מחיר הגז הטבעי
מחיר הגז הטבעי נקבע בהתאם להיצע וביקוש לגז טבעי. מחיר הגז הטבעי מושפע גם ממחיר הנפט, במיוחד באירופה.
מחיר גז טבעי מצוין ביחידת מטבע ביחס לנפח (בדרך כלל 1,000 מטר מעוקב) או לכמות אנרגיה (בדרך כלל יחידת אנרגיה היא 1,000 BTU).
גז לשימוש ביתי ותעשייתי מורכב מתערובת של מתאן (כ-85%), פרופאן (כ-10%) ורכיבים נוספים. מחיר הגז הטבעי מושפע מהערך האנרגטי שלו, ומחירו עולה ככל שריכוז המתאן והפרופאן בו גבוה יותר.
מחיר הגז לצרכן
מחיר הגז לצרכן נקבע בשוק גז טבעי פיזי, המשמש כנקודת חלוקה. מחיר זה נקבע בהתאם להיצע וביקוש, בשילוב מרכיבים הנקבעים בשוק חוזים עתידיים על גז. בכל מדינה קיימים מנגנוני סחר דומים בגז טבעי.
שוק גז טבעי פיזי
בשוק גז טבעי פיזי נקבע המחיר הסיטונאי של הגז לצרכנים. שוק זה ממוקם בסמוך למאגרי נפט וגז (אנ') המשמשים כנקודות חלוקה, וכוללים יחידות עיבוד להמרת נוזלי גז טבעי לגז תעשייתי, המוזרם באמצעות צינורות לצרכנים.
בארצות הברית יש כ-40 שוקי גז טבעי פיזיים. השוק הפיזי הגדול ביותר בארצות הברית נקרא "Henry Hub" ונמצא בלואיזיאנה, והסחר בו משמש לחישוב מחירי בסיס של חוזים עתידיים על גז.
מחיר הגז נקבע בתחילת כל חודש קלנדרי בהתאם לערך כספי שנקבע מראש עבור תקופת מסוימת, בתוספת "ערך בסיס" שנקבע בבורסת מרקנטיל בניו יורק (אנ') ומיועד לצמצם את פערי המחירים בין השווקים הפיזיים השונים. עם תום תקופת החוזה העתידי, מחיר הגז בשוק הפיזי נקבע מחדש בהתאם להיצע וביקוש מקומי, המושפעים במיוחד מתחזית מזג האוויר. ממוצע המחירים החודשי בכל שוק פיזי משמש כ"מדד" למחיר הגז באותו חודש.
לאחר קביעת מחיר הגז הטבעי, סוחרים ייעודיים המכונים "מתזמנים" מנפיקים פקודות להזרמת גז לצינורות ("זריקה") או להוצאת גז מצינורות ("משיכה"). באחריות המתזמנים לוודא שהכמות המוזרמת זהה לכמות הנמשכת.
שוק חוזים עתידיים על גז
בארצות הברית נסחרים חוזים עתידיים על גז טבעי בבורסת מרקנטיל בניו יורק (אנ'). הסחר בחוזים עתידיים על גז טבעי דומה לסחר בחוזים עתידיים על ניירות ערך.
בסחר גז טבעי בבורסה משתתפים סוחרים רבים בשוק ההון, בהם גם ספקולנטים, וכן הסוחרים בשווקים הפיזיים לאספקת גז טבעי, הנעזרים בבורסה להקטנת סיכונים פיננסיים.
בורסה זו מאפשרת מכירה וקנייה של גז טבעי, וכן אופציות, נגזרים וכלים פיננסיים נוספים.
היצע וביקוש בגז טבעי
רוב הגז הטבעי משמש לייצור חשמל ולצרכים תעשייתיים ומסחריים, ורק כחמישית ממנו מגיעה לצרכנים ביתיים.
מידת ההיצע של גז טבעי נקבעת על ידי הגורמים הבאים: קיבולת צינורות הגז, יכולת אחסון, קצב קידוחי הגז, יכולת ייבוא ומחירי ההובלה. תופעות טבע ובעיות טכניות עלולות להקטין אף הן את ההיצע.
