יזהר הררי
 | |||||
| יזהר הררי, נובמבר 1951 | |||||
| לידה | 16 ביולי 1908 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 1 בפברואר 1978 (בגיל 69) | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות טרומפלדור, תל אביב-יפו | ||||
| השכלה | סורבון, בית הספר המנדטורי למשפטים, בית הספר לכלכלה של לונדון | ||||
| סיעה | המפלגה הפרוגרסיבית, מפלגה ליברלית ישראלית, ליברלים עצמאיים, מפלגת העבודה הישראלית, המערך | ||||
| |||||
| |||||
יזהר הררי (16 ביולי 1908 – 1 בפברואר 1978) היה חבר הכנסת בכנסות הראשונה עד השביעית מטעם המפלגה הפרוגרסיבית, המפלגה הליברלית הישראלית והמערך ויוזם החלטת הררי לכתיבת חוקה עתידית, פרקים-פרקים על ידי חקיקת חוקי יסוד.
ביוגרפיה
טרום הקמת המדינה
הררי נולד ביפו ליהודית לבית אייזנברג וחיים הררי (בלומברג), ממייסדי תל אביב. אמו יהודית הייתה אשת חינוך וסופרת (בתו של אהרן אייזנברג, ממייסדי רחובות), ואביו חיים היה מחנך עברי, סופר ועסקן.[1]
את לימודיו האקדמיים עשה יזהר הררי בפריז, שם למד מדע המדינה ועיתונאות. בנוסף למד משפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים[2] ובסוף שנת 1933 הומלץ לקבל רישיון עריכת דין על ידי המועצה המשפטית הממשלתית.[3]
לפני קום המדינה היה הררי פעיל בארגונים ציוניים: בין השאר כיהן כחבר בוועד הפועל הציוני ובוועדים ציונים נוספים. כמו כן היה חבר בהנהגת "ההגנה", ולאחר קום המדינה שירת בדרגת סגן-אלוף.
פוליטיקה
הררי כיהן במשך שבע קדנציות בכנסת, שבהן עבר מספר מפלגות וכאשר רוב מפלגתו העיקרית נעה ימינה במפה הפוליטית, הררי ומספר חברי-כנסת נוספים פנו דווקא לצד השמאלי שלה.
את תחילת דרכו החל במפלגה הפרוגרסיבית, בה כיהן במשך ארבע קדנציות עד הכנסת הרביעית. בכנסת הרביעית, בעת איחוד המפלגה עם המפלגה הליברלית הישראלית כיהן בהמשך הקדנציה בסיעה זו ורץ איתה גם בבחירות לכנסת החמישית.
בכנסת החמישית החליטה הסיעה להתמזג עם גח"ל ולאחר מכן לליכוד, צעד אשר לא היה מקובל על הררי ועל שישה חברי כנסת נוספים, בהם משה קול, שהתפצלו עקב כך מהסיעה והקימו סיעת מרכז עצמאית בשם ליברלים עצמאיים.
במאי, 1968, במהלך הכנסת השישית פרש הררי מסיעתו, הליברלים העצמאיים, והצטרף למפלגת העבודה הישראלית שבהמשך אוחדה למערך, איתם רץ גם לכנסת השביעית.
במהלך כהונתו בכנסת תיפקד הררי בוועדות כנסת רבות בין השאר בוועדת החוץ והביטחון ובועדת חוקה, חוק ומשפט. כמו כן שימש בכנסת הראשונה כיו"ר ועדת הכנסת ובאותה תקופה העביר את החלטת הררי הקרויה על שמו.
בנו של יזהר הררי הוא פרופ' חיים הררי, פיזיקאי בעל שם, ונשיא מכון ויצמן למדע לשעבר.
החלטת הררי
ערך מורחב – החלטת הררי
החלטת הררי אשר עלתה לאחר הצעתו של יזהר הררי, היא אחת ההחלטות החשובות ביותר בתולדות המשפט הישראלי. ההחלטה, התקבלה ביום 13 ביוני 1950, קבעה כי הכנסת הראשונה לא תחוקק חוקה למדינת ישראל, וכי החוקה תיכתב בפרקים, הקרויים "חוקי יסוד" שיתאגדו, לבסוף, לכלל חוקת המדינה. כתוצאה מהחלטה זו אין למדינת ישראל חוקה כתובה.
ההחלטה היוותה פשרה אשר תפקידה היה הרצון של הכנסת לשמור על זכותה לחוקק חוקה, ומנגד לדחות את בניית החוקה באופן סופי לזמן בלתי מוגדר.
קישורים חיצוניים
יזהר הררי, באתר הכנסת - יזהר הררי, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "יזהר הררי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1717
- ד. דיוקנאי, ראשים בישראל: יזהר הררי, או: המצפון עובד בשני הכיוונים, מעריב, 19 בפברואר 1954
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר חיים הררי (בלומברג)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 497.
- ^ Law students diploma day, פלסטיין פוסט, 9 במרץ 1933
- ^ 27 עו"ד חדשים, דבר, 22 בדצמבר 1933
| יושבי ראש ועדת הכנסת של הכנסת | |
|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- חברי הכנסת מטעם המפלגה הפרוגרסיבית
- חברי הכנסת מטעם המפלגה הליברלית הישראלית
- חברי הכנסת מטעם ליברלים עצמאיים
- חברי הכנסת מטעם העבודה
- חברי הכנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם
- לוחמי ההגנה
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- בוגרי בית הספר המנדטורי למשפטים
- אישים הקבורים בבית הקברות טרומפלדור
- משפחת הררי
- חברי הכנסת הראשונה
- חברי הכנסת השנייה
- חברי הכנסת השלישית
- חברי הכנסת הרביעית
- חברי הכנסת החמישית
- חברי הכנסת השישית
- חברי הכנסת השביעית
- יושבי ראש ועדת הכנסת
- ישראלים שנולדו ב-1908
- ישראלים שנפטרו ב-1978