מאגרי מים ברמת הגולן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאגר עורבים ברמת הגולן, ינואר 2018

מאגרי המים ברמת הגולן הם סדרה של מאגרי מים מלאכותיים ברמת הגולן שנועדו לשם תפיסת מי שטפונות ואגירתם. מי המאגרים משמשים בחקלאות ברמת הגולן בשאר ימות השנה, לאחר עונת הגשמים. מרבית המאגרים סוכרים אפיקי נחלים באגן הניקוז של הכנרת, ומיעוטם באגן הניקוז של הירמוך.

מספר מאגרים הם מאגרי מי קולחין המשמשים, לאחר טיהורם, בחקלאות.

נפחם הכולל של המאגרים הוא כ-35 מלמ"ק.

רקע גאוגרפי והידרולוגי

מאגר בנטל, אפריל 2017

רמת הגולן היא רמה בזלתית הנמצאת ממזרח לכנרת ולעמק החולה. רמת הגולן נמצאת בגובה של 400-1,000 מטרים מעל פני הים, והיא מתנשאת ממזרח לכנרת הנמצאת כ-200 מטרים מתחת לגובה פני הים. קו פרשת המים בגולן תואם במידה רבה את קו התילים, ועובר כרצועה דקה ברוחב מספר קילומטרים במזרח רמת הגולן, צמוד לגבול ישראל-סוריה. לכן, מרבית מי הגשמים היורדים בגולן זורמים לכנרת ולנהר הירדן.

בבסיס הקמת מאגרי המים נמצאת ההנחה שבמקום לשאוב מים לחקלאות מהכנרת לגולן (הפרש גבהים של 600-1,200 מטרים), יהיה נכון יותר לאגם את מי השטפונות במרומי רמת הגולן, ולספק את המים לשטחים החקלאיים מתוך מאגרי המים ברמה.

ברמת הגולן נמדדו ערכי נגר גבוהים ביחס למקומות אחרים בישראל[1] (כלומר, אחוז גדול יותר ממי הגשמים זורם על פני השטח ואינו מחלחל), דבר שמגדיל את כמות המים הנתפסת. בנוסף, שכבות הקרקע החרסיתיות בין קילוחי הבזלת משמשות כשכבת אטימה טבעית המונעת חלחול מים מהמהאגר לעומק הקרקע.

שכבת הקרקע החרסיתיות המקומית שנוצרה מבליית הבזלת משמשות כשכבת אטימה טבעית המונעת חלחול מים מהמאגרים לעומק הקרקע ודליפה מסוללות המאגרים, וחוסכת צורך באיטום מלאכותי יקר לקרקע וסוללת המאגרים.

המאגרים

מאגר בראון (בבניה) ומאגר בנטל (משמאל), בצילום מהר בנטל, פברואר 2018

המאגרים הוקמו החל משנות ה-70 והם בבעלות חברת המים של הגולן "מי גולן". נכון ל-2018 נבנו 12 מאגרים, אשר נפחם הכולל הוא כ-32 מלמ"ק (מיליון מטר מעוקב). מרבית המאגרים הם מטיפוס "מאגר גיא" - מאגר הנוצר באפיק נחל כתוצאה מסכירת האפיק.

שמונה מאגרים אוגמים מי שטפונות הזורמים מערבה אל אגן הכנרת. ארבעה מאגרים נוספים (כדוגמת מאגר בנטל ומאגר חיתל) הוקמו ממזרח לקו פרשת המים, והם אוגמים מי שטפונות אשר ללא המאגרים היו זורמים לאגן הירמוך ונשפכים לירדן מדרום לכנרת. מאגרים אלה אינם גורעים מים מהכנרת אלא מוסיפים מים למשק המים של ישראל (אך הם גורעים מים מהירדן הדרומי וים המלח). למי המאגרים הוכנסו מיני דגים הניזונים מאצות, כדי למנוע התפתחות אצות העלולות לפגוע באיכות המים ולגרום לסתימות.

כדי להתגבר על תנודתיות כמויות הגשם מדי שנה, מוזרמים בתחילת החורף מים למאגרים לצורך מילוי חלקי. מים אלה מגיעים ממקורות יציבים כמו קידוח שמיר (קידוח מים במורדות הגולן ליד קיבוץ שמיר)[2][3]. מילוי המאגרים מבעוד מועד מבטיח כמות מים מספקת לחקלאי הגולן גם בשנים שחונות. במקרה של שנה גשומה, גולשים עודפי המים מהמאגר, דרך הנחלים, אל הכנרת.[4] המאגרים מחוברים ביניהם בקווי מים לצורך העברת עודפים ביניהם ולהקטנת ההתאדות בקיץ. אחד מקווים אלו הוא צינור הנפט הטרנס-ערבי המושבת העובר במרכז רמת הגולן.[דרוש מקור]

בנוסף למאגרי השטפונות, הוקמו ברמת הגולן חמישה מאגרי קולחין, אליהם מוזרמים מי הביוב של ישובי הגולן. מי הקולחין עוברים טיפול במכוני טיהור שפכים (מט"ש) ומושבים לאחר טיהורם לשימוש בחקלאות. מאגרי מי הקולחין מספקים כ-2.5 מלמ"ק נוספים של מים.