מידת הביקוש לגז טבעי מושפעת ממספר גורמים, שהעיקריים בהם הם מזג האוויר, שינויים דמוגרפיים, צמיחה כלכלית, מדד המחירים לצרכן, קו העוני, תחרות בין יצרנים ואפשרויות אחסון וייצוא גז.
הביקוש לגז עולה בשיא החורף, כאשר הוא משמש לחימום, ובשיא הקיץ, כאשר נעשה שימוש בגז במזגנים ובמערכות קירור. שינויים דמוגרפיים, כמו עלייה או ירידה בכמות התושבים באזור מסוים, משפיעים על הביקוש לגז טבעי.
צמיחה כלכלית מלווה בדרך כלל בגידול תעשייתי ובשימוש מוגבר בגז לצורכי ייצור. במהלך המיתון הכלכלי של שנת 2001 (אנ') ירדה צריכת הגז הטבעי במגזר התעשייתי בארצות הברית ב-6 אחוזים.
מגמות עולמיות במחירי הגז הטבעי
מחיר הגז הטבעי בארצות הברית היה צמוד למדד המחירים לצרכן עד שנת 1970, ומאז חווה עליות וירידות כתוצאה מגורמים שונים, בהם סחר בגז טבעי בין מדינות שונות בתוך ארצות הברית, משבר הנפט העולמי והסרת רגולציה ממשלתית ממחיר הגז.
באירופה רוב הגז הטבעי מגיע מרוסיה דרך צינורות גז הנמצאים באוקראינה. נתיב זה מצוי בקשיים משנת 2014 בגלל מחלוקות בין חברת גזפרום הרוסית ונפטוגז האוקראינית.
בוליביה היא הספקית העיקרית של גז טבעי למדינות אמריקה הדרומית.
החל משנת 2000 נעשה שימוש בטכנולוגיות חדשות, בהן שאיבת גז מפצלי גז (בדומה לפצלי שמן) וקידוח אלכסוני. טכנולוגיות אלה מוזילות את עלויות ייצור הגז.
מגפת הקורונה העולמית גרמה למשבר כלכלי שהביא לירידה תלולה במחירי הגז בשנת 2020 , אך בשנת 2021 לעליה תלולה אף יותר עם יציאת כלכלות העולם מהמשבר. בשנת 2022 החריפה העליה בשל השלכות כלכליות של מלחמת רוסיה באוקראינה.
מחיר הגז הטבעי בישראל
בשנת 2015 הוגדר בישראל מתווה הגז ובמהלכו נוהל משא ומתן חשאי עם קבוצת דלק שבבעלות יצחק תשובה וחברות גז נוספות. במשא ומתן זה נקבע מחיר קבוע לגז, שאינו תלוי במחירי השוק בעולם. מתווה הגז מאפשר לתת פטורים להסדרים כובלים מטעמים של מדיניות חוץ וביטחון המדינה. הסדרים אלו קובעים את מחיר הגז בישראל בגובה של פי 2 ויותר מהממוצע בעולם.[1]
בשנת 2016 חלה ירידה חדה במחירי הנפט בעולם, לצד גידול מתמשך בהיצע הגז, שגרם לירידת מחירים תלולה. למשל, במדדי חוזי הגז הנוזלי בקוריאה ויפן חלה ירידה של 40% בתוך שנה. הגידול בהיצע של הגז הטבעי היה ידוע מראש, לאור גידול משמעותי שחל במשך שנים בעתודות הגז, בעיקר בארצות הברית, קטר ואוסטרליה, ולאור הוזלת עלויות ההפקה כתוצאה משיפורים טכנולוגיים. בניגוד לשאר העולם, בישראל לא ירד מחיר הגז באותה עת מכיוון שהוא היה נתון לרגולציה עקב מתווה הגז.[2]
בשנת 2018 מחיר הגז בישראל היה 6.15 דולר ליחידת אנרגיה.[3] באותה שנה החלה ירידה נוספת, מתמשכת, במחיר הגז בעולם, עקב הצטברות עודפי גז משמעותיים שנגרמו, בין היתר, בשל ההפקה הגוברת של אנרגיה מפצלי שמן בארצות הברית, לצד התקדמויות טכנולוגיות נוספות. העודפים הגבירו את התחרות בין קטר, ארצות הברית ורוסיה, שהן בין מפיקות הגז הגדולות בעולם, וגרמו לירידת מחיר הגז.
