מרד קאחתי-חבסורתי
| מלחמה: ההתנגדות לכיבוש הסובייטי של גאורגיה | ||||||||||
| תאריכי הסכסוך | יוני 1922 – הווה (כ־101 שנים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | מרד סוואנתי | |||||||||
| קרב אחרי | מרד אוגוסט, 1924 | |||||||||
| מקום |
קאחתי-חבסורתי  גאורגיה | |||||||||
| עילה | פלישת הצבא האדום לגאורגיה | |||||||||
| תוצאה | הבולשביקים מצליחים לדכא את המרד | |||||||||
| ||||||||||
מרד קאחתי-חבסורתי (בגאורגית: კახეთ-ხევსურეთის აჯანყება) היה מרד כנגד הכוחות הבולשביקים בעקבות פלישת הצבא האדום לגאורגיה, שהתרחש בשנת 1922 במחוזות קאחתי וחבסורתי בגאורגיה הסובייטית (כיום גאורגיה).
מרד החל אחרי מרד שהתרחש באותה שנה במחוז ההררי סוואנתי ונקרא מרד סוואנתי, ואורגן על ידי הוועד לעצמאות גאורגיה והוועדה הצבאית שלו, שהורכבה מקצינים לשעבר ברפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה. מנהיג המרד היה הנסיך ככוצה צ'ולוק'שווילי, קולונל בצבא הגאורגי, פולקובניק (полко́вник) (קולונל) בצבא האימפריה הרוסית וגיבור קרב סארקמיס (Sarıkamış) במהלך מלחמת העולם הראשונה. מאביב 1921 החל צ'ולוק'שווילי לארגן מיליציה חזקה בקאחתי וחבסורתי, מהאצילים הגאורגים שברחו בעקבות פלישת הצבא האדום לגאורגיה ובכללם מ. לשקראשווילי, סימון בגרטיון-מוחרנלי, ל. לקווינדזה, ס. אנדרוניקאשווילי, א. סומבאטאשווילי, ש. ואצ'נדזה, פ. שלוואנדישווילי, ש. שלוואנדישווילי ועוד. למיליציה היה קשר קרוב לפטריארך הקתולי, אמברוסה ונהנה מתמיכתם של השבטים ההרריים של מזרח גאורגיה.
הקרבות
בתחילה חסמה המיליציה את כל כבישי המובילים לתושתי, פשאבי וחבסורתי ולאחר הניצחון בקרב בז'ינוואלי, עבר הצבא לחבסורתי. הבולשביקים השתמשו בצורה נרחבת בחיילים לא מנוסים ובכללם שימוש במטוסי קרב, כנגד אנשי המיליציה וסבלו אבידות כבדות בנפש כאשר לכוחותיו של צ'ולוק'שווילי היו מעט אבידות ואף, בכמה מן המקרים, ללא אבידות.
ההנגשות הראשונה התרחשה ליד העיר סיר'נגי ביוני 1922. בקיץ של אותה שנה, צ'ולוק'שווילי ותומכיו אירגנו מרד כפריים במחוז ההיסטורי חבסורתי. היחידות של הצבא הסובייטי שרפו כמה כפרים עד לאפר, אולם צ'ולוק'שווילי אירגן את בריחתם לשכניהם הצ'צ'נים.
בסופו של דבר נחלש המרד, כתוצאה משתי סיבות. הראשונה הייתה חילוקי דעות שנתגלעו בין המפלגות הפוליטיות השונות בגאורגיה. בין יתר הוויכוחים סברו הסוציאל-דמוקרטים כי צ'ולוק'שווילי, עקב היותו אציל, לא צריך להנהיג את הצבא הפרטיזני. הסיבה השנייה הייתה פעילותם המוצלחת של הבולשביקים במעצר והוצאתם להורג של תומכי המיליציה בכארתלי ובקאחתי והעבירו דיוויזיות נוספות לאזור מגרוזני.
שילוב של עוינות של צ'ה קה (קדם לק.ג.ב.) כנגד האוכלוסייה בגאורגיה והוויכוחים בין המפלגות הפוליטיות השונות, הכריח, כאמור, את צ'ולוק'שווילי לברוח לצ'צ'ניה השכנה. הוא חזר בנובמבר, ערך מספר פלישות ותקף את הכוחות הבולשביקים שוב. אחיו סווימון צ'ולוק'שווילי נהרג באחד הקרבות. חברי משפחת צ'ולוק'שווילי נעצרו ואביו החורג הוצא להורג בידי הסובייטים. הפלישות מנעו מהבולשביקים את האפשרות לקנות אחיזה בהרי מזרח גאורגיה לפני המרד הגדול באוגוסט 1924.
מקורות
- סטיפן ג'ונס (1988), "התבססות הכוח הסובייטי בעבר הקווקז: המקרה של גאורגיה 1921-1928", בטאון לימודי סובייטיות 40, No. 4: 616-639
- אקקי סורגולדזה ופ. סורגולדזה, "היסטוריה של גאורגיה, 1783-1990", טביליסי, 1992
- ולרי בנידזה (1991), "מרד 1924 בגאורגיה", עמ' 10, טביליסי, סמשובלו, (בגאורגית)