מכוני טיהור השפכים ברמת הגולן מטפלים גם בשפכי הרפתות הרבות המצויות ברמת הגולן. סמוך למאגר יקוצה (מט"ש מיצר) הוקם בשנת 2010 מתקן ביוגז המפיק גז מתאן מזבל פרות. המתאן המופק מזין גנרטורים המייצרים חשמל בהיקף של 2-3 מגה וואט חשמל בשנה.[5][6]

מאגרי השטפונות והקולחין מספקים את מרבית המים לחקלאות בגולן. מים נוספים מגיעים ממקורות טבעיים כגון מים מבריכת רם ומי מעיינות. כמויות קטנות נוספות מופקות מקידוחים ברמת הגולן ומשאיבה מהכנרת.

המאגרים משמשים לעיתים כמוקדי תיירות ותרבות פנאי, אף שהכניסה אליהם אסורה, והם משמשים לרחצה ולדיג חובבים. אכסניית מדרשת הגולן נבנתה על שפת מאגר בני ישראל בסמוך לחיספין. בנוסף, המים החמים מקידוח שמיר המוזרמים למאגר עורבים הפכו לאטרקציה תיירותית, בעיקר בעונה הקרה.[7]

מאגר חיתל הוא המאגר בעל שטח אגן הניקוז הקטן ביותר ביחס לגודלו, ועל כן הוא בדרך כלל המאגר האחרון המתמלא. כתגבור למילוי מאגן הניקוז שלו, ישנה תעלה המזרימה מים ממאגר בני ישראל בכח הגרביטציה למאגר חיתל שבפתחה מחסום מלאכותי הניתן להרמה.[דרוש מקור] בשל מגבלת הגרביטציה, תעלה זו מזרימה מים רק כאשר מאגר בני ישראל קרוב לשפתו העליונה.

בחורף 1991-1992 נפרצה סוללת העפר של מאגר מרום גולן, ומי המאגר שטפו את חוות הניסויים הסמוכה, בסיס חיילי או"ם סמוך, ומשם אל מעבר הגבול הסורי. באירוע נוסף בשנה זו גם עלה חשש שמאגר בני ישראל יגלוש ויציף את חספין הסמוכה ואף הוחל בהכנות לפינוי התושבים מהמקום, אך חשש זה לא התממש לבסוף.[דרוש מקור] בעקבות אירועים אלו ננקטו צעדים שונים למזעור סכנות גלישה מהמאגרים בשנים הבאות.

השפעות סביבתיות

המאגרים משנים את משטר הזרימה של הנחלים. סכירת מי השטפונות מונעים את הזרם השטפוני במורד המאגרים והופכת את הזרימה לאיטית יותר. בנחלים הסכורים נרשמה ירידה בספיקות השיא ובקצב החזרה של אירועים שטפוניים. כך למשל אירוע שטפוני אשר היה מתרחש אחת לכמה שנים בודדות, מתרחש כעת אחת לכמה עשורים בנחלים הסכורים.[8]

סכירת הנחלים ומילוי המאגרים במלואם גורעת כ-20 ס"מ ממפלס הכנרת, אך מנגד נחסכת שאיבת כמות זהה מהכנרת לצורכי החקלאות בגולן, שאף זוכה למי השקיה באיכות טובה יותר.

לשינוי משטר הזרימה יש השפעה על הצומח והחי במורד האפיק. עצירת השטפונות מונעת את כיסוח וגיזום האפיק, ומאפשרת את "סתימת" האפיק בצמחים שפלשו מגדות האפיק למרכזו. הירידה בספיקת המים משנה את אופי בית הגידול ומאפשרת פלישת מיני בעלי חיים ביצתיים.[9]

מנגד, המאגרים משמשים גם מקור מים לבעלי חיים אחרים, בעיקר עופות.

