריציוס היא הקהילה היהודית במאוריציוס, מדינת אי בדרום מערב האוקיינוס ההודי המשויכת למדינות אפריקה. היהודי הראשון המתועד היה איסיה בירגר (1908–1989) שכבר חי במאוריציוס כשהגיעו אליו גולי מאוריציוס[1]. בשנת 2005 הוקמה באי קהילה יהודית רשמית. נכון לשנת 2011 יש במאוריציוס 43 יהודים (26 גברים ו־17 נשים)[2]. יש בית כנסת בקוריפייפ, ובית קברות יהודי בבאמבוס[1][3].

היסטוריה

המנדט הבריטי וגולי מאוריציוס

ב-4 בנובמבר 1940, הגלה המנדט הבריטי את מעפילי אטלנטיק, מילוס ופאסיפיק למאוריציוס המרוחקת. תחילה הועלו 1,771 נוסעי ה"פסיפיק" וה"מילוס" על האונייה פאטריה, ב-25 בנובמבר 1940, ראשי ההגנה החליטו למנוע מהפאטריה לצאת מהנמל וקציני קישור של ההגנה פוצצו מוקש על סיפון הספינה, אך פוצצו חור גדול מהצפוי והספינה טבעה[4]. היהודים שנותרו תחילה נשלחו למחנה המעצר בעתלית. אך ב-9 בדצמבר 1940 נשלחו למאוריציוס וכשהגיעו, הועברו למחנה מעצר בבו-באסין רוז-איל[3].

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גולי מאוריציוס

ארגונים יהודיים כמו מועצת הצירים של יהודי דרום אפריקה, הסוכנות היהודית והפדרציה הציונית, שלחו לאסירים מזון, בגדים, תרופות, ופריטי דת. בתחילה, הוטל איסור על אינטראקציה בין המינים; הגברים הוחזקו בבית הכלא לשעבר והנשים בבתי ברזל סמוכים. לאחר הסרת האיסור נולדו במחנה 60 ילדים. בסך הכל, 128 אסירים מתו במחנה, ונקברו בחלק היהודי של בית הקברות סנט מרטין. בסוף מלחמת העולם השנייה לאסירים ניתנה בחירה בין חזרה לבתיהם הקודמים באירופה או הגירה לארץ ישראל, מרביתם בחרו להגר לישראל וב-6 באוגוסט 1945, הגיעו לחיפה 1,320 יהודים[3].

לאחר מלחמת העולם השנייה

בשנת 1946 קיבלה מועצת הצירים של יהודי דרום אפריקה בעלות על בית הקברות היהודי של מאוריציוס. בשנת 1958, המועצה, יחד עם מספר תורמים, תרמו מזמנם וכספם לתיקון החלק היהודי של בית הקברות. שחזורים גדולים נוספים בוצעו במהלך שנות ה-80, 2000 ו-2001. ב-26 באפריל 1999, בהנהגתו של הרב משה זילברהלפט, הקונגרס יחד עם 50 פליטים לשעבר הגיעו לקדש את בית הקברות. טקס מיוחד נוסף נערך במאי 2001 על ידי הקהילה היהודית בדרום אפריקה לחשיפת 66 קברים. ששולב עם ביקור בבית הסוהר, טקס שבת וארוחת ערב בהם השתתפו הקהילה היהודית הקטנה, תיירים יהודים ועצירים לשעבר. המשלחת נפגשה עם הנשיא קאסים אוטים ממאוריציוס[3].

לאחר שמאוריציוס קיבלה עצמאות מבריטניה בשנת 1968, נוצרו יחסים דיפלומטיים בינה לבין ישראל. מאוריטנים רבים קיבלו מלגות והכשרה מקצועית בישראל והקימו את אגודת ידידות מאוריציוס-ישראל. קיימת במאוריציוס השפעה אנטי ישראלית מוסלמית, הודית ופקיסטנית אך היא בדרך כלל ידידותית כלפי ישראל, ומי שזוכרים את המעצר היהודי במהלך מלחמת העולם השנייה עדיין מביעים את אהדתם[3].

הקהילה היהודית ובית הכנסת מ-2005

בשנת 2005 נפתח מרכז "אמיקל מוריס ישראל" בקיורפייפ, אירוע היסטורי בו נכחו נכבדים מקומיים, חברי הקהילה היהודית המקומית ומשלחת נכבדה מדרום אפריקה בראשות הרב משה זילברהפט, מנהיג רוחני בקונגרס היהודי אפריקאי ובמעמד ראש העירייה ונציגות ממשרד החוץ הישראלי. המרכז כולל בית כנסת קטן, ראשון למאוריציוס, אולם משותף ל-200 איש ומשרד. הוא נבנה על אדמה שסופקה במיוחד למטרה זו על ידי ממשלת מאוריציוס. במהלך טקס הפתיחה נחשפו מספר לוחות הנצחה, בהם של "איסיה בירגר" בנוכחות בנו מארק. בירגר (1908–1989) שהיה היהודי היחיד שכבר חי במאוריציוס כשהגיעו אליו הגולים, והוא שימש כמקשר בין מועצת הצירים היהודית, הממשל הקולוניאלי הבריטי והעצורים. לאחר המלחמה סייע לתחזק את בית הקברות היהודי, בו הוא קבור היום[1].

בשנת 2000 כיהן הרב זילברהלפט בחגיגת בר המצווה הראשונה במאוריציוס מאז מלחמת העולם השנייה[3]. בית הקברות סנט מרטין בסנט מרטין ליד בו-באסין, הוא בית הקברות היהודי היחיד במאוריציוס. במקום קבורים גופותיהם של 127 העצורים וכן יהודים נוספים.על פי מפקד האוכלוסין מ-2011, ישנם 43 יהודים חיים באי שברובו הינדי ונוצרי. הקהילה הנוכחית אינה קשורה לפליטי מלחמת העולם השנייה[2].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהדות מאוריציוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 "השקת הקהילה היהודית של מאוריציוס : מאי 2005". הקונגרס היהודי אפריקאי.
  2. ^ 2.0 2.1 "מפקד דיור ואוכלוסיה: הרפובליקה של מאוריציוס" (PDF). 2011.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 "מאוריציוס באנציקלופדיה היהודית הוירטואלית".
  4. ^ "מותם של 260 ב-1940 פיצוץ הספינה הונצח". 2001.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0