מעברת חרובית
מעברת חרובית הייתה מעברה שהוקמה סמוך לכפר מנחם בחבל לכיש, יחד עם משואה, בתחילת שנת 1955, לצורך שיכון זמני של עולים מצפון אפריקה שיועדו להתיישב במושבים בחבל.
באפריל 1955 נתמלאה המעברה, ובה ובמשואה התגוררו כ-2000 נפשות. תושבי המקום הועסקו על ידי הקרן הקיימת[1] אשר נטעה בקרבת מקום את יער חרובית וקיימה במקום משתלה[2]. מחרובית יצאו מקימי עוצם במאי 1955[3].
במאי 1955 קיימו כ-50 ממתיישבי חרובית הפגנה בירושלים בדרישה למדריכים דתיים והתיישבות דתית וכנגד מה שהם כינו: "אורח החיים הבלתי דתי שכופים עליהם מדריכיהם"[4].
לקראת סוף שנת 1959 נותרו בחרובית כ-60 משפחות שלא היו מעוניינות לעבור להתיישבות ועל כן יועדו לעבור לשיכונים בערי פיתוח כדי לאפשר את סגירת המעברה[5].
לא תמיד שבעו עולים נחת משיבוצם במעברת חרובית והיו מספר מקרים של פעולות מחאה של עולים שבקשו לעבור למקום אחר[6]. כמו כן היו זמנים של מתיחות בין תושבי המעברה למנהלי העבודה מטעם הקרן הקיימת[7] וביוני 1959 עלו טענות שקופחו בשכרם על ידי הקק"ל[8].
הערות שוליים
- ^ תעסוקה מלאה לתושבי שני מחנות המעבר בחבל לכיש, דבר, 27 באפריל 1955
- ^ 31 מיליון עצי יער נטעו מאז קום המדינה, דבר, 7 בפברואר 1958
- ^ הוקמו שני מושבים בחבל לכיש, דבר, 25 במאי 1955
- ^ מנהל חבל לכיש מאשים את "הפועל המזרחי" בהסתה פרועה של העולים, דבר, 31 במאי 1955
- ^ מחנה חרובית יחוסל, דבר, 30 בנובמבר 1959
- ^ ראו למשל מפה ומשם, דבר, 9 ביולי 1957 ומפה ומשם, דבר, 10 ביוני 1956
- ^ התערבות המשטרה בסכסוך עבודה בחרובית, דבר, 27 בדצמבר 1957
- ^ עובדי הייעור בשגב וחרובית עומדים להכריז שביתה, דבר, 25 ביוני 1959
