רבי יוסף תאומים

מתוך המכלול
(הופנה מהדף יוסף תאומים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יוסף תאומים
200px
קברו של הרב יוסף תאומים
תאריך לידה ה'תפ"ז
תאריך פטירה ה'תקנ"ב
נושאים שבהם עסק תלמוד הלכה מקרא
רבותיו רבי מאיר תאומים
חיבוריו פרי מגדים, פורת יוסף, גינת ורדים, תיבת גמא, שושנת העמקים, ספר נטריקן, נועם מגדים, הגיון לב, ספר המגיד, אֵם לבינה, מתן שכרן של מצוות

רבי יוסף תאומים (ה'תפ"ז - בי' באייר ה'תקנ"ב, 2 במאי) מגדולי פרשני שולחן ערוך. נודע בעיקר בזכות חיבורו פרי מגדים (פמ"ג).

קורות חייו

נולד ב-ה'תפ"ז בכפר שטריץ שליד לבוב, בפולין (כיום באוקראינה)[1]. עם לידתו עברו הוריו ללבוב שם כיהן אביו, ר' מאיר תאומים, כדיין, מגיד מישרים, ומורה צדק. בצעירותו למד תורה מאביו, בגיל שמונה-עשרה הדפיס כמה מחידושיו בסוף ספרו של אביו. בסביבות שנת תק"ד עבר להתגורר בקומארנו, שם נישא.

בקומארנו התגורר מעל עשר שנים, בהם שימש שם כ'מלמד' לבני תושבי המקום, ובכל שעותיו הפנויות התמסר ללימוד ולכתיבת ספריו.

בין תקכ"ז לתק"ל עבר לברלין, מאחר שבקומארנו הופרע מלימודו. שם המשיך בכתיבת ובהדפסת ספריו. בשנות מגוריו בברלין לימד בין השאר בבית מדרשו של העשיר רבי דניאל יפה. בשנים אלו היו לו מספר היתקלויות עם חתנו של יפה, המשכיל דוד פרידלנדר, שלא ראה בעין יפה את בואו לברלין.

לאחר פטירת אביו בשנת תק"ל, פנו פרנסי לבוב אליו בבקשה שיבוא למלא את מקומו. הוא סירב בנימוק שהוא עסוק בהשלמת ספריו והדפסתם. בסוף תקל"ד נענה לבקשתם והתמנה לדיין, מגיד מישרים, ומורה צדק בלבוב.

בשנת תקמ"א התמנה לרב ואב בית דין בפרנקפורט על האודר, (Frankfurt am oder, כיום בגרמניה), בה כיהן אחת עשרה שנה. נפטר ונקבר בפרנקפורט על האודר, בי' באייר תקנ"ב[2].

תקופת חייו של הרב רבי יוסף תאומים על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

דרכו בלימוד ותכונותיו

בילדותו לא היה ר' יוסף מן המחוננים בכשרונות עילאיים, וגם בגדולתו, כשכבר התפרסם כאחד מגדולי הדור, היה נוהג לבקש כי לא יפסיקוהו בדרשתו בשאלות וקושיות, כדי שלא יתבלבל. ר' יוסף היה שקדן ומתמיד גדול, וכמעט לא פסק פומיה מגרסה. היה ידוע בענוותנותו הרבה, עד כדי שגם כשהיה ראש ישיבה ורב עיר היה חותם על אגרותיו "יוסף מלמד" (על שום שהיה מלמד תינוקות) בלבד.

ר' יוסף התנגד לשיטת הפלפול שכלשונו "למדנים תורניים האוהבים פלפול של הבל, אבני בהו על קו תהו, ושונאים איש הישר הולך"[3], וצידד בלימוד לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. קו זה הובילו בחיבורו 'פרי מגדים'. קושיות סבוכות בלימוד היה פותר מתוך עיון מרובה בתלמוד ובראשונים.

חיבוריו

ר' יוסף תאומים, נודע בעיקר בזכות חיבורו פרי מגדים על השולחן ערוך. החיבור היה לאחד מפרושים החשובים של השולחן ערוך, ונתחברו עליו ספרים וקיצורים רבים. רבים מהפוסקים האחרונים, דוגמת "משנה ברורה" מסתמכים עליו רבות.

ה"פרי מגדים", ושאר ספריו, ידועים בעיקר בשל חדירתם לעומק הסוגיות, מבלי להיכנס לפלפולים עמוקים. המסורת מספרת כי לפני שכתב את חידושיו נהג ללמוד את הנושא עשרים פעמים. כמו כן מסופר עליו כי את מסכת חולין למד במשך עשרים שנה רצופות קודם שהתחיל לכתוב את חידושיו עליה, ורק אחרי שחזר עליה 101 פעמים והייתה שגורה על פיו עם מפרשיה, כתב את פירושו 'פרי מגדים' לחלק "יורה דעה" בשולחן ערוך.[4]

את ספרו "פרי מגדים" כתב מספר פעמים, בהן שכתב את כולו מחדש. מסיבה זו פעמים רבות נמצאות בספרו הפניות למה שכתב במקום אחר ואינן בנמצא.

