מיכאל קליינר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכאל קליינר
תאריך עלייה 1951
סיעה הליכוד, ליכוד-גשר-צומת, חרות, האיחוד הלאומי
חבר הכנסת
198213 באוגוסט 1984
כנסות 10
דצמבר 198813 ביולי 1992
(כ־3 שנים ו־32 שבועות)
כנסות 12
17 ביוני 199617 בפברואר 2003
(6 שנים ו־35 שבועות)
כנסות 14 - 15
תפקידים בולטים

מיכאל קליינר (נולד ב-4 באפריל 1948) הוא משפטן וחבר הכנסת לשעבר ונשיא בית הדין של הליכוד החל מיולי 2013.

ביוגרפיה

קליינר נולד במינכן, גרמניה בשם מנחם מנדל[1], ועלה לישראל בשנת 1951. לאחר שירותו הצבאי בחיל המודיעין, למד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב והוסמך כעורך דין. בעת לימודיו כיהן כיו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב. לאחר לימודיו שמש כחבר במועצת עיריית תל אביב ותיפקד כיו"ר צעירי תנועת החרות. לאחר מכן מונה למנכ”ל המחלקה לחינוך יהודי בגולה בסוכנות היהודית.

בבחירות לכנסת העשירית שובץ ברשימת הליכוד לכנסת במקום ה-49. בבחירות אלו זכה הליכוד ב-48 מנדטים, ובמהלך הקדנציה בשנת 1982, עם התפטרותו של משה ארנס מהכנסת, נכנס קליינר לכנסת. במהלך כהונתו בכנסת העשירית היה חבר בוועדת הכלכלה, ועדת חוקה, חוק ומשפט וועדת העלייה והקליטה. בכנסת ה-11 לא שימש קליינר כח"כ. הוא מונה על ידי שר הבינוי והשיכון, דוד לוי, ליו"ר חברת עמידר, וחזר לכנסת כחודש לאחר תחילת כהונתה של הכנסת ה-12 בעקבות פטירתו של חבר הכנסת יגאל כהן. בכנסת ה-12 שימש כיו"ר ועדת העלייה והקליטה.

כאשר דוד לוי הקים את מפלגת גשר, חבר אליו קליינר, ובמסגרת ההסכם עם בנימין נתניהו לקראת הבחירות לכנסת ה-14 ניתן לו אחד מחמשת המקומות ברשימת הליכוד ששוריינו ל"גשר", והוא נבחר לכנסת ה-14. בכנסת זו היה חבר בוועדת הכספים ובוועדת העלייה והקליטה. קליינר טען שחבר לדוד לוי כיוון שנחשב לאיש ימין מובהק, אחד מהחישוקאים שהתנגדו להליכת יצחק שמיר לוועידת מדריד.

במהלך הכנסת ה-14 שימש קליינר כיו"ר חזית ארץ ישראל בכנסת והוביל מהלכים פוליטיים ומאבק פרלמנטרי וחוץ-פרלמנטרי לעצירת הסכם חברון והסכם ואי. במסגרת המאבקים שהוביל כיו"ר חזית ארץ ישראל בכנסת: הקמת שכונת הר חומה בירושלים, הקמת שכונת מעלה הזיתים (ראס אל עמוד) והפלת ממשלת נתניהו בגין מימוש הסכמי ואי שכללו נסיגה מ-13% משטחי יש"ע.

בשנת 1997, במהלך כהונת הכנסת הארבע-עשרה, פרש קליינר יחד עם זאב בנימין בגין ודוד ראם מהליכוד, ויחד אתם הקים את חרות - התנועה הלאומית. בבחירות לכנסת ה-15 רץ עם חרות במסגרת האיחוד הלאומי, ולאחר כישלון הרשימה (שזכתה ב-4 מנדטים), שבעקבותיה פרש בני בגין מהכנסת, נבחר ליו"ר חרות. במהלך הקדנציה פרשה סיעת חרות מהאיחוד הלאומי.

קליינר הוביל שלושה מאבקים מרכזיים בכנסת ה-15:

  • מאבק להתניית האזרחות הישראלית בנאמנות למדינת ישראל כמדינה יהודית.
  • מאבק להשבת כספי הפוליסות של יהודים שנספו בשואה לצאצאיהם ויורשיהם. במסגרת זו יזם את הקמת קרן ג'נרלי שהחזירה מיליוני שקלים ליהודים בארץ ובעולם והיה שותף למאבק רחב יותר שהביא להקמתה של קרן כספית משותפת לחברות הביטוח שהחזירה כספים לצאצאי קרבנות השואה ועוסקת בהקמת מפעלי הנצחה.
  • בכנסת הזו התמנה קליינר ליו"ר הלובי הפרלמנטרי לשחרור יונתן פולארד, והוא החל במסע ציבורי לשחרורו מהכלא בארצות הברית. מסע זה הגיע לשיאו כאשר לפני הבחירות לכנסת ה-16 הציע קליינר לפולארד את המקום הראשון ברשימת חרות לכנסת, ופולארד דחה את ההצעה מכיוון שחשש שהיענות לה תטרפד הליך משפטי שקידם בארצות הברית ובו תלה תקוות רבות לשחרורו (שהתבדו מאוחר יותר).

קליינר חבר לברוך מרזל לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה, במטרה למשוך את קולות הימין הרדיקלי, אולם רשימתו שזכתה בעשרות אלפי קולות לא עברה את אחוז החסימה. גם בבחירות לכנסת השבע עשרה התמודד קליינר בראש מפלגת חירות, כאשר הוא מקדם את רעיון "עידוד ההגירה למדינות ערב", אך הפעם בנפרד ממרזל ועם אמצעים כספיים דלים ביותר, והוא לא קיבל מספר משמעותי של קולות. לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה (2009) חזר לליכוד, התמודד בבחירות המקדימות והוצב במקום ה-48 ברשימתה לכנסת. ביולי 2013 נבחר קליינר לנשיא בית הדין של הליכוד[2].

מחוץ לעיסוקיו הפוליטיים, כיהן בין השנים 19861988 כיו"ר מועצת המנהלים של חברת עמידר, בין השנים 19921996 כיו"ר בנק כרמל, כיו"ר דירקטוריון חברת הנדל"ן אאורה וכן פעל במשרד עורכי הדין שהקים.


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכאל קליינר בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0