בשנת 2020, בעקבות מגפת הקורונה העולמית, צנח שוק הגז בעולם למחירים אפסיים.[4] באפריל 2020, מחיר הגז באירופה היה $1.9, בארצות הברית $1.8, ביפן בין $2.5 ל-$3.4, ובישראל $6.3, פי 3 מהממוצע באירופה ובארצות הברית.[5][6]
בשנים 2021 ו-2022 התהפכה המגמה ומחיר הגז בעולם עלה בחדות. באירופה הגיע המחיר עד פי 8 מישראל, שכן בניגוד לעולם המחיר בישראל הורד ונותר יציב בשל מתווה הגז: סביב 4.8$ ליחידת חום.[7][8]
על פי גיא רולניק, מתווה הגז קיבע חוזה יקר וארוך טווח עם חברת החשמל, ואלמלא אותו מתווה היה אפשרי להוריד את מחיר הגז לצרכנים לחצי או שליש ממחירו.[9] לדעה זו שותפים מומחים רבים בנושא גז טבעי, בהם ד"ר ג'ינה כהן מהטכניון: "המדינה לא צריכה להחליט מה יהיה מחיר הגז ולא לקבוע מנגנון הצמדה שאינו מקובל בעולם. המדינה צריכה לקבוע את הצמדת מחיר האנרגיה בישראל למחירי האנרגיה בעולם - מחיר נפט או מחיר גז בבורסות של מבחר מדינות או כל מדד בינלאומי שאינו נתון למניפולציה".[10]
הערות שוליים
- ^ אמנון פורטוגלי, על מחיר הגז הטבעי בישראל, ב"אתר האנרגיה" של יגאל לביב, 16 בדצמבר 2018.
- ^ ערן אזרן, מחירי הגז בעולם קורסים. בישראל - המחיר הגבוה תקוע במקום, באתר TheMarker, 9 במרץ 2016.
- ^ אמנון פורטוגלי, על מחירי הגז בישראל-חלק שני, ב"אתר האנרגיה" של יגאל לביב, 19 בדצמבר 2018.
- ^
ערן אזרן, "חשבתי שראיתי הכול": במורגן סטנלי צופים מחירי גז שליליים באירופה בקיץ, באתר TheMarker, 26 באפריל 2020.
- ^ ערן אזרן, מחירי הגז בעולם יורדים לרמות מצחיקות - אבל בישראל נמשיך לשלם ביוקר, באתר TheMarker, 23 באפריל 2020.
- ^ גיא רולניק, מחיר הגז קרס, תשובה מתקרב לפשיטת רגל ואתם משלמים פי 3 ממחיר השוק, באתר TheMarker, 17 באפריל 2020.
- ^ ארז רביב, מחיר הגז באירופה הוכפל, והממשלות נאלצות להזרים תקציב לסבסוד עלותו, באתר דבר, 19 בדצמבר 2021
- ^ נחמיה שטרסלר, מזל שכת שרלטני הגז נכשלה, באתר הארץ, 5 לאוקטובר 2021
- ^ גיא רולניק, תשובה מתקרב לפשיטת רגל - הזדמנות להחזיר את משק האנרגיה לציבור הישראלי, באתר TheMarker, 14 במרץ 2020.
- ^ אלי ציפורי, על פופוליזם ובורות כלכלית: כל המיתוסים השגויים על מחירי הגז והחשמל בישראל, באתר גלובס, 30 בדצמבר 2018.
