יפעת בצלאל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. יפעת בצלאל (נולדה ב-1975) היא אמנית ישראלית, זוכת פרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר לשנת 2016.
ביוגרפיה
יפעת בצלאל נולדה ב-1975. סיימה את לימודיה לתואר בוגר באקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל בירושלים. כמו כן למדה פילוסופיה יהודית לתואר מוסמך באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 2014 זכתה בפרס התרבות והספורט ובשנת 2016 זכתה בצלאל בפרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר.
עבודותיה
בצלאל יוצרת במדיום הרישום הקלאסי, המסורתי, עיפרון על נייר המסייע בעדה לבצע בצמצום צבעוני ובדיוק רב אך נעלם שכבות מצטברות, שקופות לעיתים. בצלאל מרחיבה בכל סדרה את השימוש במדיומים ומשתמשת בדיו, צבעי מים, שמן, גואש, נייר ועץ ואף גרפיטי אקרילי. בחלק מהעבודות נעזרת האמנית במדיית הווידאו. היא מטילה הקרנות על שכבות הרישום שלעיתים מבוצע ישירות על קירות התצוגה ומוסיפה רובד נוסף משכבת הצללים אותה היא מביאה מהמציאות אל עבר מחוזות ההיזכרות והתודעה, הפנטזיה והדמיון. בצלאל מותחת את גבולות הרישום ובוראת עולמות בדויים סוריאליסטיים המתחילים את דרכם לעיתים מהנרטיב ההיסטורי והספרותי ולעיתים מהדימוי עצמו המשתכפל באורח פלא עד שרק הוא עצמו בונה את היצירה על מצע הדף הלבן.[1]
בשנת 2009 הציגה בצלאל את תערוכת היחיד "alices" בגלריית עינגע בתל אביב. רישומים של מופעי ילדות, לפי קווי הדמות הבדיונית וגיבורת הספר הרפתקאות אליס בארץ הפלאות. ברישומים שקופים נעלמים ושבים היא בוראת את אליס מחדש, משכפלת וגורעת מדמותה ובונה את המרחבים המדומיינים מהם היא יוצאת ואליהם היא באה, ומתעקבת על רגע המעבר בין הממדים. שפת הרישום הווירטואוזית של בצלאל בונה מחד עולמות אך גם מוחקת ומאפשרת לדמיון להמשיך ולחלום את המרחב הלא נודע והמטאפיזי אליו היא מגיעה. בצלאל פורשת על הנייר כמה וכמה בבואות בעיפרון כחול ברישום קלאסי שבהמשך יתרחב למדיומים שונים כדיו, צבעי מים, שמן גואש, הדבקות, נייר ועץ. בתערוכות מאוחרות[2]. בצלאל מנכסת ומנתקת את אליס מהנרטיב המוכר אל עבר גוף עבודותיה המקבל עצמאות סוריאליסטית משל עצמו ומייצר סצנות מורכבות. היא חוזרת לרגע הנפילה של אליס ופונה בעבודותיה אל עבר מושגים כמו שער, מעבר, לימבו, שום מקום או מקום שלא מתרחש בו דבר[2]. הבדידות בעבודותיה של בצלאל נמשכת לנצח, הדיוקנאות של אליס הם כדימויים קפואים והנפילה היא כרצף תנועות מושעות מגלות את הזמן דרך יצירותיה[1].
המעבר בין העולמות כפי שאליס חוותה מקבל ביטוי שונה בפרויקט "תולדות הפחד" שהוצג במוזיאון הנגב לאמנות בשנת 2015. בתערוכה קבוצתית בשם "אם אין קמח" הקרינה בצלאל דגם וירטואלי של תוכנית רצפת בית המקדש המשורטטת כרישום בעיפרון,על רצפת המוזיאון. הרצפה נפערת ומייצרת בכך עומק ותחושה המדמה דבר החודר לעומק המבנה. בתערוכה זו מעלה בצלאל את תוצרי המחקר האמנותי שלה הנוגעים לתרבות העברית ולשיח הפילוסופי היהודי. את הנושאים המעסיקים אותה הנוגעים לחוסר היכולת לשוות צורה לאל, היא ממירה במושגי ההיכלות והמרכבה המקבלים פנים דרך המבנה האדריכלי הגשמי המשורטט בדיוק רב על רצפת המוזיאון. ממדי התכנית מדמים את תחושת המתהלך בבית המקדש, החומר נעלם וכך הגשמי הופך לשמיימי ומאפשר למשוטט להתייחד במעין תא וידויים. דרך עבודות וידאו, רישום ופיסול של כמה אמניות ודרך ערכי המסורת היהודית חיברה התערוכה בין החומר לרוח כמשתמע משמה של התערוכה: "אם אין קמח".
בשנת 2017 הציגה בצלאל את תערוכת היחיד שלה "תהילה" במוזיאון תל אביב לאמנות. חלל התערוכה תוכנן בקפידה ובו שרטוט בית המקדש וממנו צומח משקוף בנוי כשער, בנקודת מעבר המגלמת פתח בהיטל התכנית על הריצפה. בחלל ישנו רישום ששורטט ישירות על הקיר של דימוי ספרייה. עבודת וידאו מוקרנת על הריצפה בה נראית האמנית רושמת. סרט עלילתי בשם "תהילה" עוקב אחר דמות אחד ויחידה. הסרט צולם בירושלים בחפירות עיר דוד ברחבת הכותל ובו אישה צעירה דתייה (שאינה מזכירה את בת דמותה של זו המסופרת בנובלה של עגנון) מתהלכת ממקום למקום. לדבריה של בצלאל "העבודה דווקא לא נרטיבית, תהילה היא מקור של אור והיא מטילה אור על סביבתה. דימיתי מצב של השלכה, שבו הצופה נכנס לתוך תחום ההקרנה- בין הבדיון לממשי"[3]. בתערוכה זו כמו גם בעבודות אחרות שלה, בצלאל מכוונת לחלל שיניב בצופה התבוננות פנימית, תגובה רגשית ואולי אף מפגש רוחני[4].
