יואו ז'וו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית פילוסוף ריקה. יוּאוּ זְ'ווֹ (בסינית מסורתית: 有若, בסינית מפושטת: 有若, בפין-יין Yǒu Ruò. 518-458 לפנה"ס), הידוע גם בכינוי דְזְה יוּאוּ (子有), יליד מדינת לוּ, היה מתלמידיו הבולטים של קונפוציוס. אין הסכמה לגבי שנת לידתו, והעדויות נעות בין 508 ל-518 ל-518 לפנה"ס.
בדומה ליֵן יֵן, בּוּ שָׁאנְג ודְזֶנְג שֶׁן, הצטרף יוּאוּ זְ'ווֹ לבית מדרשו של קונפוציוס באחרית ימיו של המורה. הוא גם מעולם לא שירת בתפקיד מדיני רשמי, אם כי כן ייעץ לשליט מדינת לוּ.
מנציוס מספר כי לאחר מותו של קונפוציוס, האמינו דְזְה שְׂיָה, דְזְה גָ'אנְג ודְזְה יוּאוּ כי יוּאוּ זְ'ווֹ גם הוא חכם כמוהו, ורצו לנהוג בן כפי שנהגו בקונפוציוס, וזאת בניגוד לדעתו של דְזֶנְג דְזְה.[1] כאשר מת יוּאוּ זְ'ווֹ, הגיע הדוכס דָאו מלוּ כדי להביע את תנחומיו, והדבר מהווה ראיה כי כי יוּאוּ זְ'ווֹ נחשב נכבד בין אנשי מדינת לוּ.
ציטוטים
- המכבדים הוריהם ואחיהם אך אוהבים לחטוא לממונים עליהם, מה מעטים הם! אשר אינם אוהבים לחטוא לממונים אך אוהבים לזרוע תוהו, אין כאלו בנמצא. איש המעלה עוסק בשורש, עם התבסס השורש נולדת הדרך, והמכבד הוריו ואחיו, האין זה שורש האנושיות? (המאמרות, 1.2)
- באשר לשימוש בטקסים, ההרמוניה חשובה. דרכם של מלכי העבר הייתה לראות בכך יופי, ולפעול בהתאם לכך מגדול ועד קטן. ויש אשר אין לעשותו: להבין את ההרמוניה ולנהוג בהרמוניה, ולא להסדירה באמצעות הטקסים, ואף אין זה אפשרי לעשות. (המאמרות, 1.12)
- אם סמוכה האמינות על הצדק, הרי שניתן לחזור על הדברים. אם סמוכה המכובדות על הטקסים, הרי שתרחיק מדבר כלימה. כאשר בהסתמכו לא יאבד קרוב, תיתכן גם היות ראש בית אב. (המאמרות 1.13)[2]
- הדוכס אָי שאל את יוּאוּ זְ'ווֹ: "השנה יש רעב, והאספקה לא תספיק, כיצד יש לנהוג?" ענה יוּאוּ זְ'ווֹ: "מדוע לא תטיל מס מעשר?" השיב: "יש כפול. וזה עדיין לא מספיק לי. ואם כך, אז איך אטיל עוד מעשר?" ענה לו: "כאשר לעם מספיק, לאיזה שליט לא יספיק? ואם חסר לעם, לאיזה שליט לא יחסר?" (המאמרות, 12.9)
צאצאיו
צאצא דור 72 ליוּאוּ זְ'ווֹ הגן על מורשתו בשנתו ה53 של הקיסר צְ'ייֵנְלונְג, ובצו קיסרי קיבל את התואר "דוקטור לחמש הקלאסיקות" (五經博士; Wǔjīng Bóshì) מאקדמיית האנלין ואת תואר יורשו. בשנתה השלישית של הרפובליקה בסין, הוחלף התואר ל"פקיד הפולחן ליוּאוּ זְ'ווֹ".
במקדשי קונפוציוס, לוח רוחו של יוּאוּ זְ'ווֹ נמצא שישי מבין תריסר החכמים, במזרח. הוא צורף לרשימת החכמים רק בשנת 1714, בתקופת הקיסר צְ'ייֵנְלונְג משושלת צִ'ינְג, עקב בקשה של פקיד בכיר שפעל על פי הוראות שקיבל בחלום לטענתו. ייתכן כי מניעיו של הפקיד היו להבליט את מעלותיו של יוּאוּ זְ'ווֹ, או להחזיר את הסימטריה ללוחות החכמים, סימטריה שאבדה עם צירופו של דְזוּ שִׂי לרשימה.[3]
תוארי כבוד
במהלך שושלת טאנג, הקיסר שׂוֵ'אנְדְזונְג העניק לזָ'אן צְ'יוֹ את תואר האצולה "רוזן יֵן" (汴伯). במהלך שושלת סונג הוסיף לו הקיסר גֶ'נְדְזונְג את התואר מרקיז פִּינְגְיִין (平阴侯). בתקופת שושלת מינג תיקן הקיסר שְׁדְזונְג את כינויו ל"המכובד הקדום החכם יוּאוּ".
ראו גם
הערות שוליים
.svg){kind=small} כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן מזרח אסייתי במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לחצו כאן לקבלת עזרה. |
- ^ 《孟子·滕文公上》
- ^ התרגומים המובאים פה הם תרגומיו של עופר ולדמן מהסינית הקלאסית, שבוצעו במיוחד לצורך כתיבת הערך, והם תורגמו כך שישקפו את העמימות וריבוי המשמעויות של הטקסט העתיק המקורי. חלק מן הציטוטים, והציטוט השלישי במיוחד, דחוסים מאוד בניסוחם ונתונים לפרשנות מגוונת ומרחיקת לכת. דיון במשמעויות האפשריות השונות ותרגום מונגש יותר ניתן למצוא בספר "מאמרות קונפוציוס" בתרגום אמירה כץ-גהר.
- ^ Legge, James. "Prolegomena". In The Confucian Analects, The Great Learning, and The Doctrine of the Mean. New York, NY: Cosimo. 2009. מסת"ב 978-1-60520-644-8. Retrieved June 28, 2012. עמ' 120-121
