מושל מיין
 | |
| איוש נוכחי | ג'אנט מילס |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 2 בינואר 2019 |
| דרכי מינוי | בחירות ישירות |
| תחום שיפוט |
 מיין |
| מושב המשרה | אוגוסטה |
| משך כהונה קצוב | 4 שנים, הגבל לשתי תקופות כהונה רצופות |
| ייסוד המשרה | 15 במרץ 1820 |
| איוש ראשון | ויליאם קינג |
מושל מיין (באנגלית: Governor of Maine, בצרפתית: Gouverneure du Maine) הוא המושל וראש הרשות המבצעת של מדינת מיין שבארצות הברית. טרם קבלתה של מיין כמדינה בארצות הברית ב-1820, היא הייתה חלק ממסצ'וסטס, ומושל מסצ'וסטס היה ראש הרשות המבצעת בה.
מאז קבלתה של מיין כמדינה בארצות הברית כיהנו כמושלי מיין 70 גברים ואישה אחת, המושלת הנוכחית, ב-75 תקופות כהונה. מושלת מיין הנוכחית היא הדמוקרטית ג'אנט מילס, שהושבעה לתפקידה ב-2 בינואר 2019.
דרישות התפקיד
על פי פרק 5, חלק 4 של חוקת מיין, על המועמד לתפקיד המושל חייב להיות בן 30 בעת היבחרו, אזרח ארצות הברית במשך 15 שנה לכל הפחות, ותושב מיין במשך 5 שנים לכל הפחות. על המושל להיות תושב מיין בעת כהונותו. פרק 5 חלק 5 לחוקת מיין קובע שהמושל מנוע מלעסוק בכל משרה נוספת מטעם ממשלת מיין, ממשלת ארצות הברית או כל ממשלה אחרת.[1]
הבחירות והכהונה
מושל מיין נבחר בבחירות ישירות לתקופת כהונה של ארבע שנים, עם מגבלת כהונה של שתי תקופות רצופות לכל היותר. כך יכול המושל לכהן מספר בלתי מוגבל של כהונות, כל עוד לא יעבור את שתי הכהונות הרצופות. הבחירות הן כלליות, אך במקרה שבו נוצר תיקו, מתכנסים שני בתי בית המחוקקים (הסנאט ובית הנבחרים) של המדינה לישיבה משותפת כדי לבחור בין השניים.[2]
סמכויות המושל
מושל מיין הוא המפקד העליון של המשמר הלאומי של מיין, למעט במקרה שבו הוא נמצא בשליטת הממשלה הפדרלית.[3] המושל ממנה פקידי ממשל אזרחיים, קציני צבא ושופטים (למעט שופטי שלום), בכפוף לאישור בית המחוקקים, אלא אם כן נקבע בחוקת מיין או בחוק אופן מינוי אחר.[4] למושל סמכות להעניק חנינות ולהמתיק עונשים, למעט במקרה של הדחה. המושל מפקח על פעילות הרשות המבצעת של מיין, כולל סוכנויות הממשל השונות. נציבי מחלקות הממשל השונות ממונים על ידי המושל ומינוים מאושר על ידי בית המחוקקים. המושל מוסמך לאשר או להטיל וטו על הצעות חוק שהתקבלו בבית המחוקקים.[5]
התפנות המשרה
מיין היא אחת מחמש המדינות בארצות הברית שלא קיימת בהן משרת סגן מושל. על פי החוק הנוכחי, במקרה של התפנות משרת המושל, נשיא הסנאט של מיין הופך למושל.
מעון רשמי
בית בליין (The Blaine House) שבאוגוסטה הוא מעון המושל הרשמי, והוא ניצב מעברו השני של הרחוב מול בית המדינה של מיין (Maine State House). הבניין היה למעון רשמי ב-1919, והוא קרוי על שמו של ג'יימס בליין, שהבית היה בבעלותו. הבית נבנה על ידי קפטן ג'יימס הול ב-1833 וב-1964 הוכרז כאתר היסטורי לאומי (National Historic Landmark).[6]
היסטוריה
ב-15 במרץ 1820 התקבלה מיין כמדינה ה-23 של ארצות הברית. לפני כן היא הייתה מחוז מיין, חלק ממדינת מסצ'וסטס. חוקת מיין הראשונה מ-1820 קבעה שמשך כהונת המושל יהיה שנה אחת, והיא תתחיל ביום רביעי הראשון של חודש ינואר מדי שנה.[7] ב-1879 התקבל תיקון לחוקה שהאריך את כהונת המושל לשנתיים.[8] ב-1957 הוארכה תקופת המושל לארבע שנים. בתיקון לחוקה של 1957 הונהגה גם הגבלה לשתי תקופות כהונה רצופות. עד קבלת תיקון זה נערכו כל השנים הבחירות למושל מיין בחודש ספטמבר, ולא כמו בכל רחבי ארצות הברית, בחודש נובמבר. מכאן נטבע הביטוי "לאן שמיין הולכת, לשם הולכת האומה" (As Maine goes, so goes the nation), כדי לציין שתוצאות הבחירות במיין בישרו במידה זו או אחרת את המגמות לקראת הבחירות בנובמבר. בתיקון לחוקה של 1957 הוחלט גם לשנות את מועד הבחירות במיין לחודש נובמבר.[9] ארבעה ממושלי מיין כיהנו בשתי תקופות כהונה בלתי רצופות כל אחד.