לימודים
- 1998-2002: BFA, האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים
פרסים
- 2016 תמיכת מפעל הפיס 2017 בהפקת יצירה חדשה
- 2017 קרן רבינוביץ' לאמנויות
- פרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר לשנת 2016, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 2014 פרסי שרת התרבות והספורט לעידוד יצירתי, ישראל
- פרויקטים מיוחדים 2010 בקרן האמנות, קרן רבינוביץ' ועיריית תל אביב-יפו.
תערוכות יחיד
- 2017 - תהילה, מוזיאון תל אביב לאמנות
- 2017 - Mellow Pop, גלריית לקסוס, תל אביב
- 2014 - artgenève art fair ,A Pit Talk, ז'נבה, עם Gowen Contemporary
- 2013 - Motherless, ,Drawing Now art fair יריד האמנות Drawing Now, פריז, עם Gowen Contemporary
- 2012 - Conclusion of a Timeless Tale, מוזיאון VIDA, בורגולם, שוודיה
- 2012 - Galleria Marie-Laure Fleisch ,Sought City רומא
- 2011 - The Gate of Unknown, 1st edition of The Others art fair, Turin, with Gowen Contemporary, ז'נבה
- 2010 - Gowen Contemporary ,Vitam Impendere Vero, ז'נבה
- 2010 - You Are in Elysium and You're Already Dead, אולפני האמן, תל אביב
- 2010 - From This World To The World,, ,commissioned work, Fresh Paint Art Fair תל אביב
- 2009 - Ulysses-Alices, גלריה עינגע, תל אביב
- 2008 - (To Be Woven), Ne'ereget, בית האמנים, תל אביב, אוצרת אורלי הופמן
תערוכות קבוצתיות נבחרות
- 2021 - Upcoming: Drawing Biennial 2021, Drawing Room, London
- 2020- Stella McCartney's Life drawing with Saatchi gallery, Zoom life classes at home Covid-19
- 2019 - Drawing a New World, Purdy Hicks Gallery, London, Curated by Alistair Hicks
- 2019 - Women in Dialogue 2019, Duc in Altum, Magdala, Israel
- 2019 - Drawing Biennial 2019, Drawing Room, London
- 2018 - Another world, Charity Postcard sale curated by Tracy Emin, Deutsche Bank Lounge, Frieze Art Fair, London
- 2018 - Eiyna - Israeli Contemporary Art. Artvera’s Gallery, Geneva
- 2015 - If there is no flour.., The Negev Museum of Art, Be'er Sheva
- 2015 - And the winners are, Ministry of culture and Sport Prizes in Art and Design 2014, Tel Aviv Museum of Art
- 2014 - Nick Archer and Yifat Bezalel, Gowen Contemporary, Geneva
- 2014 - Nuit Blanche Video Festival, London
- 2013 - Personal Structures, Palazzo Bembo, Venice Biennale, Venice
- 2013 - Israel Now (Reinventing the Future), curated by Micol di Veroli, MACRO Museo di Arte Contemporanea di Roma, Rome
- 2012 - Home Affairs, curated by Liliana Orbach, Centro de Artes CMA, Colegio Mayor Argentino, Madrid
- 2011-12 - Alice in Wonderland, Tate Liverpool, Museo d'Arte Moderna e Contemporanea di Trento e Rovereto and Kunsthalle Hamburg
- 2010 - Video art and experimental cinematography contest, Jerusalem film festival
- 2010 - Thin Ice Dana Gallery, Kibbutz Yad Mordechai
- 2009 - Paper Works, Israel Museum of Art, Jerusalem
- 2009 - Explosion. Art Contemporain Israélien, Geneva
- 2008 - Two Sides: International Video Artists, Stockholm Culture House, Stockholm
- 2007 - Traces III. The Third Biennal for Drawing in Israel, Jerusalem Artist House, Jerusalem
- 2007 - Practice of Art (BFAMI), Sotheby’s London, London
- 2007 - Homemade 3: Meeting with Jewish Culture, Wschodnia Gallery, Lodz, Poland;
- 2006 - Women Short (Artist), Makor Gallery, New York
- 2006 - Videozone: 3rd International Video Biennal, CCA, Tel Aviv
- 2005 - Video Art without Video, Tal Ester Gallery, Tel Aviv
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 עודד וולקשטיין, יפעת בצלאל, באתר גלריית מירב קטרי
- ^ 2.0 2.1 יפעת בצלאל, באתר גלריית בר גיל
- ^ חגית פלג רותם, אמנות, אמונה ואימון: ״תהלה״ של יפעת בצלאל במוזיאון תל אביב, באתר מגזין פורטפוליו, 2017-12-06
- ^ דלית מתתיתיהו, קרן אור פניה, באתר ערב רב, 28 בנובמבר 2017
