מטרה צבאית
מטרה צבאית היא מונח בתחום המשפט הבין-לאומי ההומניטרי (IHL) המתייחס לאובייקטים שטבעם, מיקומם, מטרתם או שימושם תורמים באופן משמעותי לפעולה צבאית, והשמדתם החלקית או המלאה, כיבושם או ניטרולם יספקו יתרון צבאי מוחלט. הגדרה זו מופיעה בפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז'נבה (API, סעיף 52) וכן מוכרת במונחים דומים ככלל של משפט בינלאומי מקובל (CIHL כלל 8), החל על קונפליקטים צבאיים בינלאומיים ולא-בינלאומיים כאחד ונאכף על כל המדינות, גם אלו שלא אישרו את הפרוטוקולים הנוספים מ-1977. [1][2]
הגדרת המטרה הצבאית
ההגדרה של מטרה צבאית היא חלק חיוני בעקרון ההבחנה של IHL, שמטרתו להגן על אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים מפני תקיפה בזמן קונפליקט. עקרון זה דורש שתקיפה תוגבל למטרות צבאיות בלבד, ואובייקטים אזרחיים לא יהיו מושא לתקיפה.
ההגדרה מכילה שני תנאים מצטברים:
- טבעו, מיקומו, מטרתו או שימושו של האובייקט חייבים לתרום לפעולה צבאית באופן מועיל.
- השמדת האובייקט, כיבושו או ניטרולו חייבים לספק יתרון צבאי מוחלט בנסיבות הרלוונטיות.
במקרה של ספק לגבי אובייקט המשמש בדרך כלל למטרות אזרחיות, כמו בית מגורים, בית תפילה או בית ספר, חייבות הצדדים לקונפליקט להניח שהאובייקט לא משמש למטרות צבאיות. התקפה נחשבת לחוקית רק אם מוכח שהאובייקט שימש למטרות צבאיות בזמן התקיפה, שהשמדתו סיפקה יתרון צבאי מוחלט, ושההרס האזרחי הקרוב היה פרופורציונלי ליתרון הצבאי.[1]
זהירות בפעולות צבאיות
IHL דורשת מפקדים צבאיים לנקוט זהירות בביצוע פעולות צבאיות, כדי להבטיח הגנה על אזרחים. זה כולל איסור על שימוש יתר בכוח וחובה לוודא שהמטרות המתוקפות אינן אזרחיות.[1]
הגנה על אובייקטים מסוימים
חובה להימנע מתקיפת יצירות או מתקנים המכילים כוחות מסוכנים, כמו סכרים, דיקים ותחנות כוח גרעיניות, אפילו אם הם נחשבים למטרות צבאיות.[1]
אובייקטים בשימוש כפול
אובייקטים המשמשים גם למטרות אזרחיות וגם למטרות צבאיות יכולים להיחשב למטרות צבאיות לגיטימיות, בתנאי שהם מקיימים את שני התנאים המצטברים המוזכרים לעיל.[1]
פסיקה בינלאומית
בדיקת הטבע האזרחי או הצבאי של מטרה דורשת החלטה מקרית מצד הפקדים. במקרים רבים, החלטות אלו נבדקות על ידי שופטים בטריבונלים פליליים בינלאומיים.
במקרים רבים, ההכרעה בשאלה האם אובייקט מסוים נחשב למטרה צבאית תלויה בהערכת היתרון הצבאי שנובע מהשמדתו, כיבושו או ניטרולו, ובפרופורציה בין היתרון הצבאי לבין הנזק האזרחי הצפוי.
החוק הבינלאומי מציב מגבלות על תקיפת אובייקטים אזרחיים המשמשים למטרות צבאיות זמניות או כפולות, ודורש מפקדים צבאיים לנקוט בזהירות רבה ולהתחשב בהשלכות על האוכלוסייה האזרחית. הקפדה על עקרונות אלה מטרתה לשמור על ההבחנה בין לוחמים לבין אזרחים ולמזער נזק לאחרונים במהלך קונפליקטים צבאיים.[1]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 The Practical Guide to Humanitarian Law, guide-humanitarian-law.org
- ^ ALMA-IHL - מטרה צבאית, באתר www.alma-ihl.org.il