רשימת מושלי מיין
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
_2.jpg)
.png)
.jpg)
.png)
.jpg)
קישורים חיצוניים
ביאורים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 ויליאם קינג התפטר כדי להתמנות כשגריר לניהול משא ומתן על חוזה עם ספרד. כנשיא הסנאט של מיין, התמנה ויליאם ויליאמסון כמושל השני של מיין. לאחר חצי שנה התפטר גם ויליאמסון כדי לאייש מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית. במקומו הושבע כמושל יושב ראש בית הנבחרים של מיין, בנג'מין איימס. איימס מצדו לא ראה כל טעם להמשיך ולכהן כמושל כאשר הושבע הסנאט החדש, והתפטר אף הוא, שלושה ימים לפני השבעת המושל הנבחר החדש. במקומו הושבע נשיא הסנאט החדש, דניאל רוז, שכיהן שלושה ימים עד להשבעת המושל הנבחר החדש, אלביון פריס, שכיהן חמש שנים.
- ^ קנט ניצח בבחירות בהפרש קטן, והדמוקרטים ערערו על תוצאות הבחירות. בסופו של דבר הוא הוכרז כמושל על ידי בית המשפט העליון של מיין והושבע ב-19 בינואר.
- ^ נבחר בתמיכתן של שתי המפלגות.
- ^ הבחירות הראשונות שנערכו לתקופת כהונה של שנתיים.
- ^ 5.0 5.1 5.2 קרוס כיהן כמושל בפועל במקומו של פרדריק פיין, שהתפטר כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית, מתוקף תפקידו כנשיא הסנאט. בהמשך הוא נבחר כמושל בזכות עצמו, אך כהונתו כנשיא הסנאט פגה 25 שעות לפני מועד השבעתו. לפיכך היה עליו להתפטר ובמהלך היום הזה כיהן כמושל נתניאל האסקל.
- ^ ריד הושבע כמושל, מתוקף תפקידו כנשיא הסנאט, במקומו של קלינטון קלאוסון, שנפטר שלושה שבועות לאחר השבעתו. ב-1957 הוחלט במשאל עם שכל הבחירות למשרת המושל שתתקיימנה לאחר 1958, תהיינה לתקופת כהונה של ארבע שנים. כמו כן, הוחלט להזיז את מועד הבחירות מספטמבר, כפי שהיה נהוג כל השנים, לנובמבר, יחד עם כל הבחירות ברחבי ארצות הברית. בשל העובדה שריד היה אמור לכהן ארבע שנים מתוקף היותו יורשו של המושל קלאוסון המנוח, נערכו בחירות מיוחדות ב-1960, וב-1962 הוא נבחר פעם נוספת, הפעם לכהונה מלאה של 4 שנים.
הערות שוליים
מושלי מדינות ארצות הברית 
| ||
|---|---|---|
| מושלי מדינות ארצות הברית | אוהיו • אוקלהומה • אורגון • איווה • איידהו • אילינוי • אינדיאנה • אלבמה • אלסקה • אריזונה • ארקנסו • ג'ורג'יה • דלאוור • דקוטה הדרומית • דקוטה הצפונית • הוואי • וושינגטון • ויומינג • ויסקונסין • וירג'יניה • וירג'יניה המערבית • ורמונט • טנסי • טקסס • יוטה • לואיזיאנה • מונטנה • מיזורי • מיין • מינסוטה • מיסיסיפי • מישיגן • מסצ'וסטס • מרילנד • נבדה • נברסקה • ניו ג'רזי • ניו המפשייר • ניו יורק • ניו מקסיקו • פלורידה • פנסילבניה • קולורדו • קונטיקט • קליפורניה • קנזס • קנטקי • קרוליינה הדרומית • קרוליינה הצפונית • רוד איילנד | |
| ראו גם | נשיא ארצות הברית • זכויות המדינות בארצות הברית | |
