רבי יהודה כהנא הלר

מתוך המכלול
(הופנה מהדף יהודה כהנא הלר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יהודה כהנא הלר (תק"י בערך - כ"ז בניסן תקע"ט) היה רבה של סיגט שבמחוז מרמורש. אחיו של רבי אריה לייב הכהן הלר, בעל "קצות החושן". נודע בחיבורו קונטרס הספקות.

קובץ:Kahana1.jpg
מצבתו של רבי יהודה כהנא (האמצעית), ולידו מצבתם של בני משפחתו, ב"אוהל הכהנים" בבית העלמין היהודי בסיגט

קורותיו

נולד בקאליש שבגליציה לרב יוסף הכהן, ואשתו ניסל. אביו היה אחד משלשה רבנים כהנים בעיירה[1]

לאחר נישואיו עבד כסוחר ואף כמוזג בבית מרזח, בסמוך לעיירת הולדתו. בהמשך עבר לעיירה בובה, ועבד בהוראה לתלמידים צעירים. במקום זה התידד עם רבי יוסף תאומים שמאוחר יותר נודע כמחבר הספר פרי מגדים, ונותר עמו בקשר מכתבים[2]

מונה כדיין ומורה צדק במונקאץ'[3]

ספרו קונטרס הספקות

כתב ספר עם הערות על הספר תקפו כהן של הרב שבתי כ"ץ - הש"ך שנכתב כמאה וחמישים שנה קודם, בנושא הדין בספקות ממון, בעקבות מריבה שהגיעה אל בית דינו של הש"ך. בכוונתו הייתה להוציא את הספר בצמוד לספר תקפו כהן.

בשנת ה'תקמ"ח עבר לעיר למברג, שם פיקח את על הדפסת ספרו של אחיו – "קצות החושן".[4]

הוא צירף אל הספר קצות החושן את חיבורו האמור, הדן בספר 'תקפו כהן' – וקרא לו "קונטרס הספקות".

כשבאו הוא ואחיו לבקש הסכמה לספריהם מהרב צבי הירש מלבוב (נכד הפני יהושע), ננזפו קשות על פלפולים מיותרים ונייר מבוזבז, וגורשו מביתו, אך השאירו לו עותק. במשך הלילה קרא בספר ובבוקר זימן אותם אליו והתנצל.[5]

מאז הוצאה זו, סופח חיבורו לכל המהדורות של הספר "קצות החושן", ובעבר הודפס רק פעם אחת כחיבור בפני עצמו.[6] כיום הספר יוצא כחיבור בפני עצמו במהדורות שונות חלקן עם הערות ופירושים.

מינויו לאב בית דין

בשנת ה'תקנ"ו מונה לרב העיר סליש, ואב בית הדין של המחוז.

בשנת ה'תקס"ב, עם פרסום שמו בעקבות הדפסת ספרו, נבחר על ידי חלק מאנשי העיר סיגט שבמחוז מרמורש בטרנסילבניה לרבה של העיר, תוך התנגדות משפחת שטרן, משפחה רבנית מבני העיר, שהציגו את מועמדם הם. המשלחות הכתירו בערים שונות בו זמנית את שני הרבנים, כשכל אחת דורשת את הבכורה, אך שני הרבנים הכריזו על שלום ביניהם, ופעלו יחד במשך שנים רבות, כשהרב יהודה משמש אב בית הדין של העיר, ואילו הרב מנחם שטרן היה ראש בית הדין והרב האזורי.

בתקופת כהונתו בסיגט התפרסם ברחבי המדינה ונחשב מגדולי הרבנים. בשנת תקס"ה הוצעה לו משרת הרבנות בגרוסוורדיין אולם הוא העדיף להישאר עם בני קהילתו בסיגט ודחה את ההצעה. כיהן ברבנות במשך שבע עשרה שנה, עד לפטירתו בכ"ז בניסן ה'תקע"ט .[7]

הרב כהנא-הלר הותיר אחריו שבעה בנים ובת, מהם הסתעפה משפחת כהנא במחוז מרמורש, שרבים מבניה התפרסמו כרבנים, ראשי קהילות ופרנסים.

לאחר מותו הוציאו צאצאיו מתוך כתביו את ספרו "תרומת הכרי" על שולחן ערוך חושן משפט.

חיבוריו

צאצאיו ושושלתו

שושלת רבנים ענפה יצאה ממנו - בייחוד מצאצאיו הישירים במשפחת כהנא, וכן משפחת כהנא הלר, רבני תולדות אהרן, רבני חסידות ספינקא-כהנא ועוד.

עם השנים צאצאיו שלטו כלכלית ורוחנית באזור, כשהם מזהים עצמם עם ייחוסם המשפחתי, וצאצאיו הישירים כיהנו כרבני העיר ואבות בית הדין. ביום י"ח בתמוז ה'תרי"ח מונה הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים מחבר "ייטב לב", לרבה של העיר סיגט, בניגוד לדעת המשפחה, שהקימה קהילה פורשת, אך זו קטנה והלכה עם השנים.[8]

ראו גם

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. בהספדו סיפרו על שלשה רבנים כהנים שנפטרו זה אחר זה לפי סדר הפסוק: יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תקחו (פרשת מקץ). ור' הספר שוחרי השם בהרי הקרפטים, דוד שן, עמ' 134. וכן פרק תולדות רבנו המחבר, במהדורה החדשה של קונטרס הספיקות (בעריכת עלומת שם לבית ברדפיס) הוצאת 'מאורי אור' ה'תשס"א, עמ' קע"ה
  2. מצבת קודש, יקותיאל יהודה גרינוואלד, עמ' 20 והלאה
  3. תולדות המחבר, עמ' קע"ו
  4. בהקדמה לספר "קצות החושן" של אחיו, כתב: "והנה חבלי עבותת המחבר אחי מורי ה"י (=ה' ישמרהו) מעיין המתגבר מביתי משכוני והלום בית הדפוס הביאוני לפקח בענייניו ולעמוד על צפוניו להרים מכשוליו ולהסיר בדיליו. לא שקטתי ולא נחתי עד שת"ל (=שתהילה לאל) בכי טוב גמרתיהו". ואחיו מודה לו על כך בדברי הקדמתו לספר: "והנה בזמן עסק הדפוס היטיב לעשות עמי אחי השלם טובייני דחכמי מוהר"ר יהודה הכהן ש"ן (=שיחיה נצח) שתקע אהלו בק"ק (=בקהילה קדושה) לבוב כל ימי משך הדפוס.
  5. מצבת קדש עמ' 20
  6. על ידי נינו הרב שמואל זנוויל כהנא-הלר, שהוציאו במונקאץ' בשנת 1889.
  7. מצבת קדש עמ' 18
  8. על קהילת סיגט, לרגל יום פטירתו של קונטרס הספקות (באתר טוג - חדשות ותוכן יהודי), על פי ספרו של העיתונאי דוד ש"ן 'שוחרי השם בהרי הקרפטים' וכן על יהדות מרמורש (יידיש, באתר הספרים העבריים).
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0