רשימת המאגרים

שם

מאגר

שנת

הקמה

נפח מקסימלי

(באלפי מ"ק)

שטח אגן

(קמ"ר)

נחל אגן

ניקוז

קואורדינטות
עורבים 1999-2001 2,500 13 עורבים כנרת 33°08′29″N 35°43′57″E / 33.141496°N 35.732521°E / 33.141496; 35.732521
בנטל (מרום גולן) 1968-1974 4,200 24 ירמוך 33°08′23″N 35°46′55″E / 33.139657°N 35.781946°E / 33.139657; 35.781946
קוניטרה 2007 800 5 ירמוך 33°07′52″N 35°48′56″E / 33.131244°N 35.815461°E / 33.131244; 35.815461
קטיף 1998 500 10 יוסיפון כנרת 33°03′09″N 35°48′43″E / 33.052618°N 35.812038°E / 33.052618; 35.812038
יוסיפון 1983 300 41 יוסיפון כנרת 33°02′05″N 35°46′33″E / 33.034800°N 35.775959°E / 33.034800; 35.775959
בני צפת (רמתניה) 1979 1,200 13 יהודיה כנרת 33°01′19″N 35°49′08″E / 33.021959°N 35.818761°E / 33.021959; 35.818761
קשת 150 עיט כנרת 32°59′07″N 35°48′43″E / 32.985276°N 35.811833°E / 32.985276; 35.811833
בוטמיה 1974 300 5 ירמוך 32°56′12″N 35°52′20″E / 32.936681°N 35.872332°E / 32.936681; 35.872332
דבש (בזלת) 1983-1984 4,000 48 בזלת כנרת 32°55′02″N 35°46′32″E / 32.917158°N 35.775566°E / 32.917158; 35.775566
שעבניה (דליות) 1983-1984 1,500 8 דליות כנרת 32°53′56″N 35°46′50″E / 32.898787°N 35.780690°E / 32.898787; 35.780690
רוויה (סמך) 1983-1984 5,000 8 סמך כנרת 32°52′23″N 35°46′43″E / 32.873027°N 35.778525°E / 32.873027; 35.778525
בני ישראל 1980-1984 6,500 35 אל על כנרת 32°51′04″N 35°47′21″E / 32.851004°N 35.789031°E / 32.851004; 35.789031
חיתל (נוב) 1970-1974 5,000 5 נוב ירמוך 32°48′49″N 35°47′11″E / 32.813710°N 35.786344°E / 32.813710; 35.786344

מאגרי קולחין

שם

מאגר

שנת

הקמה

נפח מקסימלי

(באלפי מ"ק)

קואורדינטות
דלווה (אורטל) 2005 500 33°06′25″N 35°45′08″E / 33.106931°N 35.752191°E / 33.106931; 35.752191
חד-נס 1990 350 32°59′03″N 35°38′25″E / 32.984214°N 35.640200°E / 32.984214; 35.640200
צור 2000 480 32°58′07″N 35°38′13″E / 32.968641°N 35.637080°E / 32.968641; 35.637080
דינור 2008 600 32°56′42″N 35°48′52″E / 32.944897°N 35.814437°E / 32.944897; 35.814437
יקוצה 1994 600 32°45′42″N 35°44′14″E / 32.761567°N 35.737157°E / 32.761567; 35.737157

גלריה

מאגר עורבים

מאגר בנטל

מאגר דליות

מאגרים נוספים

מאגרי קולחין

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רמי לנר, "אספקת מים ברמת הגולן: עבר, הווה, עתיד", בתוך "נחלים ומים בגולן", עמ' 187.
  2. ^ אביב קוטאי, הגייזר בשמיר, חדר החדשות צפון, באתר יוטיוב
  3. ^ קידוח שמיר, מתוך "טבע הדברים"
  4. ^ רמי לנר, בתוך "נחלים ומים בגולן", עמ' 189-190.
  5. ^ רוני זיגלר, "מערכת הביוב וניצול הקולחים בגולן", בתוך "נחלים ומים בגולן", עמ' 224.
  6. ^ מרלן-אביבה גרינפטר, ברמת הגולן נחנך מתקן לטיהור שפכים בשילוב מתקן סמוך להפקת ביו-גז, מתוך "אפוק טיימס"
  7. ^ גיא ורון, ‏ה"מעיין החם" שהפך לאטרקציה בגולן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 באוקטובר 2014‏
  8. ^ נורית שטובר זיסו, משה ענבר, דידי קפלן, הלל גלזמן, המורפולוגיה ומשטר הזרימה באפיקי נחל משושים ונחל דליות בעקבות הקמת המאגרים, 2002
  9. ^ נורית שטובר זיסו, משה ענבר, דידי קפלן, הלל גלזמן, ראובן אורטל, "השפעות סביבתיות וגאומורפולוגיות של מאגרי מים בגולן", בתוך "נחלים ומים בגולן", עמ' 212-214.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0