חיבורו 'פרי מגדים' מכיל פירושים, הערות וביאורים על חלק אורח חיים של השולחן ערוך, ועל חלק יורה דעה. החלק על אורח חיים כולל שני חלקים: "משבצות זהב" שהוא פירוש לספרו של הט"ז, ו"אשל אברהם" על סדר המגן אברהם. נדפס לראשונה בפרנקפורט בשנת ה'תקמ"ו. החלק על יורה דעה כולל שני חלקים, "משבצות זהב" על הט"ז, ו"שפתי דעת", על סדר הש"ך, נדפס לראשונה בשנת ה'תע"א בברלין.

בעבר נדפס ה"פרי מגדים" בסוף כל כרך של השולחן ערוך. במהדורות החדשות של שולחן ערוך שנדפסו לאחרונה היו שהחלו להדפיסו סביב ה"שולחן ערוך" עצמו, עקב חשיבותו.

בפתיחת ספרו כתב המחבר מאמר ארוך בו הוא מסכם באריכות את כל הדינים הנוגעים למורה הוראה בסדר הוראת ההלכה לשואלים. חיבור זה יחיד מסוגו ובעל חשיבות רבה לכל פוסק. כמו כן נודע ה"פרי מגדים" ב"פתיחות" שהוא מקדים לכל נושא הלכתי ב"שולחן ערוך", בו הוא מבהיר את עקרונות ויסודות העניין.

בין ספריו האחרים:

  • ראש יוסף - חידושים על שבע מסכתות: חולין, ברכות, שבת קובץ PDF, פסחים, ביצה, מגילה, קידושין, יוזפוב ה'תרמ"ב, ולבוב ה'תרכ"ג ו-ה'תרמ"ב (בכל דפוס נוספו עוד מסכתות).
  • פורת יוסף - חידושים על מסכת יבמות וכתובות (זאלקווא ה'תקט"ז).
  • גינת ורדים - 70 כללים בתלמוד, וסברות מחודשות (פפד"א ה'תקכ"ז).
  • תיבת גמא - פירושים על התורה, (פפד"א ה'תקמ"ב), נכלל בתוך ספרו של אביו ר' מאיר תאומים רב פנינים. חזר ונדפס בספר נפרד בקולומיה ה'תרמ"ג ועוד.
  • שושנת העמקים - כ"ד כללי התלמוד, ורשה ה'תרס"ט.
  • ספר נטריקן - ר"ת נשמה טהורה רוב ימי' קדושה נצחית, פירוש מילים בתלמוד ודברי מוסר ואגדה, בילגורי ה'תר"ע. בסוף הספר נדפסו תולדות יוסף (רבינו יוסף תאומים), מאת ר' צבי יחזקאל מיכלזאָהן מפלונסק. הספר נדפס בהסכמותיהם של ר' מנחם מענדיל אלטר מגור, ר' אברהם במוהר"י יהודה ליב איגר מלובלין, ר' אהרן מנחם מענדיל גוטרמאן מראדזימין, ור' יצחק זעליג מורגנשטרן מקאצק סאקלוב.
  • נועם מגדים - באורים ומנהגים על סדר התפילה, לבוב ה'תרי"ט, נדפס גם בתוך סידור הגיון לב.
  • ספר המגיד - פירושים עה"ת והפטרות ודרשות לשבתות ויו"ט עם באור על פרקי אבות, השלימו בשנת תקל"ו בלבוב.
  • אֵם לבינה - שרשים בלשון הקודש, ארמית ותלמודית בשלשה א"ב והקדמות.
  • מתן שכרן של מצוות - שמונה חקירות בעניין שכר ועונש, וילנה ה'תרל"ח.
  • סדר גיטין וחליצה.מופיע בספר זיכרון "שם משמעון" על שם הרב משה שמעון זיוויץ מפיטסבורג ארצות הברית. יצא לאור על ידי זאב לייטר תשכ"ה. הספר מופיע באתר HEBREWBOOKS תחת הכותר":סדר גיטין וחליצה". פיטסבורג תשכ"ה.

במהלך השנים נדפסו חיבורים שונים שמטרתם ללקט ולבאר את דברי פרי מגדים בספריו. ביניהם גם הספר שאלות ותשובות הפרי מגדים, שליקט ר' אפרים לייכטג מספרי הפרי מגדים, קישוארדה ה'תרצ"ה.

מלבד הספרים שפורסמו, הרב תאומים הותיר חיבורים רבים שלא הגיעו לדפוס.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. צבי יחזקאל מיכלזאהן, תולדות יוסף, בתוך: יוסף תאומים, נטריקן, בילגורייא תר"ע; אברהם בלוי, משואות, בני-ברק תשכ"ח, עמ' קמג-קנא. ברוב המקורות מופיע שנולד בלבוב ונפטר בד' אייר.
  2. על פי מרדכי גנוט, תאריך פטירתו של רבנו בעל "פרי מגדים" זצ"ל, המודיע, יג אלול תש"ן, עמ' ג. לעומת זאת, הרב יהודה לייב פישמן מימון בספרו "שרי המאה" ציין את פטירתו בד' אייר.
  3. לשונו ב"אגרתו" שבראש ה"פרי מגדים" לאורח-חיים
  4. שרי המאה, ח"א, פ"ה
הערך באדיבות ויקיפדיה, קרדיט, cc 0.3